בדיון שנערך היום (רביעי) בוועדת החינוך, התרבות והספורט, שעסק בזיכרון והנצחה לטבח 7 באוקטובר, ביקש נציג משרד ראש הממשלה להסיר משם הצעת החוק את המילה "טבח" - ועורר זעם בקרב המשפחות השכולות. "כמו שמאורעות תרפ"ט נקראו כך - ולא טבח תרפ"ט, כי זיכרון בונה חוסן", אמר יואל אלבז, נציג משרד רה"מ. ממלא מקום יו"ר הוועדה, ח"כ יוסף טייב, הדגיש: "לא יהיה טיוח".
הדיון בוועדת החינוך על הצעת החוק להנצחת אירועי 7 באוקטובר
(צילום: ערוץ הכנסת )
לדברי אלבז, שהתנגד כאמור להכנסת המילה "טבח" בשם החוק, "עברנו הרבה מאוד אסטרטגיה והחליטו לקרוא בשם אירועים ומאורעות, כי לא היה רק טבח, היה גם טבח והמילה הזאת מופיעה בהמשך הנוסח המוצע. אני לא יודע כמה יזכרו את שם החוק, אלא את הפעילות שיעשה התאגיד, שישמר גם את הטבח". ח"כ טייב השיב כי "כולנו יודעים היום שהיה טבח. החשש שלי הוא האם ילדינו ונכדינו יידעו זאת".
הוא הוסיף כי "בדיון הקודם עם נציגת הקיבוצים וראש מועצת אשכול, בשיח משותף ומכבד, דנו במילים 'טבח' ו'גבורה' בשם הצעת החוק וקיבלנו את המלצתן". לדבריו, "אני משתדל לשמוע את כלל הדעות ולהביא חוק שיהיה מוסכם בצורה רחבה ככל האפשר".
הילה אביר, שאחיה לוטן נרצח במסיבת הנובה, אמרה כי "לא הגיוני שמשרד רה"מ ינהל את האירוע כשהוא זה שמונע את החקירה. אתם נותנים לחתול לשמור על השמנת? חיכינו שנתיים וחצי ונחכה עוד קצת, עד שיהיה חוק ראוי שיתאים לכולם". המונח 'טבח' ירד בינתיים משם הצעת החוק, אך לאור הקולות שנשמעו היום בדיון אמר טייב: "הדברים נרשמו. לפני שנגיע להצבעה נדון שוב בנושא הזה".
גם סוגיית התאריך עמדה במוקד הדיון היום, והורים שכולים עמדו על כך ש-7 באוקטובר יהיה יום ההנצחה ולא מועד אחר. ח"כ טייב אמר כי "גם יום הזיכרון הממלכתי למלחמת יום כיפור הוא לא ביום כיפור אלא ביום לאחריו, לכן בחקיקה כתבנו שיום הזיכרון יצוין בכ"ד בתשרי".
במהלך הדיון אישרה הוועדה את מיזוג הצעת החוק הפרטית עם הצעת החוק הממשלתית לזיכרון והנצחה לאירועי שמחת תורה, 7 באוקטובר. לפי הצעת החוק הפרטית, שעליה חתומים יותר מ-80 ח"כים, מידי שנה בכ"ד בתשרי יצוין יום זיכרון ממלכתי לטבח ולגבורה ב-7 באוקטובר, להתייחדות עם זכר הנספים ולהוקרת גבורתם של האזרחים ומשרתי כוחות הביטחון וההצלה שחירפו נפשם לצורך הצלת חיים. ביום זה יתקיים טקס זיכרון ממלכתי, הכנסת תקיים דיון מיוחד ודגלי המדינה במוסדות ציבור ובמחנות צה"ל יורדו לחצי התורן. במוסדות החינוך יתקיימו פעילויות חינוכיות ערכיות וכלי התקשורת יבטאו את אופיו המיוחד של היום בלוח השידורים שלהם.
הצעת החוק מבקשת גם להקים בנגב המערבי רשות זיכרון שתכלול אתר הנצחה, מוזיאון וארכיון שיוקמו בתוך ארבע שנים, ושם ירוכז ויתועד המידע הנוגע לאירועי 7 באוקטובר, במסמכים, סרטונים, חפצים ועוד. לרשות הזיכרון שתוקם תהיה מועצה בת 13 חברים. התקציב השנתי של הרשות ימומן מתקציב המדינה, הכנסות עצמיות, עזבונות תרומות ומענקים.
לפני כחודש אישרה ועדת שרים לחקיקה הצעת חוק ממשלתית דומה. בוועדת החינוך ביקשו לקדם את החקיקה ולכן החלו בדיונים אינטנסיביים כבר בספטמבר 2024. ח"כ טייב הסביר כי "אין פה מלחמת קרדיטים", ואמר כי "במהלך הדיונים פה ניסינו לבנות עקרונות שהולכים יחד עם ההצעה הממשלתית, שגם היא תעבור פה ליטושים ושינויים". אלבז, נציג משרד רה"מ, שיבח את עבודת החקיקה שנעשתה עד כה בוועדה: "הרוב פה בזכות הוועדה. רוב הפערים בין נוסח הוועדה לנוסח הממשלתי לא גדולים בכלל".
היוזמים הראשונים של הצעות החוק הפרטיות הם חברי הכנסת אתי עטייה, יצחק קרויזר, מירב בן ארי ועודד פורר, ואליהם הצטרפו כמעט כל חברי הכנסת, למעט חברי הסיעות הערביות.
