שריפות הן חלק בלתי נפרד מהעולם, וצריך לומר בכנות - הן גם ימשיכו להיות. אנחנו, כבני אדם, צריכים לעשות כל מה שאפשר כדי למנוע מראש את פריצתן, אבל צריך לומר - אין 100% בתחום הזה, ובחלק מהמקרים מדובר בתהליך טבעי שמסייע להתחדשות שטחי היער.
כך או כך, עם ההודעה על ההשתלטות על השריפות שפרצו אתמול (רביעי) בהרי ירושלים, בתום 31 שעות של מאמצי כיבוי וההודעה על הקמת צוות חקירה ייעודי, נותרות כמה שאלות שיש לתתן עליהן את הדעת: מה עושים כאשר שריפות כאלה פורצות? איך מכילים אותן בצורה אפקטיבית ויעילה? וכיצד מצליחים להשתלט עליהן בזמן הקצר ביותר, עם מינימום נזק לטבע, לרכוש - ולחיי אדם.
שריפות הענק בהרי ירושלים - והנזק
(צילום: לירן תמרי, דובר צה"ל, עובדי ויערני קק״ל)
שריפות הענק החלו אתמול עם אש שפרצה ביער אשתאול, בנקודה שבה אירעה שריפה עוד בשבוע שעבר. השריפה הנוכחית כילתה כ-19,600 דונם שטחי יער, שמורות טבע ושטחים פתוחים, וסביר להניח שהנזק היה גדול יותר לולא היו כוחות הכבאות וההצלה, יחד עם קק"ל ופיקוד העורף, פועלים בשטח. ענת גולד, מנהלת מרחב מרכז בקק"ל, הסבירה כי "שטח שעובר שריפה בטמפרטורה כזו, יחד עם משטר הרוחות שהיה לרעתנו, מספיק שנשאר גיץ קטן ושריפה יכולה להתפתח בשניה".
שריפה כמו שראינו אתמול הייתה רק עניין של זמן, ומזג האוויר היבש והרוחות העזות היו צריכות להעמיד את שירותי הכבאות וההצלה כולם בכוננות גבוהה. נציב הכבאות וההצלה, רב-טפסר אייל כספי, הוציא הנחיה על איסור הבערת אש בשטחים פתוחים, ועל רקע הרוחות העזות בוטל גם טקס המשואות.
למרות תחזיות מזג האוויר המועד לפורענות, במערך הכבאות לא ביקשו מחיל האוויר להיערך לסיוע בהתמודדות עם שריפות גדולות, ורק בשעה 15:00 הפעילו את מטוס השמשון. מטוסי כיבוי ומסוקים הם תוספת כוח משמעותית בטיפול באירועים מסוג זה.
7 צפייה בגלריה
קיצוץ של יותר מ-200 מיליון בתקציב הכבאות. בן גביר, נתניהו וסילמן
(צילום: תקשורת ראש הממשלה)
כך לדוגמה, במשרד לביטחון לאומי בראשותו של השר איתמר בן גביר הוחלט שלא לתקצב רכישה של שלושה מסוקי כיבוי מסוג בלאק הוק, שכן השמיכה התקציבית קצרה מדי. האבסורד זועק לשמיים - הנזקים כתוצאה מהשריפות צפויים לעלות על תקציב הרכישה של אותו ציוד חשוב, בוודאי בהסתכלות לטווח ארוך. כך לפחות עלה מדוח מבקר המדינה, שגילה כי הנזק במהלך גל השריפות בנובמבר 2016, אז פרצו נשרפו יערות וחורשים רבים ברחבי הארץ, הסתכם בכ-650 מיליון שקלים.
במהלך דיון שנערך היום בנושא השריפות, השיב בן גביר לטענות, ואמר כי "מדובר במסוקים יקרים. שוחחתי עם בעלי חברות בתחום וגילינו שאפשר למצוא מסוקים אחרים בעלויות נמוכות יותר. אם הכיוון הוא כיבוי אש, זה היה צריך להיות בידי נציב הכבאות ולא בידי המפכ"ל והמשטרה". עוד אמר השר: "בוצע רכש של שני מסוקים שאמורים להגיע בשנה וחצי הקרובות".
כך או כך, בעיצומן של השריפות אתמול המדינה לא הפעילה 10 מטוסי כיבוי של שתי חברות - "כים ניר" ו"תלם" - בגלל מאבקי כוח ופוליטיקה פנימית. המטוסים של החברות פרוסים בכל הארץ, מנוסים בכיבוי שריפות, ול"כים ניר" יש שישה מטוסים, חלקם חונים במנחת נען שקרוב מאוד למוקד השריפה ויש ברשותם מלאים של חומרים מעכבי בעירה. בן גביר הורה בצהריים להשתמש במטוסי "כים ניר", אך נאמר לו שהם יהיו מוכנים לפעול רק למחרת בבוקר, לאחר שיעברו אימון.
