שעות אחדות לאחר ההכרזה של דונלד טראמפ על הפסקת אש עם איראן ניכרו סימני התאוששות ראשונים בציבור הישראלי - אך רבים מתארים רגשות מעורבים, ומאוכזבים מתוצאות המלחמה.
את משה, יעל וצ׳אפי פגשנו ביער בן שמן, יושבים לשתות קפה באווויר הפתוח, הרחק ממרחב מוגן. שבועות ארוכים הם חיכו לרגע שבו יוכלו לטייל שוב בטבע, אך למרות ההקלה, הם מעידים על רגשות מעורבים. ״קצת אוויר ושמש, אבל מקווה שלא נחזור חזרה לחדרים״, סיפר משה. ״כששמעתי על הפסקת האש הרגשתי שישבתי סתם ארבעים יום בממ״ד, שהפצצנו אבל לא סיימנו. היה צריך למחוק אותם. היינו מוכנים לסבול עוד קצת, אבל שייגמר״.
ישראלים חוזרים לשגרה
(צילום: ליאור שרון)
״אנחנו מרגישים יותר בטוחים ולא חוששים מהאזעקות, אבל זו לא הרגשה של סוף״, מוסיפה יעל. היא מספרת כי במהלך המלחמה היא השתדלה לצאת מהבית כמה שניתן. ״יצאנו לעבודה כי האלטרנטיבה הייתה להיסגר בבית ודיכאון אחד גדול״, היא אומרת. עם ההודעה על הפסקת אש היא חשה פחד מסבב נוסף. גם צ'אפי מאוכזב מתוצאות הלחימה: ״ברחנו באמצע, לפני הסוף. היה צריך להיגמר הרבה יותר חד ממה שנגמר, איראן הייתה צריכה לקבל מכה הרבה יותר עמוקה״.
״הלחימה עדיין לא הסתיימה״, הוא מוסיף. ״הצפון עדין בוער, יש לנו ילדים ונכדים שם וכל הצפון במקלטים, שום דבר לא נגמר״. למרות האכזבה, הוא מדגיש: ״אין לנו מדינה אחרת. זו המדינה היחידה שלנו. בכל מקום בעולם נקבל יחס הרבה יותר גרוע מפה, שלא נדבר על אירופה שהאיסלאם שם משתגע. זה המקום שלנו, צריך להילחם. 2000 שנה נלחמים, נלחם עוד 2000״.
בימים כתיקונם, במהלך החג, יער בן שמן מלא במבקרים, אך היום נראו כאן רק משפחות אחדות ורוכבי אופניים. ״יש קצת הקלה אבל לא יודעים מה יהיה הלאה, מנצלים את הזמן קצת לנשום אוויר, להסתובב קצת ביער עם האופניים, לרכב״, סיפר ארטיום. חברו אלעד הוסיף כי מבחינתו החשש האמיתי הוא שישראל לא תחזור ללחימה. ״עכשיו מרגישים יותר בטוחים. אם השגנו את המטרה? זו כבר שאלה אחרת. את העבודה צריך לעשות עד הסוף, כמו שצריך״.
אורי, שהגיע גם הוא לרכוב ביער בן שמן, הדגיש את תחושת ההקלה עם חזרתם של הילדים למסגרות החל ממחר. ״אני גר ברמת גן, מחר כבר מתחילים ללמוד וזה מרגיע, ומשחרר את הלחץ בבית. אני בעד לצאת, היינו כלואים בבית עם הילדים ומרגישים את הצורך לשחרר קצת״.
גם את מרכזי הקניות פקדו היום ישראלים רבים. במתחמים אמנם ישנם מרחבים מוגנים כך שגם במהלך המלחמה היו מי שראו בהם מקום מפלט לבילוי עם הילדים, אבל גם כאן מרגישים היום תחושת הקלה. בביל״ו סנטר התמלא מגרש החנייה במבקרים.
״חיכינו לזה, השתגענו בבית, כיף לצאת קצת בלי לחץ, בלי פחד״, סיפרה יפית מאשקלון. ״איך ששמענו שיש הפסקת אש ישר ארזנו את עצמנו ויצאנו״. גם היא סבורה כי היה צריך להמשיך בלחימה. ״אני חושבת שזו טעות שהפסיקו, היה צריך להמשיך כדי שנרגיש יותר בטוחים. כבר היינו בכמה סבבים, הכל חוזר על עצמו״, היא אומרת.
סיון מרחובות מציינת מנגד כי גם במהלך המלחמה תחושת הביטחון שלה לא השתנתה. ״אנחנו במדינת ישראל, זו המדינה שלנו, מי שצריך לפחד זה רק הצד השני״, היא אומרת. ״עברתי המון בחיים, החלמתי מסרטן, מבחינתי המלחמה הזו היא כלום לעומת מה שעברתי״.
״הגענו לספוג את השמש הטובה ולנשום אוויר״, היא מוסיפה. ״שמתי את הטלפון וההתרעות על שקט. הכי התגעגעתי לשלווה שאפשר להסתובב בלי לעצור, ובלי לחץ״. אמה אסתר לעומת זאת חשה פחות רגועה בשבועות האחרונים: ״היום הרגשתי רגועה פחות או יותר אחרי הלילה שעברנו, אבל מאמינה שהמלחמה תחזור וצריך שיחזרו להילחם, כי צריך לסיים עם זה פעם אחת ולתמיד".
שיראל שהגיעה עם משפחתה שיתפה בתחושות של הילדים לאחר זמן כה ממושך בבית. ״אמרנו היום לילדים ׳אין יותר מלחמה, אין אזעקות׳, והם קצת נרגעו אחרי כל התקופה הזו. היא השפיעה עליהם לא טוב, ממש לא טוב, הרבה חששות ופחדים. אני מקווה שהשיגו את מה שצריך״.
מירה מנס ציונה, אשת חינוך במקצועה, סיפרה על החשש מחזרה ללחימה שתפגע שוב בשגרת הילדים. ״אני גננת לילדים בגילי חובה, החשש קיים, אבל יחד עם זאת אני מאמינה שנוכל לעמוד בזה, נוכל להתגבר, ונהיה עם תקווה שהפעם אולי זה יצליח״.
