סקר חדש שנערך לרגל 30 שנה לפסק הדין ההיסטורי של בג"ץ אליס מילר, בוחן את עמדות הציבור הישראלי כלפי שירות נשים בצה"ל ותפקידי הנהגה בצבא, והנתונים מעודדים: רוב מוחלט - 71% מהציבור - מאמינים כי אישה יכולה לכהן כרמטכ"לית.
את הסקר ערך פורום דבורה - נשים במדיניות חוץ וביטחון באמצעות חברת "מדגם" בקרב 509 נשאלים במדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל. מהנתונים עולה עוד כי 68% מהציבור סבורים שצה"ל צריך להמשיך ולפתוח את כל התפקידים הקרביים לנשים, כל עוד הן עומדות בדרישות הפיזיות והמקצועיות. לדעתם של 81% מהנשאלים תרומתן של נשים לצבא היא משמעותית; מתוכם, 61% מציינים כי היא משמעותית אף יותר בשנתיים האחרונות, לעומת 11% בלבד שחושבים שתרומתן אינה משמעותית.
לפני שלושה עשורים קיבל בג"ץ את עתירתה של אליס מילר, קצינה לשעבר בחיל האוויר, שדרשה לפתוח בפני נשים את קורס הטיס בצה"ל. הפסיקה קבעה אז כי אפליה מגדרית פסולה במיון לתפקידים בצבא - והובילה לתיקון היסטורי. לפי הסקר, כ-50% מהנשאלים במדגם הכירו את ההחלטה שהתקבלה אז בבג"ץ.
הבג"ץ ש"נתן אמונה לדור שלם"
"העתירה שינתה את פני הצבא והחברה הישראלית מחוץ לצבא. הסרת המגבלה הלא רלוונטית במקצוע הטיס, האירה את האיוולת במגבלות לא רלוונטיות בתחומים אחרים בצבא ובחיים האזרחיים. הבג"ץ גם האיר את הכוח של היחיד אל מול מוסכמות חברתיות ואל מול מערכות ענק. הבג"ץ נתן אמונה לדור שלם בכוח הנחישות והלב", מספרת אליס על האופן שבו לדעתה השפיעה העתירה על הצבא והחברה הישראלית בכללותה.
בבחינת 30 השנים שחלפו מאז, היא מאמינה כי "הצבא מוביל את החברה ועושה את כל המאמצים לשלב נשים במקצועות שהיו פעם נחלת הגברים בלבד. לא מטעמים אלטרואיסטיים אלא מהבנה ששילוב נשים הופך את צה"ל לצבא טוב יותר. לצבא יש מגוון גדול יותר לבחור ממנו, וחיילים וחיילות רבים יותר לאייש את משימותיו".
במבט לעתיד, היא מאמינה כי "צריך להמשיך לפרסם נשים שהצליחו בצורה יוצאת דופן במשימותיהן כמו אור בן יהודה, מפקדת בסיס עובדה של חיל האוויר וכו'. צריך לעשות מאמץ לגייס עוד נשים לקורס טיס באמצעות מאמץ ממוקד בבתי הספר. בנות צריכות מודלי חיקוי".
ויש לה גם מסר לנשים צעירות שמעוניינות בשירות קרבי ומשמעותי: "הייתי אומרת לכל בן או בת שרוצים שירות קרבי משמעותי שיבדקו היטב את הסיבה בשלה הם רוצים בזה. שהמצפון והלב שלהם ילווה אותם בכל שלב. אני אומרת גם לבתי שמתגייסת לקרבי בעוד פחות משבועיים – תעשי הכי טוב שאת יכולה, תיהני, תעזרי לאנשים שסביבך, תגני עליי, על אבא ועל אחותך. שמרי נפשך ובינתך שמרי גופך. וחזרי אלינו טובה, חזקה ואהובה, כמו שאת".
"יותר לוחמות זה יותר מנהיגות"
גלי נשרי (24) ממושב מזור התגייסה כלוחמת בקרקל במרץ 2021, השתחררה בדרגת סגן במרץ 2025 ומיד המשיכה לשירות מילואים. כיום היא חיה בעין השלושה, ופועלת לשיקום העוטף דרך עמותת "לב אחד". כבר כשהייתה בכיתה י"א (2018), גילתה גלי כי אפשרויות שונות לשירות משמעותי בצה"ל חסומות בפניה, רק מעצם היותה אישה.
