ראש ממשלת דנמרק מטה פרדריקסן הפצירה אמש (יום א') בנשיא ארה"ב דונלד טראמפ לחדול מאיומיו להשתלט על גרינלנד – האי הקפוא הענקי השייך לממלכה הדנית – והדגישה כי לוושינגטון אין שום זכות לספח לעצמה אותו או כל שטח אחר משטחי הממלכה. הצהרתה של פרדריקסן, שבאה שעה קלה אחרי שטראמפ שב ואמר כי הוא רוצה להשתלט על האי, עשויה להסלים את המתיחות בין המדינות, החברות שתיהן בברית נאט"ו.
גרינלנד היא אי בחוג הארקטי ששטחו גדול יותר משטח מקסיקו ואוכלוסייתו מונה 57 אלף תושבים. האי שייך זה עשרות שנים לדנמרק, אך הוא נהנה מאוטונומיה נרחבת, והחוקה הדנית אף מעניקה לו את הזכות להכריז על עצמאות ולהתנתק מדנמרק אם תושביו יחפצו בכך.
הכותרת
נפט, סין, הגירה או סמים: מה עומד מאחורי המתקפה האמריקנית בוונצואלה?
24:57
טראמפ, שעוד בכהונתו הראשונה כנשיא העלה את האפשרות שארה"ב תרכוש את גרינלנד, רואה באי נכס ביטחוני חיוני לארה"ב בחוג הארקטי, אזור שבו רוסיה וסין מנסות להגביר את נוכחותן, וכבר אז הוא הפציר בדנמרק לוותר על השליטה בו. ראש הממשלה הדנית פרדריקסן הדגישה שוב ושוב שהאי אינו למכירה ושרק תושבי גרינלנד יקבעו את עתידו, וטראמפ איים בתגובה להטיל על דנמרק מיסים שיפגעו בכלכלתה, ולא שלל את האפשרות שישתמש בכוח צבאי כדי להשתלט על האי.
מאז שובו לבית הלבן בינואר אשתקד חוזר טראמפ ומעלה את סוגיית הסיפוח של גרינלנד, ובחודשים האחרונים נקט כמה צעדים שנועדו לאותת על רצינות כוונותיו, בהם מינוי שליח מיוחד של הממשל לענייני גרינלנד וביקור של בנו רב-ההשפעה דונלד ג'וניור בשטח האי. ביממה האחרונה תוהים רבים אם הצלחת המבצע הצבאי שאליו יצאה ארה"ב בוונצואלה ושבו הדיחה את הנשיא ניקולס מדורו תעורר את תאבונו של טראמפ לפעול בזירות נוספות, בכלל זה גרינלנד.
9 צפייה בגלריה


דונלד טראמפ ג'וניור מבקר באי, ביקור שנתפס כמעין "סימון טריטוריה"
(צילום: Emil Stach/Ritzau Scanpix/via REUTERS)
9 צפייה בגלריה


המטוס של טראמפ ג'וניור ממריא מהאי בתום הביקור בתחילת השנה שעברה
(צילום: Emil Stach / RITZAU SCANPIX / AFP)
אמש, בריאיון שהעניק למגזין "אטלנטיק", אישר טראמפ כי ייתכן שוונצואלה לא תהיה המדינה האחרונה שבה ארה"ב תתערב צבאית, ואמר: "אנחנו צריכים את גרינלנד, בהחלט". הוא הדגיש, כפי שהוא נוהג לעשות מעת לעת, כי האי מוקף בספינות השייכות לרוסיה וסין – שתי יריבותיה האסטרטגיות הגדולות ביותר של ארה"ב.
