ישי צימרמן, מאחרוני לוחמי יחידה 101, הלך הבוקר (שני) לעולמו בקיבוץ עין חרוד איחוד בגיל 93. הוא נחשב ללוחם עז נפש בעל מורשת קרב ענפה, והותיר אחריו שישה ילדים, 15 נכדים ו-10 נינים. הוא יובא למנוחות מחר בקיבוצו.
"אבא המשיך לעשות מילואים עד גיל 80 פלוס כמוביל טנקים", סיפר בנו, תת-ניצב (בדימוס) עמל צימרמן, לשעבר מפקד המערך האווירי של המשטרה. "הוא היה מוביל הטנקים המבוגר בצה"ל ואולי בעולם. אבא היה שובב. הוא שכלל את השובבות של הקיבוצניקים של פעם. בנוסף הוא היה אמיץ ולא הכיר את המילה פחד".
"אריק שרון קיבל עליו המלצות חמות". ישי צימרמן
(צילום: גיל נחושתן)
צימרמן נולד ב-1933 בעין חרוד להורים מחלוצי העמק ומראשוני קיבוץ עין חרוד. במסגרת הפילוג בתנועה הקיבוצית בתחילת שנות ה-50, ועל רקע מאבק פנימי על השפעה מפלגתית, התפצלה המשפחה: צימרמן עבר עם אביו לעין חרוד איחוד, בעוד אימו ואחיו מלאכי נשארו בעין חרוד מאוחד.
צימרמן היה בן כיתה של מאיר הר ציון, שאיתו לימים שירת כתף אל כתף בצה"ל. "אבא התגייס לשריון, וכשהקימו את ה-101 השיטה הייתה חבר מביא חבר", מספר הבן עמל. "אריק שרון קיבל עליו המלצות חמות אז הוא הוציא אותו מהכלא הצבאי, כי אבא עשה שטויות ויצא שבת ללא אישור. מאז הוא היה שותף לפעולות המבצעיות הנועזות ביותר שביצעה ה-101. הוא שירת בה מהקמתה ועד שפירקו אותה".
צימרמן יצא לקורס קצינים ובמבצע קדש פיקד על כוח שכבש מוצב מצרי ליד ניצנה, קרב שעליו קיבל את עיטור העוז. "המשימה הייתה להשתלט על מתחם ארטילרי כולל עמדת מרגמות", מספר בנו. "אבא קיבל מחלקה זמן קצר לפני כן. הוא לא הכיר בה את החיילים ויצא שהוא נלחם לבד וכבש לבד את המתחם".
אחרי מבצע קדש השתחרר צימרמן מצה"ל וחזר למוסך בקיבוץ, שם עבד כל חייו. במקביל הוא המשיך לשרת במילואים ונפצע הן במלחמת ששת הימים, והן במלחמת יום כיפור, כחלק מהכוח שלחם עם אריק שרון.
בצעירותו הגשים חלום ועבר קורס טיס אזרחי במגידו – עובדה שלימים העלתה אותו לכותרות בנסיבות מפוקפקות: במלחמת לבנון הראשונה הוא הגיע לנמל התעופה בביירות במסגרת שירותו ביחידת מודיעין מיוחדת, לקח מטוס ססנה והמריא איתו לישראל. "הוא הודיע ליחידת הבקרה האווירית בקשר שהוא מגיע אבל הזניקו מולו שני F16 שליוו אותו לנחיתה בחיפה כי חששו שזה מטוס חטוף עם ישראלים", מספר בנו עמל. "הוא נכנס לכלא הצבאי לחודש עד למשפט והמטוס הוחזר בהמשך ללבנון. הוא הואשם בביזה. התובע במשפט אמר לו שבפעם הבאה יקרא לו כי גם הוא רצה לעבור חוויה כזו".
