המדינות החברות בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC) יתכנסו מחר במטה האו"ם בניו יורק להצבעה דרמטית על הדחתו של התובע הראשי קארים חאן, בעקבות ההאשמות החמורות על התנהגות מינית בלתי-הולמת. אם תתקבל ההחלטה, תהיה זו הפעם הראשונה שבה יודח תובע ראשי של בית הדין מכהונתו.
ההצבעה תיערך בחשאיות, ולצורך אישור ההדחה נדרש רוב של 63 מתוך 125 המדינות החברות באמנת רומא. ההליך יקרה לאחר שלשכת הנשיאות של בית הדין המליצה להדיח את חאן בעקבות ממצאי חקירה פנימית, שקבעה כי ביצע "התנהגות בלתי-הולמת חמורה". חאן, בן 56, מכחיש את כל ההאשמות נגדו, ועורכי דינו טוענים כי לא התקיים כל מגע מיני בלתי-ראוי ושההליך שמתנהל מולו רצוף פגמים משפטיים.
עוד באותו נושא:
לפי מקורות המעורים בנושא, יש כבר 44 מדינות שהחליטו בוודאות להצביע בעד הדחתו של חאן, אך הוא מפעיל בתגובה מכבש לחצים מאחורי הקלעים לסכל את הדחתו. מי שתומכים בו הם קניה וסנגל, כשחאן ייצג בעבר את נשיא קניה ויליאם רוטו וגם קידם תובעים מסנגל בבית הדין.
המשבר הפנימי בבית הדין מתרחש בתקופה רגישה במיוחד, כשממשל טראמפ מגביר את המאבק נגד ICC. בשבוע שעבר הודיעה וושינגטון על קמפיין דיפלומטי מחודש שנועד לצמצם את כוחו של בית הדין בטענה שהוא פוגע בריבונות ארה"ב. גורמים אמריקנים אף הבהירו כי "כל האפשרויות הדיפלומטיות נמצאות על השולחן", לאחר שכבר הוטלו סנקציות על 11 מבכירי בית הדין.
גורמים משפטיים מזהירים כי הפרשה פוגעת קשות באמינותו של בית הדין דווקא בשעה שהוא מתמודד עם לחצים חסרי תקדים. "בית הדין נמצא כבר כיום במצב שברירי, ופרשת חאן הפכה לחלק מרכזי במשבר האמון בו", אמר לסוכנות הידיעות רויטרס מארק אליס, מנכ"ל לשכת עורכי הדין הבינלאומית.
"האמון בחאן נשחק משמעותית בבית הדין"
במקביל, מתנהל ויכוח חריף בקרב משפטנים באשר למהות ההצבעה. במאמר שפרסמו בכירים לשעבר בבית הדין נטען כי המדינות אינן נדרשות להכריע האם חאן אשם בפלילים, אלא האם הוא עדיין כשיר לעמוד בראש מוסד בינלאומי כה רגיש. לדבריהם, מדובר בהחלטה מוסדית הדומה במהותה להליך הדחה (Impeachment), ולא למשפט פלילי.
שרה, המתלוננת נגד התובע הראשי
הכותבים טוענים כי גם אם נפלו פגמים בהליך החקירה, אין בכך כדי לפטור את המדינות מהכרעה בשאלת התאמתו של חאן להמשיך בתפקיד. הם מדגישים כי מאז התפוצצו הפרשות נעדר חאן מתפקידו במשך יותר מ-14 חודשים, הושעה גם על ידי לשכת עורכי הדין באנגליה ובוויילס, והאמון בו בתוך בית הדין נשחק משמעותית.
המאמר דוחה גם את הטענות שלפיהן ההאשמות נגד חאן נועדו לפגוע בבית הדין בעקבות בקשותיו להוציא צווי מעצר נגד בכירים ישראלים. לטענת הכותבים, אין כל ראיה לקשר בין ההליכים נגד ישראל לבין תלונת העובדת נגדו, והם מזהירים מפני ערבוב בין מאבק פוליטי נגד בית הדין לבין בדיקת טענות על הטרדה מינית.
לצד זאת, עורכי דינו של חאן ממשיכים לטעון כי ההליך כולו התנהל באופן בלתי-תקין, שכללי המשחק שונו במהלך החקירה ושנשללה ממנו האפשרות להציג את טיעוניו בפני כלל המדינות החברות לפני ההצבעה.
ההכרעה מחר צפויה להיות בעלת השלכות מרחיקות לכת על עתידו של בית הדין. מעבר לשאלת גורלו האישי של חאן, היא עשויה לעצב את אמון המדינות, הקורבנות והעדים במוסד, הנמצא ממילא תחת מתקפה פוליטית ומשפטית חסרת תקדים מצד ארה"ב ומדינות נוספות.
אם קארים חאן יודח, המועמדת המובילה להחליפו היא סגניתו נאזהת חאן מפיג'י, שמונתה לתפקיד בשל חברותה עם רעייתו. נאזהת חאן מתנגדת בתוקף לביטול צווי המעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט, ולכן לא צריך לחשוב שלהדחה של קארים חאן תהיה השפעה על התיק הישראלי. כיום משמשת חאן כממלאת מקום התובע הראשי, ולפי דיווחים היא מקדמת הוצאת צווי מעצר נגד בכירים ישראלים נוספים.