שעה קלה אחרי שפורסמו דבריו של טראמפ ב"אטלנטיק" פרסמה ראש ממשלת דנמרק פרדריקסן הודעה כתובה משלה, ובה תקפה בלשון חריפה: "אין שום היגיון לדבר על כך שארה"ב צריכה להשתלט על גרינלנד. לארה"ב אין שום זכות לספח שום מדינה משלוש המדינות המהוות חלק מממלכת דנמרק", הדגישה, כשכוונתה לדנמרק, גרינלנד ואיי פארו. "לכן אני מפצירה בתוקף בארה"ב לחדול מאיומיה נגד בעלת ברית קרובה שלה באופן היסטורי ונגד מדינה אחרת ועם אחר, שהבהירו טוב מאוד שהם אינם למכירה".
דבריה של פרדריקסן באו אחרי שעוד שבטרם הצהרתו של טראמפ אתמול כבר הורגשה עצבנות בדנמרק בעקבות פוסט שפרסמה ברשת X קייטי מילר, רעייתו של סגן ראש הסגל בממשל טראמפ, סטיבן מילר, ובו רמזה גם היא לכוונה האמריקנית להשתלט על גרינלנד. מילר, כנראה מעודדת מהדחת מדורו בוונצואלה, צייצה תמונה של מפה שבה נצבעה גרינלנד בצבעיו של דגל ארה"ב, והוסיפה את הכיתוב "בקרוב".
הציוץ גרר פוסט תגובה של שגריר דנמרק בארה"ב יספר מולר סורנסון, ששיתף את הציוץ המקורי של מילר וכתב: "רק תזכורת ידידותית בנוגע לארה"ב ולממלכת דנמרק: אנחנו בעלי ברית קרובים וצריכים להמשיך לפעול יחד ככאלה. ביטחון ארה"ב הוא גם ביטחון גרינלנד וביטחון דנמרק. גרינלנד היא כבר עכשיו חלק מנאט"ו". הוא הדגיש גם שדנמרק הגדילה משמעותית את תקציב הביטחון שלה לשנת 2025, כפי שדרש טראמפ ממדינות אירופה החברות בנאט"ו לעשות, וציין כי הדבר יכול לשמש גם לחיזוק הביטחון באזור הארקטי. השגריר הוסיף: "וכן, אנחנו מצפים לכבוד מלא כלפי השלמות הטריטוריאלית של ממלכת דנמרק".
מיקום אסטרטגי, שלל משאבים
לגרינלנד יש חשיבות אסטרטגית עבור צבא ארה"ב, המחזיק בטריטוריה הזו מערכת התרעה מפני טילים בליסטיים: הדרך הקצרה ביותר מאירופה לצפון אמריקה עוברת באי הארקטי, ולחיל האוויר האמריקני יש בסיס בשטחו הצפון-מערבי, בסיס תוּלה, שפועל מתוקף הסכם שעליו חתמה וושינגטון עם דנמרק ב-1951. בימי המלחמה הקרה היו לצבא ארה"ב חיילים בכ-50 בסיסים ברחבי גרינלנד, אבל במשא ומתן עם דנמרק ב-2004 נקבע כי הנוכחות תצומצם מאוד, וכעת היא קיימת רק בבסיס תולה. כמה מאות חיילים אמריקנים נמצאים שם, לעומת כמעט 10,000 בימי המלחמה הקרה.
בשנים האחרונות, על רקע הגברת פעילותן של רוסיה וסין בחוג הארקטי, הביעה וושינגטון רצון להגדיל את נוכחותה בגרינלנד, ובין השאר להציב שם מכ"מים כדי לעקוב אחר המתרחש בים בין האי לבין איסלנד ובריטניה – אזור שדרכו עוברות ספינות וצוללות גרעיניות רוסיות. בעשור הקודם פתחה רוסיה מחדש בחוג הארקטי שישה בסיסים צבאיים שנסגרו בתום המלחמה הקרה, והיא גם חידשה את הצי הצפוני שלה ושלחה לאזור כלי שיט חדשים. לעתים קרובות קיימה בחוג הארקטי תמרונים צבאיים. מוסקבה מקווה שכשהקרח יימס באזור ייווצר נתיב שיט מצפון לחופיה, והוא יוכל לשמש נתיב חלופי לסחורות מאסיה לאירופה.
