במהלך שנת 2025 הוגשו לממשלה 16,896 בקשות חופש מידע. כך עולה מדוח היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים, שמתפרסם הבוקר (רביעי). מדובר בעלייה של 21% לעומת שנת 2024, שבה הוגשו 13,954 בקשות.
מהדוח עולה כי הרשויות שאליהן הוגשה כמות הבקשות הגדולה ביותר הן משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משרד החינוך, משטרת ישראל ומשרד הבריאות. הרשויות שענו בחיוב על אחוז הבקשות הגבוה ביותר הן רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הרווחה והביטחון החברתי, הרשות הממשלתית למים ולביוב ומשרד הכלכלה.
הרשויות שלגביהן הוגשה כמות התלונות המוצדקות הרבה ביותר הן משרד הבריאות, צה"ל וכן משרד התחבורה, שבשנה החולפת כלל לא הגיש דיווח כדין על פעילותו. בהתאם לכך, משרד הבריאות הוכרז כרשות שמפירה את חוק חופש המידע 45 פעמים, משרד התחבורה 22 פעמים וצה"ל 11 פעמים.
השנה נרשמה עלייה משמעותית של 44% במספר התלונות שטופלו ביחידה, לרבות קליטת תלונות מהציבור, פניות למשרדי הממשלה ויחידות הסמך לתיקון ליקויים והכרזות על רשויות כמפרות חוק חופש המידע, בהתאם להתנהלותן בתחום זה.
לצד הטיפול בבקשות חופש מידע, חוק חופש המידע מחייב כל רשות ציבורית לפרסם דוח שנתי על פעילותה בשנה הקודמת. ממצאי היחידה הממשלתית לחופש המידע מעלים כי 30 משרדי ממשלה ויחידות סמך (35%) לא פרסמו את הדוח לשנת 2024 כנדרש בחוק.
משרדה לא הגיש דיווח כדין על פעילותו. רגב
(צילום: יריב כץ)
זמיר. צה"ל מוביל בחריגה מהזמן למענה לבקשת חופש מידע
(צילום: דובר צה"ל)
כמו כן, על פי נוהלי היחידה הממשלתית לחופש המידע, כל משרד ממשלתי מחויב לפרסם מדי רבעון את התקשרויותיו הכספיות. משרד הרווחה, נציבות שירות המדינה, שירות בתי הסוהר, רשות מקרקעי ישראל והרשות הארצית לכבאות והצלה לא הגישו אף דוח רבעוני במהלך שנת 2025 על התקשרויותיהן הכספיות.
הנתונים המרכזיים מהדוח
הרשויות שאליהן הוגשו מרבית בקשות חופש המידע: משרד התחבורה והבטיחות בדרכים (2,422), משרד החינוך (2,245), משטרת ישראל (1,525) ומשרד הבריאות (769). הרשויות שלגביהן הוגשה כמות התלונות המוצדקות הרבה ביותר ביחס למספר הבקשות: משרד הבריאות (41), משרד התחבורה והבטיחות בדרכים (28) וצה"ל (18).
המשרדים שענו בחיוב על אחוז הבקשות הגבוה ביותר: רשות האוכלוסין וההגירה (78.9%), משרד הרווחה והביטחון החברתי (77.4%), הרשות הממשלתית למים ולביוב (66.8%) ומשרד הכלכלה והתעשייה (66.6%).
משרד המשפטים בראשותו דחה הכי הרבה בקשות. לוין
(צילום: קובי קואנקס)
הרשויות שרשמו את השיעורים הגבוהים ביותר לחריגה מהזמן הקבוע בחוק למענה לבקשת חופש מידע (מענה מעבר ל-120 יום): צה"ל (75%), משרד התקשורת (61.4%), משרד החוץ (34.8%) והמשרד להגנת הסביבה (34%).
רוב התלונות שהוגשו ליחידה (82%) הוגשו בשל אי-מתן מענה במועד מצד משרדי הממשלה. כתוצאה מכך, כאמור, משרד הבריאות הוכרז במהלך 2025 כרשות שהפרה את חוק חופש המידע 45 פעמים, משרד התחבורה הוכרז כרשות מפירה 22 פעמים וצה"ל 11 פעמים. סה"כ הוכרז משרד הבריאות 116 פעמים כרשות מפירה בשלוש השנים האחרונות
הרשויות שדחו הכי הרבה בקשות חופש מידע: משרד המשפטים (45.2%), משרד העבודה (41.7%), הנהלת בתי המשפט (39.5%) ומשטרת ישראל (37.3%). העילות המרכזיות לסירוב מתן מידע ממשרדי הממשלה הן פגיעה בפרטיות, מידע שאינו ניתן לאיתור או "דיונים פנימיים".
30 משרדי ממשלה ויחידות סמך (35%) לא פרסמו את הדוח לשנת 2024 כנדרש בחוק, ובהן משרד התקשורת, משרד הבריאות, רשות המים, שירות בתי הסוהר והמשרד לשירותי דת.
ישיבת ממשלה. נגד משרדי הממשלה נפסקו הוצאות בסך יותר ממיליון שקלים
(צילום: מעיין טואף /לע"מ)
בשנת 2025 הוגשו 738 עתירות חופש מידע נגד רשויות ציבוריות. מתוכן, 74.9% (553) הוגשו בגין אי-מתן מענה לבקשה למידע. 68.6% מהעתירות הוגשו על ידי עמותות, והשאר על ידי גורמים פרטיים וחברות.
הרשויות שנגדן הוגש מספר עתירות חופש מידע הגבוה ביותר: משרד התחבורה והבטיחות בדרכים (61), משרד הבריאות (49), צה"ל (46) ומשרד ראש הממשלה (23). משרד התחבורה, משרד הבריאות וצה"ל הובילו את רשימת העתירות גם בשנת 2024 עם 28, 50 ו-30 עתירות בהתאמה.
בסך הכול ניתנו 714 פסקי דין במהלך שנת 2025 בעתירות חופש מידע, 376 מתוכם ניתנו בעתירות שהמשיבה בהן הייתה רשות ממשלתית. רוב העתירות (88%) נגד רשויות הממשלה התקבלו, ורק 12% מהעתירות נדחו. נגד משרדי הממשלה נפסקו הוצאות בסך 1,189,323 שקלים, רק 56,050 שקלים נפסקו כהוצאות לטובת הממשלה.
ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים, עו"ד שלומי בילבסקי, מסר: "הזכות למידע מהרשויות היא מיסודות הדמוקרטיה. יש לראות בחיוב את העלייה המשמעותית במספר הבקשות למידע מהממשלה, המעידה על מעורבות אזרחית גוברת ודרישה לשקיפות. על משרדי הממשלה להיערך למתן מענה הולם לדרישה זו, ולבער מכל וכל את התופעה הפסולה שעדיין קיימת כפי שעולה מן הדוח, של אי-מתן מענה לבקשות למידע".
