היועמ"שית גלי בהרב-מיארה פרסמה הערב (יום ד') חוות דעת נרחבת ותקיפה במיוחד נגד חוק הפטור מגיוס שמקדמת הקואליציה. "החוק נותן מענה לצורכי הישיבות ולא לצורכי הביטחון הדחופים והורדת הנטל מהציבור המשרת", היא מסרה. חוות הדעת גורסת למעשה כי החוק - בגרסתו הנוכחית - אינו חוקתי.
"הוראות החוק יוצרות תמריץ שלילי לגיוס, ואף עיגון של חוסר השוויון לטווח הארוך. התאמת החוק לאמות המידה החוקתיות דורשת שינויי עומק מקיפים, ובכלל זאת, נדרש לקבוע סנקציות אישיות, אפקטיביות ומיידיות לאכיפת חובת הגיוס באופן שוויוני", נמסר.
יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת בועז ביסמוט (הליכוד) מסר בתגובה לחוות הדעת: "ניסיון יפה, עו"ד מיארה, להסיח את הדיון עם חוות הדעת, בדיוק ביום שבו עולות שאלות אפלות ביחס למעורבותך בפרשת שדה תימן. ניסיון יפה, אבל לא הפעם".
על-רקע קידומה של הצעת החוק, כתבו המשנים ליועצת המשפטית לממשלה גיל לימון ואביטל סומפולינסקי ליו"ר הוועדה ביסמוט "במציאות המתוארת, בחינת הצעת יו"ר הוועדה מעלה כי לא רק שאין בה כדי לקדם את גיוסם של בני הציבור החרדי לשירות צבאי, אלא טמון בה תמריץ שלילי לגיוס ואף עיגון לטווח הארוך של חוסר השוויון בין הציבור המשרת לבין הציבור שאינו משרת והחרפתו".
השניים הוסיפו: "בפועל, יש בהצעת החוק כדי להסיג לאחור את הכלים העומדים כיום לרשות הממשלה והצבא לעומת המצב המשפטי הקיים על מנת להשיג את מתן המענה לצורכי הצבא בעת הנוכחית. דומה כי הצעת החוק נותנת מענה קודם כל לצורכי הישיבות - בהזרמה מיידית של כספי תמיכות ישירים ועקיפים; בהחזרת ההטבות לתלמידי הישיבות בגין לימודיהם; בביטול צווי התייצבות וצעדי אכיפה אישיים שננקטו נגד משתמטים; ובהחזרתו על כנו של מתווה חוקי שכובל את בני הציבור החרדי לישיבות עד גיל 26 כתנאי לקבלת פטור משירות צבאי".
איציק סעידיאן בוועדת חוץ וביטחון
(צילום: ערוץ כנסת )
במכתב שאורכו 15 עמודים, ציינו המשנים ליועצת המשפטית לממשלה כי "ההצעה אינה כוללת הסדרים שיש בהם כדי לקדם את צורכי הביטחון הדחופים כפי שהציגם הצבא, להפחית את הנטל מכתפי מערך המילואים, והיא אינה מעניקה לגופי המדינה והצבא כלים אפקטיביים לאכיפת חובת הגיוס באופן מיידי. אישור הצעת החוק במתווה הנוכחי לא יאפשר עוד לאכוף את החוק על אלפי תלמידי הישיבות שהוכרזו משתמטים, ותוקפם של עשרות אלפי צווי ההתייצבות שהוצאו - יפקע.
"כלומר, הסנקציות האישיות שקיימות היום לעידוד גיוס לצה"ל, הנובעות מחובת הגיוס האישית הקיימת כיום - יתבטלו כלא היו. בנוסף, לאחר אישור הצעת החוק, הממשלה תהיה מוסמכת להשיב את התקציבים למוסדות החינוך בהם לומדים תלמידי הישיבות, ולהחזיר תשלום תמיכות ישירות ועקיפות למי שהם כיום חייבי גיוס עבור לימודים במוסדות, באופן שיסכל אף הוא את תכלית הגיוס והבטחת השוויון בנטל".
עורכי הדין לימון וסומפולינסקי ציינו עוד כי "המתווה המוצע עומד בסתירה מול קביעת בג"ץ בדבר החובה של הממשלה לגבש עד לתחילת 2026 תוכנית אפקטיבית לגיוסם של כל בני הישיבות שקיבלו צווי התייצבות לצה"ל ואלפי המשתמטים, לרבות שלילת הטבות כלכליות שניתנות במישרין ובעקיפין לכלל המשתמטים.
