בחמשת החודשים הראשונים של שנת 2025 נרצחו 100 בני אדם בחברה הערבית – 10 יותר בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. עד כה הצליחה המשטרה לפענח 10 מהמקרים – 10% בלבד. הרצח האחרון התרחש לפנות בוקר (שני), כשנור מוסא (18), שליח תושב לוד, נפגע מכדור תועה בזמן שרכב בין שכונות העיר. רק אתמול השתתף מוסא בהלווייתם של בני הדודים עודאי וסעיד שעבאן, תושבי העיר שנרצחו בסוף השבוע בכפר קאסם, ולא ידע שהוא הבא בתור.
בשבוע שעבר כינס סוף-סוף ראש הממשלה בנימין נתניהו את הוועדה למלחמה בפשיעה בחברה הערבית, והורה לקדם הגדרת ארגוני פשע כארגוני טרור. אבל גם אם פעילות הוועדה תוכח כיעילה בסופו של דבר – הרי שייקח זמן רב לשם כך, ובינתיים נמשכת שרשרת הלוויות ביישובים השונים.
תושבת שפרעם שבעלה נרצח במסגרת סכסוך שגבה את חייהם של 26 קורבנות עד כה, אמרה ל-ynet: "גם כיום הילדים שלי עדיין מחכים לאבא שיחזור. כשאני יוצאת איתם מחוץ לבית והם רואים ילדים אחרים הם אומרים לי 'אימא, למה הם עם אבא שלהם ואנחנו לא?' קשה לי לשמוע מהם דברים כאלה. אני מנסה להתמודד אבל אני הרוסה לגמרי. קטפו לנו בדם קר את הפרח של המשפחה".
הביקורת העיקרית בחברה הערבית נגד הרשויות נגעה לאורך שנים לאכיפת חסר, הזנחה וזלזול. תחת הממשלה הנוכחית, טוענים יותר ויותר קולות שמדובר במגמה מכוונת של הפקרת האוכלוסייה הערבית. "מה הם עוד 100 קורבנות פשיעה ערבים עבור נתניהו ובן גביר?" תוהה המשפטן עו"ד רדא ג'אבר. "אדם הגון – יהודי או ערבי - ישיב שמבחינתם הם כלום. אם הייתה להם משמעות כבני אדם וכאזרחים, הם היו עושים משהו משמעותי בשנים שהם בשלטון. אבל הם עצרו חלק לא מבוטל מהתוכניות הממשלתיות לטיפול בבעיית הפשיעה.
"הם בעצם מנהלים מאבק גלוי וסמוי נגד החברה הערבית. המדיניות כיום כלפי החברה הערבית היא לעומתית. מנסים להכניס אותה למעגל העימות. מסמנים את מהותה של המדיניות: הערבים בישראל הם אויב, ולכן מה זה 100 קורבנות פשיעה בקרבם?".
הרקע ל-100 הרציחות האחרונות משתנה ממקרה למקרה. הרוב המכריע שלהם נעוץ בהעמקת המעורבות של ארגוני הפשיעה בחיי היום-יום של החברה הערבית, מגמה שהתחזקה בשני העשורים האחרונים תוך ניצול הוואקום שנוצר בישראל אחרי ההתמודדות המוצלחת מול הארגונים בחברה היהודית. הם עוסקים בגביית דמי חסות, סחר בנשק לא חוקי, מתן הלוואות, השתלטות על מכרזים ממשלתיים ועוד. ואז, כשאדם מסתכסך עם גורם פשיעה או חייב לו כסף, לא רק הוא הופך מטרה לחיסול – אלא גם קרוביו.
בנוסף, ישנם מקרי רצח שלא נוגעים באופן ישיר לפשיעה מאורגנת, אלא לסכסוכים משפחתיים או אפילו אקראיים. כך למשל, אחד הקורבנות באזור הדרום ב-2025 נרצח בשל התעקשותו להתארס לאישה חרף התנגדות קרוביו. מעבר לכך, כשכלי נשק לא חוקיים נפוצים וזמינים כל כך, גוברים הסיכויים שייעשה בהם שימוש גם במסגרת סכסוכים פעוטים לכאורה.
צעיר המשתייך לארגון פשיעה ששוחח עם ynet סיפר: "גם אנחנו חיים בסכנה. כולם נמצאים ברשימת יעדים לחיסול. גם אנחנו נמצאים ברשימות של אחרים שמחפשים איך להוריד אותנו. יש הרבה אנשים שלא יוצאים מהבית כי הם יודעים שאם הם רק יפתחו את הדלת – ירצחו אותם".
מצב הביטחון האישי והיעדר האופק הפכו כה מייאשים, עד שגוברים המקרים שבהם משפחות שלמות עוזבות את יישובי מגוריהן למקומות בטוחים יותר בארץ, ויש גם כאלה שנוסעות לחו"ל לתקופה לא ברורה. "אנחנו לא יכולים להישאר במקום שיורים בו כל הזמן", מספרת תושבת אעבלין. "לא יכולנו להישאר עוד דקה. בחרנו לנסוע לחו"ל".
תושבת לוד הוסיפה: "עזבנו את הבית ונסענו להתגורר באזור אחר בארץ אחרי כמה פעמים שבהן ירי פגע לנו בבית בגלל סכסוך משפחות. עדיף להפסיד את הבית ולהציל את החיים".
העיתונאית חולוד מסאלחה משוכנעת ש"המשטרה לא מתרשלת, אלא שותפה לפשע. האלימות בחברה הערבית איננה תוצאה של רשלנות אלא של מדיניות. מה שנראה כהפקרה הוא בפועל שיטה: לא פועלים כשהקורבנות הם ערבים. השר לביטחון לאומי נוזף במפקדי תחנות לא בגלל 100 נרצחים, אלא בגלל קולות המואזין.
חולוד מסאלחה"בשבוע שעבר הותקפו נהגי אוטובוס ערבים בירושלים בידי אוהדי בית"ר. האירוע תועד, עדים מסרו עדויות, המשטרה עצרה שני חשודים – ושחררה אותם תוך חצי שעה. בלי כתב אישום, בלי חקירה מעמיקה, בלי מסר לציבור. לעומת זאת, צעיר ערבי שכותב פוסט בפייסבוק – נעצר. זו לא אכיפה. זו מערכת שמפעילה את החוק רק כלפי חלק מהאזרחים".
הפעיל החברתי והפוליטי אמג'ד שביטה, תושב טירה, מוסיף: "מספר הקורבנות הערבים יחסית לגודל האוכלוסייה הוא מהגבוהים בעולם. אפילו ביחס למדינות עולם שלישי. אם נוסיף לזה את העובדה שרוב הקורבנות נרצחו בנשק חם שלרוב מקורו בצבא, התמונה מתבהרת בצורה חד-משמעית: המדינה מעוניינת בהשתלטות העולם התחתון על החברה הערבית, אפילו במחיר של פגיעה בריבונות שלה או בכלכלה שלה. העיקר לפגוע בחסינות של החברה הערבית, להחליש ולהתיש אותה".