"חייבים להיערך למשבר האקלים"
מדינת ישראל צריכה להיערך למזג האוויר המשתנה של המאה ה-21, ולהשלכות הצפויות של משבר האקלים. הבוקר פנו יותר מ-20 ארגוני סביבה ובריאות במכתב דחוף לראש הממשלה בנימין נתניהו, השר איתמר בן גביר והשרה להגנת הסביבה עידית סילמן, בדרישה ליצור "היערכות ממשלתית מיידית להתמודדות עם שריפות הנובעות ממשבר האקלים".
רכש מסוקי כיבוי היה על סף אישור, בן גביר בלם: "מה זה הבזבוז הזה?"
ביוני 2022, בתקופת ממשלת בנט-לפיד, הוחלט במטה לביטחון לאומי כי יש לרכוש ארבעה מסוקי בלאק הוק שישמשו לכיבוי אש בשעת חירום. אולם, השר הנכנס הודיע: "אפסיק את בזבוזי המפכ"ל", וטען כי קובי שבתאי, המפכ"ל דאז, "הזמין את המסוקים ב-50 מיליון דולר, בין היתר לשימושו".
מסוק בלאק הוק מסוגל לשאת עד 3 קוב מים, שהם כ-3,000 ליטר. כיום לעומת זאת, המסוקים שנמצאים בשימוש מבצעי נושאים עד 700 ליטר, לפי נתוני המשטרה. בנוסף, ובניגוד לדגמים הקיימים - בלאק הוק מסוגל לפעול לכיבוי בלילה.
מנכ"ל המשרד לשעבר תומר לוטן סיפר אמש בחשבונו ברשת X כי נאבק בשר החדש למען רכישת המסוקים. "אני צופה בתמונות השריפה המשתוללת והדם שלי רותח!", כתב.
במכתבם, טענו הארגונים כי הקיצוץ התקציבי בשירותי הכבאות וההצלה ב-2025, לצד היעדר תוכניות חירום תקפות ברוב היישובים שנמצאים בסיכון - מהווים מחדל ממשלתי חמור. לדבריהם, מוכיח זאת הקיצוץ התקציבי בשירותי הכבאות וההצלה, שירד מ-1.99 מיליארד שקלים ב-2024 ל-1.77 מיליארד ב-2025 - קיצוץ של 217 מיליון שקלים.
אחד הדברים הפשוטים ביותר שהיה צריך לעשות בתחום המניעה הוא יצירת אזורי חיץ. בשנת 2022 החליטה הממשלה על תחילתה של תוכנית לאומית להתמודדות עם שריפות יער, חורש ושטחים פתוחים. דובר אז על 13 מיליון שקלים שיוקצו להקמת אזורי חיץ בשטחים ברמת סיכון גבוהה מאוד, אך התקציב הזה לא אושר לבסוף. האחריות על אזורים אלה מתחלקת בין מספר גורמים, בהם קק"ל, החולשת על כ-36 אלף דונם עם כ- 511 אזורי חיץ סביב יישובים, אזורי חיץ ביער ואזורי חיץ סביב מתקנים ותשתיות.
לפי גולד, קק"ל דאגה ליצור אזורי החיץ בתחומה. "מניעת שריפות היא דבר שאנחנו עושים באופן שוטף. יש אירועים מחוללי מפנה כמו השריפה הגדולה בכרמל. זה למשל אירוע שצריכים ללמוד ממנו, ואחריו הוחלט על הקמת אזורי חיץ סביב יישובים", אמרה. "מרבית היישובים הכפריים רוצים שקו הבתים יישק ליער, זו הרי איכות החיים, אבל בסוף הם הבינו שזו בדיוק הסכנה".
לדבריה, "אנחנו מבצעים באופן שוטף קווי חיץ סביב יישובים במקרקעי ייעור, לפי לו"ז קבוע. אבל לא כל השטחים באחריותנו. השריפה שהייתה רצה, והרוח שינתה את הכיוון. היא רצה מהר מאוד בין השטח הפתוח, שזה שטחים חקלאיים, שדות חיטה ושטחים יבשים אחרי חורף יבש, והשריפה כילתה כל מה שבדרך. היא דילגה מעל כבישים - ואם שריפה דילגה מעל כביש 38, בוודאי ובוודאי שהיא הייתה מדלגת סביב היישובים.
