פרס ישראל הוענק הערב (חמישי) בטקס ממלכתי בבנייני האומה לחמישה חתנים ולחמש כלות שגילו הצטיינות מיוחדת, מצוינות ופריצת דרך בתחומם, ותרמו תרומה משמעותית לחברה הישראלית ולמדינת ישראל. זהו הפרס החשוב והיוקרתי ביותר הניתן במדינה. ראש הממשלה בנימין נתניהו לא נוכח בטקס, לאחר שביטל שלשום את השתתפותו, כפי שנחשף ב-ynet. השנה, לראשונה בתולדות פרס ישראל, מחצית מעשרת הזוכים בפרס הם נשים.
הטקס, שנערך מדי שנה במוצאי יום העצמאות ולמעשה נועל את אירועי יום העצמאות ה-77 למדינה, לווה באווירה טעונה: במהלך נאומו של שר החינוך יואב קיש נשמעו קריאות "בושה" ושריקות בוז רמות, כשאמר כי ישראל מחויבת להשבת החטופים ולמימוש יעדי המלחמה. בהמשך, עם התייחסותו להישג ההיסטורי של חמש זוכות מבין עשרת מקבלי הפרס, זכה קיש גם למחיאות כפיים.
צפו: שריקות הבוז לקיש - לצד התשואות
(צילום: מערך הטקסים והאירועים הממלכתיים)
הישג זה נובע ממדיניות חדשה שהנהיג שר החינוך יואב קיש, שנועדה להעלות את שיעור הזוכות בפרס באמצעות הסברה, הגדלת מספר השופטות בוועדות הפרס, והגדלת שיעור הנשים המועמדות המוצעות בידי כלל הציבור הישראלי.
בפתח דבריו, הודה קיש לכוחות הכיבוי שהצליחו להשתלט על שריפות הענק בהרי ירושלים. תא"ל במיל' אסף אגמון, ששכל את נכדו גור קהתי בלבנון, צעק "בושה" ו"תתבייש" לקיש במהלך דבריו. כשהשר התייחס בנאום גם למחויבות ישראל "להחזרתם של חטופינו", ו"למימוש כלל יעדיה של המלחמה" - נשמעו שריקות בוז רמות מהקהל לדברי השר. בהמשך הוא גם זכה לתשואות מהקהל.
השר ציין בנאום בטקס את האירוע התקדימי שבו זכו חמש נשים בפרס המכובד מתוך עשרה. "את ההיסטוריה הזאת אנחנו זוכים לרשום יחד, כאשר בפעם הראשונה בתולדות פרס ישראל זוכות חמש נשים לקבלו - מתוך עשרה זוכים. סוף-סוף, אחרי למעלה מ-70 שנה, נשקף, גם מעל הבימה הזאת, שוויון במלוא הדרו". השר הדגיש כי ההישג אינו מקרי, אלא תוצאה של מאמץ להגדיל את מספר השופטות ולעודד הגשת מועמדות של נשים ראויות.
השר התייחס גם לאתגרים המתמשכים, לדבריו, בתחום השוויון והמגוון באקדמיה: "ועדיין - נוכחותם של בנות ובני עדות המזרח והפריפריה אינה בולטת מספיק בין שורות האקדמיה. עדיין רבים מדי המזרחיים, בני ובנות הפריפריה, שנלחמים על הזדמנות שניתנת לאחרים כמובן מאליו". בהקשר זה התחייב השר "להילחם באפליה, לפתוח דלתות, לשבור חומות, לאפשר שוויון אמיתי".
בנוסף, הוא הזהיר מפני כפיית דעה פוליטית אחת באקדמיה, ואמר: "הניסיון לכפות עמדה פוליטית אחת באוניברסיטאות, עמדה פוליטית אחת לתוך הפקולטות, לשיקולי הסגל, לתוך אולמי ההרצאות - חייבת להיפסק". לדבריו, "ראינו כבר את השלכות מהלך זה בארצות הברית, ולמדנו היטב איזה נזק כרוך בתופעה המסוכנת הזאת".