גרינלנד – שמבחינה גאוגרפית שוכנת ביבשת צפון אמריקה, ובירתה נואוק קרובה יותר לניו יורק מאשר לבירת דנמרק קופנהגן – היא אי עשיר במינרלים, נפט וגז טבעי, אבל תהליך ההפקה שלהם איטי, ולכן הכלכלה המקומית ממשיכה להתבסס על דיג ועל סובסידיות שנתיות מדנמרק. לאוכלוסייה הקטנה של גרינלנד חסרות תשתיות בסיסיות ביותר: אין כבישים שמחברים בין 17 העיירות הפרוסות ברחבי האי, ויש בו רק נמל תעופה בינלאומי מסחרי אחד, כך שרבים נאלצים לעשות את נסיעותיהם דרך הים.
משקיעים מארה"ב ומקנדה מחכים זה זמן רב לסימנים לכך שגרינלנד – טריטוריה הגדולה פי שלושה מטקסס – תקדם תוכנית לכריית המחצבים האדירים שחבויים בה, בהם אורניום. לעת עתה, בין השאר בגלל בירוקרטיה סבוכה ודאגה לאיכות הסביבה, יש בה רק מכרה פעיל אחד, קטן. לפי הערכות, היקף העתודות מול חופי גרינלנד הוא של 50 מיליארד חביות נפט וגז. מדובר בכמות שאמורה להציב אותה בין 10 היצואניות הגדולות בעולם.
80% מתחת לקרח בעובי 3 ק"מ
נכון להיום 80% מגרינלנד מכוסים קרח בעובי של עד שלושה קילומטרים. פירוש הדבר שחיפושים אחר משאבי הטבע היקרים אפשר לבצע רק באזורי החוף, אבל גם שם התנאים רחוקים מלהיות אידיאליים בשל החורף הארוך שבו קופאים הנמלים, חשכה של 24 שעות שיורדת על האי, והטמפרטורות שצונחות כדבר שבשגרה אל מתחת למינוס 30 מעלות בחלקים הצפוניים.
גרינלנד הייתה בעבר קולוניה של דנמרק, אבל ב-1953 היא הפכה לטריטוריה רשמית של הממלכה הנורדית וקיבלה מידה רבה של אוטונומיה. לפי חוק שאישרה דנמרק לפני עשור וחצי, ממשלת דנמרק אחראית רק לענייני החוץ והביטחון של גרינלנד, וכדי לאפשר מכירה של האי יהיה צורך לשנות את מעמדה המשפטי של הטריטוריה באמצעות תיקון לחוקת דנמרק.
החל משנת 2009 יש לגרינלנד זכות להכריז על עצמאות מדנמרק, ואם היא תעשה זאת – היא תוכל עקרונית לבחור להצטרף לארה"ב. אף שרוב תושבי גרינלנד מעוניינים בעצמאות, רק מעטים מהם רואים בעצמאות מלאה אפשרות בת קיימא בשל התלות הכלכלית שלהם בדנמרק, שהיא חלק מהאיחוד האירופי העשיר. לפי סקרים, תושבי האי חלוקים בשאלה מהו המועד המיטבי ליציאה לעצמאות ואיזו השפעה תהיה לכך על איכות חייהם.
הצהרותיו של טראמפ אינן הפעם הראשונה שארה"ב מביעה עניין ברכישת גרינלנד. כשהאי היה עדיין קולוניה והמלחמה הקרה בין ארה"ב לברית המועצות הסלימה, וושינגטון בהובלת הנשיא דאז הארי טרומן עשתה ניסיון לרכוש את גרינלנד משום שראתה בו נכס אסטרטגי – אבל דנמרק סירבה למכור אותו.
פורסם לראשונה: 23:02, 04.01.26