מצאנו את עצמנו לבד בפארק קנדה. המשימה העיקרית של הכבאות היא להגן על יישובים, ואז שטחי היער נותרים מופקרים
"צמרות העצים נדלקו והעבירו את האש, יחד עם הרוח ששינתה כיוון", המשיכה גולד. "אני לא רוצה להתייחס לארגונים אחרים, שאני מניחה שמתייעלים מאירוע לאירוע, אבל בפארק קנדה מצאנו את עצמנו לבד. המשימה העיקרית של הכבאות היא להגן על יישובים, ואז שטחי היער נותרים מופקרים - מי שמנהל את הלחימה בשטחי היער זו קק"ל. אנחנו יומיים ברצף, כולל בלילה, לא עזבנו את המקום. אילולא אנחנו, הפארק היה נשרף כולו".
לפי דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, רשות הטבע והגנים הקימה בשמורות טבע ובגנים הלאומיים מוכרזים כ-180 אזורי חיץ ששטחם כ-7,000 דונם, והם נמצאים תחת אחריותה ובתחזוקה שלה. מרבית שטחים אלה נמצאים בין יישובים לשמורות וגנים, כאשר כ-75% מאזורים אלה נמצאים בצפון - והשאר במרכז. הקמת אזורים אלה החלה במימון מיוחד באמצעות הקרן לשטחים פתוחים (בראשות רשות מקרקעי ישראל), ואילו היום המימון להקמת קווי חיץ הוא בבסיס התקציב של רשות הטבע והגנים.
משתלת "פולק" במסילת ציון אחרי השריפה (צילום: עידן בלומהוף)
יריב מליחי, אקולוג מחוז מרכז ברשות הטבע והגנים, הסביר כי ברשות ביקשו לקחת אחריות על כל אזורי החיץ. "הבנו שיש בעיה", הסביר. "לכל גוף יש אחריות על אזור מסוים - חלק שייך לקק"ל, חלק לרשות וחלק למועצות האזוריות. קק"ל לא יכולה לעבוד בשמורות טבע, הרשות לא יכולה לעבוד ביערות קק"ל, ואף אחד מהגופים האלה לא יכול לעבוד בשטחי המועצות.
"ביקשנו שיתנו לנו את הסמכות לפעול בשטחים שהם לא שמורות או גנים לאומיים. יש לנו המון ניסיון בנושא. צריך להבין שהשריפות ילכו ויחריפו ככל שהחורפים יהיו שחונים יותר, והצומח מעובה יותר. ביקשנו להקים גוף אחד שיהיה אחראי על אזורי החיץ, והתקציב הנדרש לכך הרבה יותר נמוך מהנזק שנגרם בעקבות השריפות. אבל אין חשיבה קדימה".
לפי רשות הכבאות וההצלה, בשטחי המועצה האזורית מטה יהודה קיימים יותר מ-20 יישובים שמוגדרים בסיכון גבוה, ושיש להקים בהם אזורי חיץ. בין יישובים אלה - עין נקובא, נווה שלום, רמת רזיאל ושואבה. במענה לשאלת ynet אם במועצה הוקמו אזורי החיץ באותם יישובים, אמרו במועצת מטה יהודה כי "מערך החירום של המועצה פועל לאורך כל השנה לביצוע עבודות חישוף והכנה ביישובים המועדים לשריפות".
עוד נמסר בתגובה כי "לאחרונה התקבלה החלטה לתקף תוכנית פעולה רחבת היקף לטיפול ביישובים ברמת סיכון גבוהה, ולצאת לביצוע פעולות בשטח. כבר אושר תקציב לטובת טיפול יסודי ביישובי המועצה, במטרה למנוע את השריפה הבאה. המועצה נערכת לביצוע מהיר ויסודי של העבודות".
עם זאת, במועצה רק נערכים לבצע את העבודות. "בטיחות התושבים היא מעל הכול, ואנו מחויבים לפעול במהירות ובמקצועיות בכל עת. אני גאה במערך החירום שלנו ובשיתוף הפעולה ההדוק עם הוועדים המקומיים - יחד נמשיך להגן על תושבי מטה יהודה מהאיום המתמיד של השריפות", אמר אבישי כהן, ראש המועצה.
1,430 לוחמי האש, הסיוע הזר שהתעכב - והאמירה התמוהה של נתניהו
אחר הצהריים הודיע נציב הכבאות וההצלה, רב-טפסר אייל כספי, כי כוחותיו הצליחו להשתלט על השריפות - אחרי 31 שעות שבהן נלחמו באש המשתוללת. יותר מ-120 צוותים הוקפצו לפעול באזור הבירה, וישראל ביקשה סיוע משורת מדינות באירופה, ואפילו הרשות הפלסטינית הציעה לסייע בכיבוי האש - הצעה שלא היה לה מענה מצד ישראל.
