בשונה מתיקים פליליים שמתנהלים בבתי המשפט בארץ, כתבי האישום שהוגשו נגד ישראלים בעבירות ריגול ומגע עם סוכן חוץ נראים קצת אחרת, גם ברמה המוחשית. אל האולם מגיעים הנאשמים, לעיתים בליווי בני משפחה - אך מהצד השני לא עומד נפגע העבירה. כאן, נפגעת העבירה היא מדינת ישראל, והספסל הנגדי נותר ריק.
מתחילת המלחמה נעצרו עשרות אזרחים ישראלים שביצעו משימות עבור גורמים בטהרן, ריססו כתובות, צילמו מקומות בארץ תמורת תשלום או הסכימו לבצע גם מעשי רצח של דמויות בכירות - שלא יצאו לפועל. אחד המקרים המוכרים הוא התיק שהתנהל בעניינו של מוטי (מרדכי) ממן מאשקלון, שהורשע בעבירות שיוחסו לו ונידון לעשור בכלא, לאחר שהגיע בעצמו לאיראן ונפגש שם עם גורמים עוינים.
משפטו של הנאשם בריגול אלימלך שטרן
(צילום: גלעד כהן)
אלא שעל אף שהוגשו עד כה 35 כתבי אישום, ובהם 54 מרגלים לאיראן לכאורה, ממן הוא היחיד מביניהם שדינו נגזר - אחרי שהגיע להסדר טיעון. בתיק נוסף, של אלימלך שטרן, שהיה גם הראשון שנחשף לציבור, הוגש כתב אישום ביולי 2024. יותר משנה לאחר מכן הורשע שטרן, אברך מבית שמש ואב לשני ילדים קטנים, בעבירות של מגע עם סוכן זר. אבל דינו עדיין לא נגזר, ואתמול (יום חמישי) התקיים דיון בעניינו, שבו העיד גם סוכן שב"כ. הפרקליטות מבקשת לגזור עליו שבע שנות מאסר.
מתווה ענישה ייחודי
בפרקליטות גיבשו לאחרונה מדיניות רוחבית חדשה לגבי אותם "תיקים איראניים", שלדברי גורם ביטחוני שמתוסכל מהסחבת בהם, נמשכים זמן רב מדי ולא מייצרים אפקט שירתיע אחרים. "צריך ענישה מחמירה ויותר מהירה", הוא טוען. "אם היו רואים שאנשים נכנסים מיד לעשר שנים בכלא, רק זה היה מרתיע".
אלא שאחת הסיבות שמעכבות את התיקים הללו היא שגם בפרקליטות הבינו שצריך לקטלג את התיקים האיראניים במתחם ענישה כבד יותר מאשר עבירות אחרות של מגע עם סוכן חוץ - שהעונש המקסימלי לגביהן הוא עד 15 שנות מאסר. לפי הפרקליטות, את התיקים הללו אופפות נסיבות ייחודיות: ראשית, מדובר באיראן, שנמצאת במלחמה עם ישראל. שנית, הקשרים שנוצרו בין הנאשמים לסוכנים הזרים נוצרו אחרי 7/10, במהלך המלחמה, וחלקם אף אחרי מתקפת הטילים הראשונה של איראן על ישראל. ושלישית, התופעה הולכת, מתרחבת ונעשית מסוכנת יותר ויותר, ויש לגדוע אותה באיבה.
הדיונים הללו, שהשתתפה בהם צמרת פרקליטות המדינה, הביאו לבסוף להנחיה עקרונית של פרקליט המדינה עמית איסמן לתובעים: לא להסכים להליכי גישור ולהסדרי טיעון בתיקים הנוגעים לביצוע עבירות ביטחון בשליחות איראן. המדיניות, נקבע, היא להביא להחמרת הענישה בתיקים אלה, מאחר שהעבירה היא אמנם אותה עבירה - אבל תוכן המעשים, ואותן נסיבות ייחודיות, הם אחרים. המשמעות בפועל היא ניהול משפט הוכחות ממושך, שאמנם צפוי להביא לגזר דין חמור - אך גם לעכב אותו.
בינתיים, התוצאה היא שהדיונים נדחים ונדחים: לפני כחודש בוטל דיון בעניינו של שטרן מאחר שהיה חולה; בהזדמנות אחרת, הפרקליטות יזמה בעצמה את העיכוב, והסבירה כי הדבר נובע בין היתר מ"הצורך בגיבוש מדיניות ענישה רוחבית, בשל חומרת התופעה ורגישותה". את המדיניות, ציינה הפרקליטות בדיון, מגבשים גורמים בכירים בפרקליטות המדינה.
תיעוד מעצר תושב תל אביב החשוד בריגול עבור איראן
(צילום: דוברות המשטרה)
"אי אפשר להתעלם מזה שמדובר בתופעה", אומר רב-פקד מאור גורן, מפקד יחידת מטענים ביאחב"ל (היחידה הארצית לחקירת פשיעה חמורה ובינלאומית) בלהב 433 במשטרה. "זה התרחב מאז המלחמה. אין כמעט שבוע שעובר שאין בו עצור חדש. זה בעיקר נובע מהמאמצים של הצד האיראני. הם מנסים 'לדוג' ישראלים. הם שולחים מאות הודעות לאנשים, עד שמישהו עונה להם. אם בהתחלה היו בעיקר אנשים נורמטיביים, אז היום אלו אנשים עם יותר עבר פלילי. אבל עדיין, יש גם מילואימניקים או אנשי קבע בלי עבר פלילי".