"בהתחלה חשבתי שאין אישה בשייטת 13, כי אף אחת לא התקבלה עד אותה הנקודה. אבל אז הבנתי שמלכתחילה האפשרות שלנו כנשים להתמיין חסומה", נזכרה. התסכול הניע את גלי לפעולה, בהשראתה של אליס מילר. "באותו הזמן גם שמעתי על הבג"ץ של אליס מילר בשיעור אזרחות, והבנתי שאין סיבה לא להגיש עתירה שתפתח את האופציה גם עבור נשים. ראינו שזה עבר בבג"ץ שלה, למרות כל אלו שלא תמכו והתנגדו. הדרך הייתה לי ברורה, ידעתי שאצליח. ידעתי שאני צריכה להתחיל לחסוך כסף, להתקשר לעורכי דין ולפעול בשביל לשנות את הקיים", סיפרה.
"ראיתי את הנתונים של הטייסות לאורך השנים, הבנתי כמה דעת הציבור השתנתה בנושא, כמה היום זה ברור מאליו שיש נשים בקוקפיט. הבנתי שבאותה המידה, זה ברור שגם יתר התפקידים צריכים להיפתח. זה תהליך, ובכל פעם מישהי אחרת צריכה לקדם אותו", הוסיפה.
ביוני 2022, לפני כשלוש שנים, הגישה המדינה את תגובתה על העתירה הדורשת לאפשר לנשים להתמיין לתפקידי הלוחמה ביחידות המובחרות בצה"ל. העותרות דרשו שצה"ל יאפשר שוויון הזדמנויות מלא לנשים ולגברים בכל תפקידי הלוחמה, וטענו כי המצב אז פגע בזכות לשוויון ובחוק היסוד כבוד האדם וחירותו. את העתירה המרכזית מבין אלו שבהן דן בג"ץ הגישה בשנת 2020 קבוצה של ארבע צעירות, ביניהן גלי נשרי. הן עתרו נגד שר הביטחון, הרמטכ"ל וצה"ל בדרישה לאפשר לנשים להתמודד ליחידות מובחרות בצה"ל במסגרת הליכי מיון, ימי סיירות וגיבושים ולהתמודד עבור תפקידי לוחמה בכלל.
לפי העותרות, שאותן ייצגו עורכי הדין עמיחי ווינברגר וינור ברטנטל, "צה"ל, שהינו אחד מהצבאות היחידים בעולם המחיל גיוס חובה לנשים, עומד על החובות, אך מנגד שולל את הזכויות, ומסרב בנחרצות לאפשר מיון וגיוס נשים לתפקידי לוחמה ביחידות מובחרות, תוך שהוא פותח בפניהן רק מספר מצומצם ביותר של תפקידים, ובפועל מסליל את דרכן של נשים המעוניינות לשרת כלוחמות כך שתשרתנה בצבא שבתוך הצבא".
את הדיון הראשון שנקבע בעתירת בג"ץ הסיירות, גלי זוכרת היטב. "9 בנובמבר 2022, בדיוק 25 שנים אחרי בג"ץ אליס מילר, שזה גם היום הולדת שלי", שיתפה. על הדרך שנסללה בעקבותיו שיתפה גלי: "מלבד השינויים הפרקטיים, שנפתחו עוד יחידות, אני מאמינה שדעת הקהל השתנתה מאוד לטובה. יש צוות לוחמות ביהל"ם, נשים שעברו למעלה משנה ב-669 ואישה שהתקבלה לגיבוש מטכ"ל. עם השנים זה יתפתח, ונשים יתקדמו ויצליחו. זה צעד-צעד ויקרה בסוף במלואו". עוד הוסיפה גלי על מטרה נוספת שקידם הבג"ץ: "שיהיו יותר מנהיגות בחברה הישראלית. כשנשים לא יכולות להשתלב ביחידות לוחמות מובחרות, זה מונע מהן להתקדם בכיוונים פיקודיים ולהגיע לתפקידים בכירים. יותר לוחמות יוביל ליותר נשים בתפקידי מפתח ובהמשך ליותר מנהיגות בחברה הישראלית".
היום, אחרי למעלה משנתיים של לחימה, בהן עוצמתן של הנשים הוכחה מעל לכל ספק, גלי מסכמת: "בשנתיים האחרונות הבנו כמה חסרים לנו לוחמים במדינה, ובמקביל ראינו את כוחן של הנשים הלוחמות. לצד גיוס חרדים, שמוכרח להתקיים, אין סיבה שלא יפתחו עוד תפקידים קרביים לנשים, בהן יקחו חלק בהגנת המדינה. רמטכ"לית אישה? לא רואה סיבה שזה לא יקרה".
