יש לי לא מעט ביקורת על הקמפיין של גדי איזנקוט: הוא ממלכתי מדי, בהתחלה הוא נמנע מלהתבטא ולהתראיין באופן הנדרש ואחר כך כשהוא כבר נאות להתבטא ולהתראיין, המסרים היו ארוכים מדי, משעממים מדי, צפויים מדי.
והנה אתמול, הפתעה!
איזנקוט קורא לבנט ולפיד לחבור אליו לריצה משותפת כבר עכשיו, את היו"ר יקבעו סמוך לבחירות, אבל בריצה משותפת מדובר על מפלצת מנדטים שתשקיף על הליכוד הרחק מלמעלה. מקורי, מפתיע ובעיקר מצביע על תחכום פוליטי, מצרך שנמצא בחסר במחנה.
אחרי ההפתעה מגיע שלב ההבקעה, הימים הקרובים יקבעו האם איזנקוט הוא שחקן עיקש של ניהול קמפיין התשה, אחד כזה שלא מוריד את הרגל מהגז ודוחק ביריבים שלו את סדר היום הפוליטי, סדר יום שהוא מכתיב. האם הוא כבר סגר לעצמו בליץ ריאיונות בתקשורת עם פמפום המסר שוב ושוב ושוב, לא היה מזיק קמפיין חוצות, תדרוך עיתונאים, כותבי טורים (לא פנה אלי), הרעשה בכל הגזרות כדי שהנרטיב ייספג טוב טוב- גדי קורא לאיחוד.
איזנקוט יכול להנות פה משני העולמות, במידה שחבריו/יריביו יסכימו להיכנס איתו בתוך הקונסטרוקציה, אז כבר בשלב ההקמה הוא מסמן את עצמו כמנהיג הראוי, זה שעל פיו יישק דבר, זה שבא לסדר וגם מצליח, זה שיש לו חליל והאחרים רוקדים לצליליו לפי הקצב-ניצחון לגדי.
מי שימתין לגונג של פיזור הכנסת יגלה שהוא באופסייד רציני, נתניהו חזר לגרד את שלושים המנדטים כי כבר מהלילה של השמונה באוקטובר לצד ניהול המלחמה בעזה הוא ניהל קמפיין להחזרת המנדטים
האפשרות השנייה, שגם טובה לאיזנקוט, היא שבנט ולפיד יגמגמו שזה לא הזמן, ולא ככה, וצריך לחשוב, וספין בבוקר של בנט, וספין בצהריים של לפיד, והכלב אכל לי, ושתו לי ואין ריצה משותפת. במקרה כזה כל המחנה יבין מי הם הסרבנים, מי המאחד, למי חשוב האגו ולמי חשוב לנצח בבחירות- ניצחון לגדי.
המבחן
אם אכן נראה שלצד הממלכתיות יש לא רק תחכום, אלא גם תכונות של רוטוויילר, שנושך ולא מרפה, אמנם עם חיוך תמים ומראה לא מאיים, אבל עם סכין בין השיניים, אז בהחלט יש פה מועמד משמעותי להנהגה.
הפער בין איזנקוט לבנט נראה גדול מדי לסגירה, הוא נע בין עשרה לשנים עשר מנדטים, איזנקוט התחזק במעט, אבל כך גם בנט, וככל שהזמן עובר יש משמעות להתמצקות, אבל אם יש משהו שגוש האופוזיציה מגלה בו עקביות זה תחלופת המשיחים שהוא מציב בראשו, ובנט, כידוע, הוא משיח שבא בכלל מיש"ע. המחנה ישמח לראות את איזנקוט נוטל את ההובלה, איזנקוט הוא המועמד הטבעי והמקובל על רוב אגפי ואדמו"רי הגוש, מה שחסר להם זה הזיק הזה בעיניים, הפושריות, הקילינג אינסטינקט שלבנט יש בשפע ואצל איזנקוט עדיין מחפשים, עד אתמול.
נבו כהןבניגוד לדעה הרווחת, אותה אני שומע באולפנים, בשיחות בלשכות ובהתכתבויות הוואטסאפ עם מקורבים ושחקנים כאלה ואחרים, קמפיין הבחירות כבר התחיל.
מי שימתין לגונג של פיזור הכנסת יגלה שהוא באופסייד רציני, נתניהו חזר לגרד את שלושים המנדטים כי כבר מהלילה של השמונה באוקטובר לצד ניהול המלחמה בעזה הוא ניהל קמפיין להחזרת המנדטים. הקמפיין על סידור הגוש והקרב על מי שיעמוד בראשו התחיל אמש עם המהלך המפתיע של איזנקוט, בזמן שגולן מסוכסך עם מר"צ ולפיד מחפש גלגל הצלה שישאיר אותו חי פוליטית, איזנקוט הוא היחיד שמאיים על מגדל המנדטים הפריכים של בנט, ונפתלי, כזכור, נלחץ כשמסביבו הכל רועד.
הכותב הנו אסטרטג פוליטי. לשעבר יועץ לשר איתמר בן גביר ולרה"מ לשעבר נפתלי בנט
