פשיעה ללא הפסקה: חיסולי חשבונות, פרוטקשן, רצח במשפחה והיטפלויות ברחוב. האלימות משתוללת, והתחושה הכללית היא של חוסר אונים וחוסר מסוגלת להתמודד עם המצב. בפאנל של ועידת "האנשים של המדינה" של ynet ו"ידיעות אחרונות" ניסו המשתתפים לענות על השאלה שנדמית מורכבת מאי-פעם: כיצד מחזירים את הביטחון האישי?
(צילום: ירון ברנר, טל אזולאי, אורי דוידוביץ)
עו"ד באסל פלאח, מומחה לתיקי פשיעה חמורה, עו"ד גיל שפירא, מנהל המחלקה לייצוג אסירים בסניגוריה הציבורית הארצית, עו"ד שני מורן, בעלת משרד עורכי דין בתחום הפלילי ועו"ד ניסים דאודי, סנ"צ (בדימוס) בימ"ר ת"א, חילקו את התשובה לכמה נדבכים: משטרה, ענישה, חינוך ותפקיד בתי הסוהר.
לרוקן אוקיינוס עם דלי קטן
עבריינים הפסיקו לפחד או שאין כלים להתמודד איתם?
לדבריו, של סנ"צ ניסים דאודי, מדובר הביטחון האישי נמצא בקרקעית: "אחת הסיבות המרכזיות, היא שהמשטרה בגודל שלה או ביכולות שלה היא קטנה מאוד ביחס לרמת הפשיעה במדינת ישראל". כספים, לדבריו, הם לא העיקר. "עם כל הכבוד למיליארדים - איך זה מתבצע בשטח?".
ואולי הבעיה נעוצה בכבוד - או חוסר הכבוד - שרוחש האזרח למשטרה? לטענת עו"ד באסל פלאח, ההרגשה היא שפשוט מצפצפים על המשטרה. "הבעיה בשנים האחרונות היא שהמשטרה מחפשת כותרות ולא תוצאות. אין נוכחות משטרתית במדינת ישראל, המשטרה לא מתפקדת והשוטרים בימ"רים, יחב"ל ובכל היחידות עושים בטוח 200% אבל לא מגיעים לתוצאות, למה? כי אומרים להם - תעזבו את הילד הזה בוולט (שתועד רוכב עם רגליים על הכידון - י"ק), לכו תביאו לי את ראש הארגון ההוא או את העבריין ההוא".
עו"ד שני מורן, בעלת משרד עורכי דין בתחום הפלילי, אמרה כי גם כלי משמעותיים הם "כוסות רוח למת" כי בסופו של יום אדם משתחרר ממעצר. "קודם כל צריך להבין שזה פתרון לארגון פשיעה. אנו במדינה שתרבות הפשע בה מושרשת והיא יסודית", אמרה. "אני צוחקת אבל זה לא מצחיק, כי לנו כסנגורים פליליים אין מה לדאוג ממהפכת ה-AI. מדינת ישראל מייצרת לנו עבודה ותמשיך לייצר לנו בקצב הזה עבודה לנצח - וזה עצוב".
ומה לגבי מערכת המשפט? לדבריה של עו"ד מורן, במצב שבו מערכת אכיפת החוק ובית המשפט העליון נרמסים, כל אחד יכול להיות פושע. "איך הלקוחות שלי אומרים? עבריינים בכירים ביותר אומרים לך שאין נשיא בבית משפט עליון ואומרים שבית משפט העליון הוא כלום ושום דבר ולא צריך לציית לחוקים שלו, מה זה? זה מחלחל לשטח, זה פוגע, האזרח הקטן שומע את הדברים האלה ולא סתם אתה רואה עלייה תמידית במפת הפשיעה בישראל", הוסיפה.
האם לתנאי הכליאה יש השפעה?
מורן טענה כי תנאי הכליאה בישראל הם מן הקשים ביותר, אך לדעת רוב חברי הפאנל בתי הסוהר לא מרתיעים את העבריין בקצה. "אסירים נמצאים בתא שלהם וזורקים עליהם רימונים. אתמול ביקרתי אסיר שלי לקוח בכלא והוא מוציא מכנסיים שרופים, אני שואלת מה קרה? נכנסו אליי כוחות וזרקו עליי רימוני הלם כשאני בתוך התא", סיפרה עורכת הדין. "השלטון חושב שזו הדרך למיגור פשיעה אבל ההיפך, מחקרים מראים שמיגור פשיעה היא חינוך, שיקום וטיפול - אנחנו עושים בדיוק את ההיפך בבתי סוהר".
"רוצים להוציא אזרח טוב יותר מהכלא"
(צילום: Ammar Awad/Reuters)
עו"ד גיל שפירא, מנהל המחלקה לייצוג אסירים, הצטרף לדברים ואמר כי ההנחה שתנאי הכליאה הם כלי התרעה שגויה מיסודה. "בתי הסוהר הם מפעל לייצור יותר עבריינות. תנאי הכליאה בישראל הם בוודאי היום מהקשים שיש. כ-40% מהאסירים הפליליים במדינת ישראל מוחזקים בשטח מחיה שהוא פחות משלושה מטר מרובע לאדם, כ-1,500 כלואים פליליים מדי לילה לא ישנים על המיטה".
