רבות נכתב ונאמר על הקונספציה השגויה שהובילה לשבעה באוקטובר. הקונספציה תיחקר בעתיד במסגרת ועדת חקירה, וגורמים שונים יידרשו לתת מענה לשאלות המרכזיות: למה הייתה תפישה שחמאס מורתע? למה חשבנו שאם תפרוץ מתקפה, לא נופתע? למה הגבול היה דליל בכוחות, שהוחלפו באמצעים ובטכנולוגיות? ועוד שאלות חשובות ששזורות בקונספציה.
מאז שבעה באוקטובר ועד היום, אנו מתנהלים בתוך קונספציה חדשה - קונספציה שמאמינה שהפעלת הכוח הצבאי תשיב את החטופים או לפחות תיטיב את התנאים למשא ומתן על שחרורם.
אומנם, כתוצאה מהפעלת הכוח הצבאי בתוך שטח הרצועה הצלחנו לחלץ בפעילויות הרואיות שבעה חטופים חיים ועוד עשרות חטופים חללים, אבל כיום ברור לכל גורם צבאי מקצועי כי חילוץ חטופים חיים נוספים הוא פעולה בלתי אפשרית, משימה שתסכן את החטופים ואת המחלצים, וסיכויי הצלחתה מזעריים. שתי מטרות המלחמה, הכרעת חמאס והשבת החטופים, מתנגשות ומייצרות מורכבות זו לזו, כך התבהר כבר בחודשים הראשונים של המלחמה - הן לניהול המו"מ, והן לניהול התמרון באזורים שבהם יש חטופים.
שתי מטרות המלחמה, הכרעת חמאס והשבת החטופים, מתנגשות ומייצרות מורכבות זו לזו, כך התבהר כבר בחודשים הראשונים של המלחמה - הן לניהול המו"מ, והן לניהול התמרון באזורים שבהם יש חטופים
בנובמבר 23', במסגרת עסקת "דלתות שמיים", עסקה שהביאה לשחרור מרבית הנשים והילדים, היה ברור כי התרחשה כתוצאה מלחץ בינלאומי כבד על חמאס, הבנה של חמאס כי יש לו מספיק חטופים גברים ומחשבה כי עסקה זו תתפתח לעצירת התמרון הצבאי. בפועל, העסקה לא הושלמה ונעצרה ביום השמיני, בין היתר בשל הרצון הצבאי להמשיך בתמרון העצים במטרה להשיג את המטרה השנייה, הכרעת חמאס.
ב-15/1/25, במסגרת עסקת נתניהו-ביידן, שהושגה בעיקר בגלל לחץ של הנשיא הנבחר טראמפ, בוצע רק השלב הראשון, השלב ההומניטרי של שחרור 33 חטופים חיים, וישראל לא המשיכה לקידום השלבים הבאים - שוב בשל הרצון להמשיך להשיג הישגים צבאיים במסגרת המטרה של הכרעת חמאס.
"מחיר הפסד"
כיום, במסגרת מבצע "מרכבות גדעון", אנו רואים תוכנית צבאית שמטרתה העיקרית היא לייצר לחמאס "מחיר הפסד" - אובדן שטחים ונכסים, תחושת חנק ומצור - וזאת על מנת שיגמיש את עמדותיו על שולחן המו"מ. בפועל המציאות הפוכה: חמאס מקשיח חלק מעמדותיו. לצד הדרישה הלא מתפשרת לסיום המלחמה באופן מלא, לנסיגת צה"ל באופן מלא, למתן סיוע הומניטרי ואף לשיקום תשתיות, הוא מעלה את המפתחות של אסירים למול חטוף ואף מוסיף את מחבלי הנוח'בה.
דורון הדראם בנובמבר 23' היחס היה אחד לשלושה, ובינואר 25' היחס היה אחד ל-30 או 50, אנו רואים כיום דרישה לאחד ל-150 או אפילו מאתיים.
התפיסה שהפעלת כוח תשפר את מצבנו בעסקאות ביניים כשלה, אך היא המנוף החשוב שיש לשמרו לעסקה מלאה. חמאס רוצה הפסקת מלחמה, אז בואו נעשה עסקה מלאה.
בשביל הסכם צריך לשלם. אחר כך נסגור חשבון, כמו שסגרנו עם ג'עברי ועם האחים סינוואר.
אל"ם (מיל') דורון הדר, לשעבר מפקד יחידת המו"מ המטכ"לית