1,430 לוחמי אש פעלו בשמונה גזרות בעירה, לאחר שאתמול הוכרז גיוס כללי בארגון. כבאים מכל הארץ עלו לכיוון מוקדי השריפה, בעוד תחנות מכבי אש נותרו עם כמות כבאים מתחת לקו האדום. בכיר בכבאות והצלה אמר כי "לצד הלחימה באש בשפלת יהודה למען הצלת חיי אדם והגנה על מושבים שלמים שלא יעלו באש - התפללנו שלא תפרוץ שריפה באזור הכרמל או ביערות במרכז הארץ, כך שלא יהיו אירועים שדורשים כוחות גדולים של כבאים".
בשיא הלחימה באש מוקדי השריפה היו בנווה אילן, מבוא חורון, מסילת ציון, צפון מערבית שער הגיא, נווה שלום, מחלף לטרון ויד לשריון. אתמול פונו היישובים אשתאול, נווה שלום, לטרון, בקוע, נחשון, משמר איילון, מבוא חורון, נווה אילן, יד השמונה ושורש. מאז, הורשו כלל התושבים לשוב לבתיהם.
מבט מרחפן: הנזקים בנווה שלום
(צילום: א.א צילומי אוויר - Dib)
מוקדי השריפה העיקריים היום היו לטרון, דרך בורמה, אשתאול, מסילת ציון, תעוז, פארק קנדה, שער הגיא, יער קדושים ושורש. בשריפת הענק, שפרצה אתמול בבוקר, התכלו לפי ההערכות כ-20 אלף דונם, ונזק כבד נגרם לפארק קנדה ויערות נוספים. 21 לוחמי אש נפצעו קל.
ההכרזה על השגת השליטה פורסמה בעוד מסוק שהגיע מקפריסין לתגבור מאמצי כיבוי נערך לקראת הפעילות בשמי ישראל, בשיתוף עם כוחות כב"ה. מהארגון נמסר מוקדם יותר כי "כוחות תגבור אווירי בינלאומי ממדינות נוספות מתעכבים. בשל תנאי ראות לקויים, נאלצו המטוסים לנחות בכרתים וכעת ממתינים לשיפור בתנאי מזג האוויר". אתמול פנתה ישראל לחמש מדינות בבקשה דחופה לסיוע - קפריסין, יוון, קרואטיה, בולגריה ואיטליה.
לפי מערך הכבאות וההצלה, צוות חקירה מיוחד החל בחקירה לנסיבות פריצת השריפה, ונעשים תחקירי עומק. מוקדם יותר נשא ראש הממשלה בנימין נתניהו נאום בחידון התנ"ך העולמי, וטען כי 18 בני אדם נעצרו בחשד להצתות - אך במשטרה הבהירו לאחר מכן כי הדבר אינו נכון. ראש הממשלה לא התנער מהדברים, ולא הודיע ששגה.
לפי שעה, רשות הכיבוי טרם מסרה מה הייתה הסיבה לשריפות הענק שפרצו בירושלים - וחשוד אחד שעל מעצרו דווח כבר אתמול, ניסה לפי החשד להצית שריפה במוקד אחר בדרום הבירה, אחרי שפרץ גל השריפות. עם זאת, החקירה עדיין נמשכת, וכעת מנסים להגיע למוקדים שבהם השתוללה האש ושלא ניתן היה להתקרב אליהם עד כה.
לצד בדיקת מוקדי השריפות, בכבאות מנסים גם להגיע למצלמות שאולי תיעדו את המוקד הראשוני שבו החלה השריפה. נכון לעכשיו - אין אינדיקציה כי מדובר בהצתות מכוונות. במהלך הלחימה באש ופינוי התושבים מבתיהם נותרו כלי רכב רבים נטושים, וחלקם עלו בלהבות. כמו כן, נרשם לפחות מקרה אחד של ביזת רכב.
אתמול בשעה 09:35, כשעם ישראל התכונן לטקסי יום הזיכרון בחום הלוהט והיבש, התקבל הדיווח הראשון על שריפה - שפרצה בחורש סמוך ליישוב מסילת ציון. בחסות השילוב הקטלני של חום גבוה, צמחייה יבשה ורוחות שהגיעו עד ל-90 קמ"ש, תוך דקות בודדות שטחי חורש ענקיים החלו להתלקח והאש רצה לכל עבר.
