ברחובות ירושלים חיים עשרות בני נוער מתחת לגיל 18 שנפלטו מבתיהם ומהמסגרות שבהן למדו, וכיום הם נחשבים בפועל לחסרי בית. על פי רוב ניתן לראות אותם מסתובבים במרכז העיר ההומה אדם ביום והמקפיא בלילה, או מתחבאים במבנים נטושים ובמקומות שקשה לדמיין שניתן לישון בהם.
כדי לאתר את בני הנוער בסיכון ולהגיש להם סיוע הקימה עיריית ירושלים "צוות רחוב" הכולל אנשי מקצוע מתחומים שונים. "אנחנו מדברים על כ-40 בני נוער שאנחנו יודעים שמסתובבים", אמר היום (ב') אריה גוטליב, רכז השטח של הפרויקט שמכיר היטב הן את התופעה והן המקומות שבהם נוהגים הנערים והנערות לשהות. "אחרי הקורונה יותר ויותר נערים נושרים ממסגרות ומגיעים למרכז העיר. לצערי התופעה מתרחבת".
בתקופה זו של השנה, שבה הלילות הופכים קרים באופן שעלול להיות מסוכן עבור מי שחי בחוץ או במבנים לא מחוממים, מתוגברת הפעילות של צוות הרחוב. אנשיו מסתובבים במרכז העיר, מנסים לשכנע את הנערים להתפנות לבתי מחסה, ולמי שמסרב הם מחלקים תה חם, ביגוד חורף, שמיכות ועוד.
אריה גוטליב והפעילות לסיוע לנוער בסיכון בירושלים:
4 צפייה בגלריה
אריה גוטליב, רכז שטח וקידום נוער בעיריית ירושלים
אריה גוטליב, רכז שטח וקידום נוער בעיריית ירושלים
(צילום: רפי קוץ)
4 צפייה בגלריה
צוות רחוב קידום נוער וצעירים בעיריית ירושלים מחפש ומסייע לנוער בסיכון
צוות רחוב קידום נוער וצעירים בעיריית ירושלים מחפש ומסייע לנוער בסיכון
(צילום: רפי קוץ)
4 צפייה בגלריה
אריה גוטליב, רכז שטח וקידום נוער בעיריית ירושלים
אריה גוטליב, רכז שטח וקידום נוער בעיריית ירושלים
(צילום: רפי קוץ)
4 צפייה בגלריה
צוות רחוב קידום נוער וצעירים בעיריית ירושלים מחפש ומסייע לנוער בסיכון
צוות רחוב קידום נוער וצעירים בעיריית ירושלים מחפש ומסייע לנוער בסיכון
(צילום: רפי קוץ)
"יש לא מעט צעירים שלא מוכנים להתפנות מהמבנים שאליהם הם נכנסו, גם בלילות ממש קפואים", ממשיך גוטליב. "אין אפשרות להוציא אותם. אז הדרך שלנו היא להיות שם, גם ב-3:00 לפנות בבוקר, באמצע הסערה, ולשאול 'אולי עכשיו כן?'. עבור מי שמסכים, יש לנו לאן להפנות אותו, אבל גם אם לא, אנחנו יכולים סתם להיות איתם".
סגן מנהל מרכז העיר של החטיבה לקידום נוער וצעירים בעיריית ירושלים, דני ברוקס, ביקר היום בבית הקפה הטיפולי שהוקם לפני כ-20 שנה במרכז העיר למען בני נוער בסיכון. הוא מספר שאף שבחורף נראים פחות בני נוער ברחובות, הדבר לא אומר בהכרח שהם לא פנו למקומות אחרים ואולי נמצאים במצוקה.
"כשאנחנו מדברים עם קטינים אנחנו מחויבים ליצור קשר עם המשפחה שלהם כדי להחזיר אותם לבתים שלהם", הוא מסביר. "אם לא, אז יש פתרונות משלנו. אנחנו עובדים איתם. אותו דבר גם עם כאלה שהם מעל גיל 18. אנחנו נסתובב איתם, ננסה לייצר איתם קשר ולהפנות אותם לפתרונות של בתי מחסה באזור".