"לאתגר את עצמי ולהשפיע"
שחר (18), במקור מתל אביב, התאמנה במסגרת כושר קרבי "המסלול" במשך כשנה וחצי וכיום היא חניכה במכינה הקדם צבאית "מנשרים קלו" שבמעגן מיכאל, שם מקפידה להתמיד באימונים. שחר, שעתידה להתגייס בספטמבר 2026, צלחה גיבוש חובלים ושוקלת להתייצב בהמשך גם ליום סיירות.
"אמא שלי גם התמיינה לטיס", מספרת שחר איך שמעה על בג"ץ אליס מילר, ומוסיפה על הבחירה האישית שלה להתמיין לתפקיד קרבי ביחידה מובחרת: "ההורים שלי שניהם שירתו בתפקידים קרביים, זה משהו שהיה נוכח בבית. השירות הצבאי של שניהם השפיע עליי. אחרי המלחמה התחזקה אצלי ההבנה שזה משהו שאני רוצה לעשות. רציתי לצאת מאזור הנוחות, להשפיע במקומות האלו, לאתגר את עצמי ולתרום".
"הגיבוש היה מהחוויות המשמעותיות שהיו לי", שיתפה על גיבוש החובלים שצלחה. "פתאום הבנתי את הכוח שיש בי, מה אני יכולה. הגעתי אליו עם נקע ברגל, בידיעה שאני לא יכולה לדחות אותו. אמרתי שאני לא מוותרת לעצמי. שאני אסיים את הגיבוש והם יחליטו אם אני מספיק טובה או לא, אבל אני אסיים אותו. עכשיו אני מסתכלת על זה ואומרת 'וואו, אם יכלתי לעשות את זה אז מה אני לא יכולה'", הוסיפה.
העובדה שאת אותו הגיבוש צלחו כ-10 בנות לעומת כ-30 בנים, רק מגבירים אצלה את המוטיבציה להצליח גם במסלול. "גם בכושר קרבי היינו בשלב מסוים שתי בנות ובערך 80 בנים. לי זה לא הפריע, אותי זה ממש הניע. ראיתי שאני צריכה להתאמץ פי עשר כדי להגיע לאותן התוצאות - אז אני אתאמץ אפילו יותר. אדע מה אני צריכה לעשות כדי להגיע לאותה הרמה, גם אם זה אומר לעבוד יותר קשה".
שחר טענה כי השיח וההכרה באפשרויות לשירות קרבי משמעותי פחות נוכח בסביבת הבנות, והוסיפה מסר עבור מלש"ביות כמוהה לסיכום: "להיפתח לעולם הזה, זה פשוט פחות מוכר. כשאין את ההיכרות, אין את הידע אם זה מתאים או לא. אני חושבת שצריך לנסות, ולהבין אם זה מתאים. אני חושבת שיש בזה המון הזדמנויות, הרבה חוויות טובות שהיו לי הן בזכות הכושר הקרבי, כאלו שאין במקום אחר. זה מעצב אישיות, אין משהו אחר. האישיות בישראל מעוצבת כשאנחנו גדלים לצערי עם טראומות לאומיות ובמלחמות, שמעצבות אישיות וחברה אחרת, אז אני חושבת שככה גם שירות קרבי".
"דעת הקהל מוכנה לרמטכ"לית"
"תודה והערכה לאליס מילר, שפתחה את הדלת לשינוי עמוק שאת תוצאותיו אנחנו רואים היום – בדעת קהל שמוכנה, ומצפה, לרמטכ"לית הראשונה", מסרה עפרה אש, מנהלת כללית של פורום דבורה, ארגון א-מפלגתי הפועל לקידום ייצוג שוויוני בקבלת החלטות ולפיתוח דור עתידי של מנהיגות נשית בזירה הביטחונית.
עפרה אשצילום: אורון קפלן"30 שנים אחרי בג"ץ אליס מילר, הסקר מעיד באופן חד וברור – החברה הישראלית מוכנה לרמטכ"לית אישה. רוב הציבור מבין שנשים לא רק שוות בשירות, אלא גם שוות ביכולת להנהיג, לפקד ולקבל החלטות ביטחוניות מהותיות. הציבור הישראלי מפגין פתיחות ותמיכה רחבה בשילוב נשים ומבין שהשוויון מביא ליתרון ולחיזוק חוסנה של ישראל.
"עכשיו צה"ל וכל המערכות הציבוריות צריכות להבין זאת ולפעול. צה"ל חייב לפתוח את כלל התפקידים לנשים, כולל כל תפקידי הלוחמה, להסיר חסמים תרבותיים ומוסדיים, ולוודא שנשים מוכשרות יכולות להגיע עד הפסגה. לא תהיה תקומה אמיתית למדינת ישראל ולצה"ל שלאחר 7 באוקטובר אם נשים לא ישולבו בכל דרגי קבלת ההחלטות".