"לא ניתן אפוא ליישב בין התוצאות המיידיות של המתווה המוצע לבין צורכי הביטחון של המדינה, העומס הרב על המשרתים בשירות סדיר ומילואים, המחיר המשקי הכבד של שירות המילואים המשמעותי, ופסיקת בג"ץ בנוגע לחשיבותה של חובת השוויון בנטל. מכל הטעמים הללו, אנו סבורים כי המתווה המוצע רחוק מלעמוד באמות המידה המשפטיות הנדרשות: פגיעתו בשוויון - קשה, הוא אינו מקדם תכלית ראויה, ורכיביו אינם עומדים במבחני המידתיות החוקתיים".
על-רקע האפשרות שהמתווה המוצע ישונה, מזהירים במשרדה של היועצת המשפטית לממשלה: "לא די בתיקונים נקודתיים בהסדר המוצע כדי להביאו לעמידה באמות המידה הדרושות, אלא נדרשת רביזיה יסודית, כאשר נקודת המוצא היא חובת הגיוס השוויונית והאחידה האמורה לחול על הכול, צורכי הצבא העדכניים, הנטל הכבד שמשרתי המילואים ממילא נושאים בו ומימוש ערך השוויון".
"במטרה להשיב את המפלגות החרדיות לממשלה"
בדברי הסיכום של חוות הדעת נכתב: "הגדלת הצבא הסדיר בטווח הזמן המיידי וגיוסם של בני הציבור החרדי לשירות צבאי לשם כך הוא צורך ביטחוני-לאומי ראשון במעלה. מאז פקיעתו של פרק ג'1 (בחוק שירות ביטחון) בחודש יולי 2023 וביתר שאת מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר 2023, גבר מאוד נטל השירות על אוכלוסיית המשרתים, בעיקר בשירות המילואים, ויש לכך גם עלויות כלכליות אדירות למדינת ישראל. מדובר בפגיעה קשה ונמשכת בשוויון.
"במצב דברים שכזה, הסדר חוקי להסדרת מעמדם של תלמידי הישיבות, אשר נותן מקום גם לערך לימוד התורה, נדרש לתת קודם כל, כנקודת מוצא, מענה מלא לצורכי הצבא, כתנאי בסיסי וראשוני. הצעת החוק העומדת על הפרק עושה את ההפך הגמור. היא נותנת מענה קודם כל לצורכי הישיבות - בהזרמה מיידית של כספי תמיכות ישירים ועקיפים; בהחזרת ההטבות לתלמידי הישיבות בגין לימודיהם; בביטול צווי התייצבות וצעדי אכיפה אישיים שננקטו נגד משתמטים; ובהחזרתו על כנו של מתווה חוקי שכובל את בני הציבור החרדי לישיבות עד גיל 26 כתנאי לקבלת פטור משירות צבאי".
במשרדה של היועצת המשפטית לממשלה אף התייחסו בדברי הסיכום לסטטוס הפוליטי של הקואליציה: "מבחינת תוכנו של ההסדר המוצע, בשילוב עם הרקע לגיבושו עולה, כי מדובר בהצעת חוק נעדרת תשתית מקצועית, מנותקת לחלוטין מעבודת מטה ממשלתית סדורה, שגובשה בשיח פוליטי על רקע פרישתן של המפלגות החרדיות מהקואליציה ובמטרה להשיבן לשורות הממשלה. המסקנה המתקבלת היא כי התכלית האמיתית של הצעת החוק אינה קידום השוויון בנטל ואינה השגת צורכי הצבא. רחוק מכך".
יו"ר דגל התורה ח"כ משה גפני אמר בתגובה: "מנהלי המדינה בהרב-מיארה, גיל לימון וחבריהם, שאינם מבינים ואינם יודעים דבר וחצי דבר בלימוד התורה בעם ישראל - יודעים להביע את דעתם על חוק שעדיין בעיצומו של דיונים, כאשר מטרתם ברורה למנוע חס וחלילה לימוד תורה ולעשות כל מאמץ ש'המדינה שלהם' לא תסייע לישיבות ולמוסדות תורניים. הם עוברים בכל עת על הנורמות שהם דורשים מכולם, רק לא מעצמם.
"החלטת הממשלה על תלמידי חו"ל שמהווים סיוע למדינת ישראל, נפסלים על-ידם במחי קולמוס והם אינם חייבים למסור דין וחשבון על פעולותיהם ועל החלטותיהם הבלתי חוקיות. בכל ההיסטוריה של העם היהודי היה מי שנלחם נגד התורה הקדושה ונגד לומדיה, כאשר התורה ב"ה ממשיכה להתקיים ומדריכה את העם היהודי, ואלה שנלחמו נגדה נעלמו באבק ההיסטוריה".
