הכנסת התכנסה אחר הצהריים (שני) לדיון מיוחד במליאה לציון יום השנה ה-77 לכינונה, וה-60 מאז הקשמת המשכן. הישיבה החגיגית נערכת בהיעדרם של שניים מסמלי המדינה - נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית שלא הוזמן, בניגוד לנוהל המקובל, ונשיא המדינה יצחק הרצוג, שציין כי מדובר בשיקולי לוחות זמנים. האופוזיציה מחרימה את הדיון.
מול אולם ריק במרביתו, עלה לבמה ראש הממשלה בנימין נתניהו ואמר כי "אני מקווה שבשנה הבאה נתגבר על כל המכשולים ונשיג הבנות. אפשר להשיג את ההבנות ברצון טוב. זה ודאי קיים מהצד שלי ואולי גם שלנו. אנחנו רוצים להגיע להבנות שהובילו את ישראל במשך עשרות שנים. לא היו חסרות מחלוקות נוקבות, אבל ידענו שאנחנו פועלים במסגרת דמוקרטית. אני חושב שהדבר הזה נשחק. צריך להחזיר את האיזון בין שלוש הרשויות. להבטיח שרשות אחת לא דורסת את השנייה".
נתניהו: "הייתה הבנה שכל רשות יש לה את חלקה, לא רומסים ולא נרמסים"
(צילום: ערוץ הכנסת )

3 צפייה בגלריה
נתניהו במליאה
נתניהו במליאה
האופוזיציה מחרימה, נתניהו נואם מול אולם ריק
(צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת, גיל יוחנן)
לדבריו, "ישראל דמוקרטיה לא מושלמת. יש דמוקרטיה מושלמת? אין עוד דמוקרטיה שמאותגרת כמונו. הייתי אומר לכם בואו נמתן את הוויכוח, אבל בעיני זה פחות חשוב. תמיד עדיף פרלמנט כזה מאשר פרלמנט שבו יש סתימת פיות ואי אפשר לדבר. לסתום את הפה לציבור בתקשורת - זה סוף הדמוקרטיה. בבית הזה יש לנו אי-הסכמות בנושאים מהותיים. זה לא פגם בדמוקרטיה - זה יסוד הדמוקרטיה".
"מהות הדמוקרטיה היא שלטון הרוב, לצד שימור זכויות הפרט. אפשר להחזיר את זה כי זה היה פה לפני כמה עשרות שנים", הוסיף, "עם שופטים שאיש לא כפר ביושרם. הייתה הבנה שכל רשות יש לה את חלקה, לא רומסים ולא נרמסים. אני חושב שהדבר הזה יכול להיות מוחזר בתנאי שאוכל לעסוק בזה. היה אמצע, שביל זהב. ישראל הלכה בו במשך עשרות שנים ואנחנו נחזור ללכת בו". הוא התייחס למערכה אפשרית מול איראן: "עוקבים אחר המתרחש וערוכים לכל תרחיש. מי שיתקוף אותנו ישא במחיר בלתי אפשרי מבחינתו".
3 צפייה בגלריה
לפיד במליאה
לפיד במליאה
"זה מה שרציתם? שסופית לא נחיה פה ביחד?". לפיד במליאה
(צילום: גיל יוחנן)
ראש האופוזיציה יאיר לפיד עלה אחריו: "מה עשיתם? זה מה שרציתם? חצי מדינה, חצי עם? היה ברור לכם שאם תחרימו את בית המשפט העליון לא נבוא. המטרה שלכם הייתה לוודא שלא נבוא? זה מה שרציתם? שסופית לא נחיה פה ביחד? על זה החלטתם לפרק את מדינת ישראל? אדוני רה"מ, אתה לא מתבייש? יו"ר הכנסת אתה לא מתבייש? אחרי זה אתה שואל למה אני קורא לך יו"ר כנסת של חצי עם". ח"כ טלי גוטליב צעקה לו מהמליאה: "אתה אחראי לזה".