לדברי גיל, לא יוצאים אנשים טובים יותר מכליאה כזאת. "הם מאבדים כישורי חיים, מעמד חברתי, להשתלב חזרה בחברה ובהיעדר אפשרויות אחרות הם נדחקים על ידי המדינה שוב למעגלי הפשיעה", הסביר. "מה שיכול להפחית פשיעה זה בעיקר ודאות אכיפה ומהירות התפיסה".
לטענתו, השאלה החשובה היא לא האם אדם יושב בכלא או לכמה זמן - אלא האם הוא ייתפס והאם זה יקרה מהר? לדברי גיל, "במדינת ישראל נעצרים מדי שנה קרוב ל-60 אלף בני אדם, שכמחצית מהם לא יעמדו לדין בסופו של דבר. אנשים נעצרים לחינם ואנשים נעצרים מבלי שהעבירה שבגינם הם נעצרו פוענחה - דבר שמתגלגל שוב בחזרה לחברה".
חינוך, חינוך ושוב - חינוך
באסל הדגיש כי אדם לא נולד עבריין, אלא הוא הופך להיות עבריין. "זאת הדרך היחידה שהוא ראה. הוא לא נכנס לחדר חקירות בפעם הראשונה בגיל 50 אלא בגיל 14, 12 וגם בגיל 10. החקירה לא מרתיעה אותו", אמר. "בשנים האחרונות מה שמדאיג עבריין בכיר זה שהמשטרה תתפור לו תיק ויגישו נגדו כתב אישום כשהוא חף מפשע".
סנ"צ בדימוס ניסים הצטרף ואמר כי "צריך לחזור 10 צעדים אחורה ולנסות להגיע לבני נוער", אך חלק על הטענה כי להחמרת הענישה אין השפעה. "זה תשלום לכאורה לעבריין על ביצור עבירה", אמר. "מה שקורה היום בבתי משפט ואני אתן דוגמא מהתקשורת לא מזמן עם אותן בנות שהביאו 14-9 קוקאין וקיבלו תשעה חודשי עבודות שירות? בחייכם, על מה אנו מדברים?".
ארכיון
(צילום: תומר שונם הלוי)
באסל מצדו טען כי "במבחן התוצאה כשלנו. תשמע, היום אתה מדבר על ענישה ולהחמיר בענישה. בקליפורניה יש חוק של שלוש עבירות ואתה הולך למאסר עולם לא משנה מה עשית, גנבת מסטיק או כדומה. הפתרון צריך להתחיל מהיסוד. אתה לא יכול לבוא ולהגיד לבן אדם - עשית את זה 20 שנה, עכשיו אתה יכול לעצור. לא, אתה צריך לעשות את זה לאט בהדרגתיות, לבוא ולהשקיע. אומרים שצדק צריך להיראות ולא רק לעשות".
קוצר ידה של המשטרה
סנ"צ (בדימוס) דאודי חלק על ההנחה שתנאי הכליאה בישראל הם מהקשים בעולם וטען כי למשטרה עדיין יש כוח. "מניסיון של שלושה עשורים במשטרי ישראל בעיקר בארגוני הפשיעה, שני הדברים שמפחידים אותם זה משטרה וכסף. אל תיגע להם בקטע הכלכלי. וגם, ברגע שמעורבת משטרה אני יכול להגיד לכם שהם לוקחים שני צעדים אחורה", טען. המקום לשיפור, לדבריו, טמון דווקא בגודלה של המשטרה ובסמכויותיה והארגון צריך לקבל יותר כלים, כולל אמצעים טכנולוגיים, כדי להילחם בפשיעה.
לדברי עורכת הדין מורן, "אנו נמצאים במצב שצריכה להיות תוכנית לאומית לטיפול באסירים, בעצורים ובפשיעה בחוץ - תוכנית שחייבת לכלול שילוב זרועות בין משרד החינוך, המשרד בביטחון לאומי, למשטרת ישראל ולשב"ס".
ומה לגבי בתי המשפט? נצ"מ בדימוס דאוסי סבור כי העבריינים מבחינים בהקלות של המערכת. "אם אדם נתפס עם נשק או עם ירי ואחרי שבוע יוצא למעצר בית ונותנים לו תשעה חודשים עבודות שלו - החישוב שלו קל".
מבט ל-2027
חברי הפאנל נשאלו מהי ההחלטה הקריטית הראשונה שניתן ליישם כדי להחזיר את הביטחון האישי לתושבים. לדברי גיל, עיקר ההשקעה צריך להיות בחינוך ויש צורך בתוכנית לאומית רב-מערכתית שתתמקד בגורמים לפשיעה ולא בענישה.
עורכת הדין מורן, אמרה כי יש צורך בשינוי מדיניות בכל בתי הסוהר ובתנאי כליאה הולמים, יחס אנושי יותר לאסירים תוך התמקדות בשיקום ובטיפול. "בסוף אתה תוציא לחברה אזרח טוב יותר. זו לא קלישאה", הדגישה.
באסל סבור גם כן כי יש להתמקד בשיקום ובחינוך וסנ"צ בדימוס דאודי הוסיף כי יש צורך בהחלטת ממשלה שתביא לסנכרון בין כל רשויות אכיפה, בהם רשות מסים, בתי משפט, הפרקליטות וגם השב"כ".