רפ"ק גורן מסביר כי העיכוב בניהול התיקים מוביל בסופו של דבר גם לירידה בהרתעה. "זה תופס לכל דבר פלילי - יש גם תיקי רצח שמתנהלים המון שנים", הוא אומר. "99% מהמקרים יודעים שעומד מולם צד איראני והם מנמיכים לעצמם את נקיפות המצפון. הם מקבלים כסף, דרך צ'יינג'ים או במטבעות דיגיטליים. אנחנו מזהירים את כולם: זה פשוט לא שווה את זה".
60 אלף תיקים בשנה, אבל 50 שופטים חסרים
על אף הדאגה שהביע אותו גורם ביטחוני מהקצב שבו מתנהלים התיקים, וחרף המתווה החדש של הפרקליטות, נראה כי ההליכים נגד הנאשמים לא צפויים להסתיים בקרוב. בדוח של משרד המשפטים מאוגוסט 2023 עולה הנתון הבא: ישראל היא המדינה המובילה בעולם בהימשכות הליכים פליליים. במיזם משותף מאותה התקופה, שקיימו יחד הנהלת בתי המשפט, משרד המשפטים ומשטרת ישראל, נבחנו כ-70 אלף תיקים פליליים שהסתיימו בשנים שקדמו לפרסום הדוח ונבחנו הגורמים להיגררות ההליכים. לפי הדוח, ההליך הפלילי בישראל אורך כ-16 חודשים בממוצע, אף שרק בכ-15% מהתיקים נשמעות עדויות ומתקיים שלב הוכחות מלא או חלקי.
רק בבית המשפט המחוזי בירושלים מתקיימים בשנים האחרונות, ובמשך שנים רבות, תיקים מוכרים שטרם נסגרו: תיקו של ראש הממשלה נתניהו, שהחל בינואר 2020; תיקו של סגן ראש העיר ירושלים לשעבר מאיר תורג'מן, שהחל בינואר 2021, לאחר שנעצר שלוש שנים לפני כן; ותיקו של רונאל פישר, שהחל עוד במאי 2015, ובינתיים עד המדינה ערן מלכה הספיק להשתחרר ולהעיד שוב לאחר שחרורו.
עומס כבד ומוכר קיים בבתי המשפט בישראל. בדוח הפעילות האחרון שפרסמה בשנה שעברה הנהלת בתי המשפט, צוין כי בשנת 2023 נפתחו 897 אלף תיקים, אך גם נסגרו 838 אלף תיקים. כלומר, בכל שנה מצטברים כ-60 אלף תיקים שמתווספים למלאי הקיים, הגבוה ממילא ועומד על כ-500 אלף תיקים. במילים אחרות, השופטים אינם מדביקים את הפער. בשל המתחים בין שר המשפטים יריב לוין לבין נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית, ישנם נכון לכתיבת שורות אלה 50 תקני שופטים ריקים שממתינים חודשים רבים לאיוש. התקנים לא מאוישים בשל הקפאת פעילות הוועדה לבחירת שופטים.
מרגל עם "דרך ארץ"
אלימלך שטרך הוא אברך בכולל, בן 21 מבית שמש, שמשתייך לחסידות ויז'ניץ. על פי כתב האישום, שהוגש כאמור ביולי 2024, שטרן היה בקשר עם פרופיל טלגרם בשם "אנה אלנה" והתבקש לבצע משימות שונות בישראל, בהן הנחת ראש של כבש בביתו של שגריר ישראל בסבא"א. בנוסף, הוא התבקש לתלות מודעות בתל אביב, להטמין כספים בנקודות שונות בירושלים ובתל אביב, להעביר חבילות בהן ראש חיה או בובה כרותים לצד סכין ומסר מאיים, במטרה להניחן בפתח ביתם של אזרחים ישראלים - ואפילו לשרוף יער, עבירה אותה סירב לבצע. מהחקירה עלה כי סירב לבצע גם רצח.
בדיון שהתקיים אתמול בעניינו בבית המשפט המחוזי, אמר עו"ד ישי זיגמן מפרקליטות מחוז ירושלים כי המדינה סבורה שיש לגזור עליו עונש כבד של שבע שנות מאסר. בכך, לדבריו, מתבטאת החומרה שבה הפרקליטות רואה את התיקים האיראניים. לשם השוואה, השר לשעבר גונן שגב, שכיהן כשר האנרגיה והתשתיות בשנות ה-90 והורשע ב-2019 בריגול חמור לטובת איראן, לפני המלחמה, נידון ל-11 שנות מאסר על ניהול קשרים עם גורמים איראניים ומסירת מידע ביטחוני.
באותו דיון בעניינו של שטרן, סנגורו עו"ד עקיבא מאיר אמר כי "עם מעצרו של הנאשם הוא שיתף פעולה והעביר לחוקרים את הטלפון הנייד שלו. במסגרת קביעת מתחם העונש ההולם, הנאשם לא ביצע שום דבר בעצמו. ברגע שהוא הבין שאלו פעולות שעלולות לגרום לנזקים, הוא סירב לבצע".
מלבדו, קרובי משפחתו ומכריו של שטרן העידו עדות אופי. הם הציגו תעודות הצטיינות הנושאות את שמו, והמורה שלו הרב גרינברגר אמר כי "ריסקו לו את האישיות. מדובר בבן אדם עם דרך ארץ, ממושמע, שמכניע את עצמו". מורה נוסף, הרב ויז'נצר, אמר: "בחור יהלום".