בפתח הדיון, אמר יו"ר הכנסת אמיר אוחנה כי "יש עוד נוהגים שהופרו. למשל שנשיאי העליון נבחרים בוועדת לבחירת שופטים, ולא בצו של בית משפט ללא הסכמת יושב ראש הוועדה". לדבריו, "צר לי ששוב יש מי שרואים באי-הזמנה לאירוע חגיגי פגיעה מהותית במבנה המשטר הדמוקרטי. חריג אחד יהיה בהזמנות, וזה בימי הזיכרון. לא אגרור את המחלוקת לימי הקדושים הללו".
לדבריו, "הכנסת לא יכולה להתעלם מרמיסתה. היא המוסד המייצג את העם. מי שמכבד, יכובד. אך כיבוד רשויות הוא לא חד-סטרי, אי-אפשר לבקש מהרשות המחוקקת לכבד את הרשות השופטת כשהיא מרוקנת את סמכויותיה מתוכן".
בדומה לכשנשיא ארה"ב דונלד טראמפ הגיע לנאום מעל בימת הכנסת בחודש אוקטובר, גם לישיבה הזו לא הזמין היו"ר אוחנה את נשיא העליון, ברקע אי-ההכרה של רבים בקואליציה בו כבעל התפקיד. מלשכת יו"ר הכנסת נמסר מוקדם יותר: "לפי החלטת יו"ר הכנסת הוזמן סגל א' מצומצם ללא מערכת המשפט. כך היה בביקור הנשיא מיליי, הנשיא טראמפ ובביקור ראש ממשלת אלבניה. אין כל חדש בעניין".
3 צפייה בגלריה
עצרת ממלכתית לציון 58 שנים לאיחוד ירושלים
עצרת ממלכתית לציון 58 שנים לאיחוד ירושלים
עצרת ממלכתית לציון 58 שנים לאיחוד ירושלים, מאי 2025
(צילום: מארק ישראל סלם, הג'רוזלם פוסט)
הרצוג נעדר ברקע השתתפותו באירועי נטיעות לכבוד חג ט"ו בשבט, אחרי שבכנסת הזמינו אותו לפני כמה ימים בודדים. בסביבת הנשיא דחו טענות שלפיהן הרצוג מחרים את הכינוס, ואמרו כי "אפשר להגיד על הנשיא הרבה דברים, אבל לא שהוא מחרים. דעתו לא נוחה מהחרם על יצחק עמית והוא אמר זאת בפתיחת מושב הכנסת, אבל הוא לא משתמש בחרם ככלי. הוא לא חושב שזה כלי לגיטימי".
החרמת עמית עוררה תרעומת פוליטית. בכחול לבן מסרו הבוקר כי חברי הסיעה "לא ייכנסו למליאה בעת פתיחתה" ולמעשה יחרימו את הישיבה. גם בדמוקרטים זעמו על ההחלטה. יו"ר הסיעה ח"כ אפרת רייטן מסרה: "הכנסת הנוכחית, בהנהגתה הקיימת, אינה מייצגת את החזון הציוני, את הדמוקרטיה הישראלית או את רצון העם. נוכחות נשיא העליון במעמד זה מסמלת את הכבוד ההדדי בין הרשויות. הפיכת סמלי שלטון לכלי ניגוח פוליטי היא מעשה הפוגע בחוסן הלאומי ובדמוקרטיה הישראלית".
באוגוסט 1966 נחנך בטקס מפואר המשכן הנוכחי שבו זכה בית המחוקקים הישראלי לראשונה לבית קבע. האירוע נחשב עד היום לטקס חנוכת המבנה הממלכתי הגדול, היוקרתי והמשמעותי ביותר שנערך במדינה. בטקס אז השתתפו כ-6,000 מוזמנים, בהם 44 ראשי פרלמנטים מהעולם וכל סמלי השלטון. ראש הממשלה דאז לוי אשכול כינה את הבניין החדש "סמל לתקומת ישראל בארצו".