פרופ' יונינה אלדר: "את שייכת, את יכולה, את חשובה"
(צילום: מערך הטקסים והאירועים הממלכתיים)
2 צפייה בגלריה
השר קיש לצד פרופ' רות קרק, כלת פרס ישראל בחקר הגאוגרפיה וידע ארץ ישראל
(צילום: מערך הטקסים והאירועים הממלכתיים)
"לכל ילדה, נערה ואישה: את יכולה"
נציגת הזוכות פרופ' יונינה אלדר, כלת פרס ישראל בחקר ההנדסה ומדעי ההנדסה, נאמה ושיתפה את תפיסתה לגבי מהות המדע הישראלי והאקדמיה כמקום של תיקון עולם. "להיות מדענית בישראל זה אתגר משמעותי. אין לנו תקציבים עצומים, וגם לא רשתות ענק. אבל יש לנו מטרה, יש לנו שליחות ויש לנו אחריות: אחריות למדע הישראלי, לתיקון עולם, לגיוון, לערבות הדדית ולדור החוקרים הבא". פרופ' אלדר הדגישה כי "האהבה הזו - היא שהופכת את המדע הישראלי ליצירתי, אמיץ ופורץ דרך", וכי "האקדמיה הישראלית היא מקום שבו מדע יכול - וצריך - להיות גם תיקון עולם".
פרופ' אלדר התייחסה לנוכחות המשמעותית של הנשים בין זוכי הפרס השנה: "נשים מהוות מחצית מהזוכים בפרס ישראל. עובדה זו נושאת איתה אמירה ברורה לכל ילדה, נערה ואישה שצופות בנו הערב: את שייכת. את יכולה. את חשובה. המדע מחכה לקול הייחודי שלך". היא הדגישה את חשיבות הגיוון באקדמיה הישראלית: "האקדמיה הישראלית היא, בעיניי, בית שמאמין באדם לפני הכול. בית שמקדם חופש אקדמי ומצוינות מדעית, ולצידם גם אחריות חברתית, גיוון והכלה. בית שבו המדע שייך לכֿל ילדה וילד בישראל - מכל מקום, מכל רקע, מכל קהילה ומכל יכולת".
לצד ההישגים המדעיים, שיתפה פרופ' אלדר את סיפורה האישי ואת ערכי המשפחה שהובילו אותה בדרכה: "ההכרה שאני זוכה לה הערב, בעצם העובדה שאפשר להיות מדענית, דתייה - וגם אם לחמישה, לשלב בין אמונה, שליחות ומדע פורץ דרך - ההכרה הזאת כל כך משמעותית עבורי". בסיום דבריה פנתה לדור הצעיר, ואמרה: "דרכי אל המעמד הזה היום הייתה דרך רגילה, לא דרך מיוחדת. אם אני יכולתי להצליח - כל אחת ואחד מכם יכולים. המדע, היצירה והעשייה הם של כולם!".
הכלות והחתנים ל-2025
כלות פרס ישראל לשנת תשפ"ה: פרופ' זוהר שביט, כלת פרס ישראל בחקר התרבות והאומנות; פרופ' דבורה גילולה, כלת פרס ישראל בתחום ספרות, שירה ותרגום לעברית; פרופ' רות קרק, כלת פרס ישראל בחקר הגאוגרפיה וידע ארץ ישראל; פרופ' יונינה אלדר, כלת פרס ישראל בחקר ההנדסה ומדעי ההנדסה; וגב' נינה אבידר ווינר, כלת פרס ישראל בתחום מפעל חיים - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.
חתני פרס ישראל לשנת תשפ"ה: מר רוני דואק, חתן פרס ישראל בתחום מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה; פרופ' ינון בן נריה, חתן פרס ישראל בתחום חקר הרפואה; שלמה ממן, חתן פרס ישראל בתיאטרון, מחול ואופרה; פרופ' ירון צור, חתן פרס ישראל בחקר ההיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו; ובלו סימיון פיינרו, חתן פרס ישראל בעיצוב ואומנות בין-תחומית.
