בג"ץ דן היום (שני) בשתי עתירות נפיצות - תחילה של עמותת "רופאים לזכויות אדם" נגד המדינה בדרישה לקבל מידע רפואי על אסירים ביטחוניים, ובהמשך בעתירה להקמת ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת מחדלי 7 באוקטובר. שתי הישיבות התנהלו באווירה מתוחה, עם קריאות ביניים מהקהל והתפרצויות מצד ח"כ טלי גוטליב מהליכוד.
בדיון הראשון דחו השופטים את עתירת "רופאים לזכויות אדם". השופט אלכס שטיין שאל אם יש ייפוי כוח ותהה: "לא כל דבר אמור להיות בג"ץ, ממציאים פרוצדורה חדשה". השופט דוד מינץ העלה את סוגיית החיסיון הרפואי, והשופט אלכס שטיין אמר: "זה לא דיון לבג"ץ". הקהל מחא כפיים, והעמותה ביקשה למחוק את העתירה לאחר שקיבלה מצה"ל תיק רפואי חלקי בלבד.
3 צפייה בגלריה
אליעד שרגא וטלי גוטליב. הח"כית התפרצה, יו"ר התנועה לאיכות השלטון זעם
(צילום: שלו שלום, שריה דיאמנט)
השופט שטיין: "לא כל דבר אמור להיות בג"ץ"
אל אולם הדיונים הגיעו ח"כ טלי גוטליב, מוסי רז, זהבה גלאון, יזהר הס והשר לשעבר שמעון שטרית. נוכחותם בלטה במיוחד בדיון השני, שעסק בעתירה שהגיש יו"ר התנועה למען איכות השלטון בישראל עו"ד אליעד שרגא להקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר מחדלי 7 באוקטובר. שרגא פתח בדברים חריפים: "מעולם לא היה אירוע נורא כזה כפי שהיה ב-7 באוקטובר. אזרחים הופקרו, נרצחו, נאנסו, כרתו איברים. זוועת אלוהים. מעולם הצבא לא הפקיר כך אזרחים. לצד המחדל הצבאי-מדיני, אף אחד ממשרדי הממשלה לא תפקד".
בהמשך הוסיף: "כבר מזמן הייתה צריכה לקום ועדת חקירה, צריך לזכור ולהזכיר מדוע אנחנו עומדים כאן. זה לא עוד אירוע לטאטא מתחת לשולחן, אלא אירוע עם הרבה מאוד פגיעות חוקתיות. אנחנו כבר שנתיים תמימות שהממשלה עושה כל תרגיל מספר הטריקים והשטיקים כדי לא להקים ועדת חקירה ממלכתית".
השופטים ניסו להחזירו לדיון המשפטי. "אדוני צריך לטעון לגופו של עניין", העיר השופט מינץ. שטיין הוסיף: "אדוני יטען טענות משפטיות, שלא נאלץ להוציא צו להוצאות". השופט יחיאל כשר אמר כי "התקבלה החלטה של הממשלה לא להקים ועדת חקירה ממלכתית כל עוד נמשכת המלחמה, אלא לקדם ועדת חקירה מסוג אחר. על כן ההתערבות של בית המשפט שמורה למקרים נדירים בלבד, והטענה שהחלטת הממשלה בלתי-סבירה באופן קיצוני אינה טריוויאלית. להוציא צו שמחייב להקים ועדת חקירה ממלכתית בזמן מלחמה - זה אתגר משפטי כבד במיוחד".
לצד שרגא טען גם העותר עו"ד גלעד ברנע: "חקר האמת הוא חשוב, לברר את האמת מה קרה באירוע הטראומתי הזה. שגוף מוסמך יחקור ויביא בפני הציבור ולמען ההיסטוריה. יש אירוע שבו המחדל פוגע בכולנו וממשיך לגרום לנו נזק וצער, ולא רק למשפחות השכולות והחטופים שאני מייצג. ממשלת ישראל במקום לשים לזה סוף - ממשיכה". לדבריו, "נכון שיש שיקול דעת בחוק ועדות חקירה, אבל אם זה היה הליך אזרחי בתביעת נזיקין כבר הייתי מקבל צו להפסקת הפגיעה".
נציג היועמ"שית, עו"ד יונתן ברמן מפרקליטות המדינה, אמר כי יש שתי שאלות מרכזיות: העיתוי והמנגנון. לדבריו, היועמ"שית סבורה שיש להקים ועדת חקירה ממלכתית ושעל הממשלה לקיים דיון מסודר בנושא. הוא תקף את הנימוק של 'זמן מלחמה' כבעייתי במיוחד לאחר שחלפו שנתיים מהאירועים, וציין כי "היעדר החלטה מנומקת מעורר קושי". ברמן הוסיף כי אין באמת "וואקום", משום שמבקר המדינה כבר החל בביקורת מעשית, גובה עדויות ומאלץ קצינים להצטייד בעורכי דין. לדבריו, "ההיתלות בטענה שלא רוצים שקצינים ייעזרו בעורכי דין - בעייתית, שכן הדבר כבר קורה בפועל".
השופט לנציג הממשלה: "היה מקרה קיצוני יותר מ-7/10?"
מנגד טען נציג הממשלה, עו"ד מיכאל ראבילו, כי לבית המשפט אין סמכות להתערב בהחלטת הממשלה בנושא. השופט כשר דחה את הדברים: "אדוני טוען בניגוד לעקרונות היסוד של המשפט המנהלי, זה רציני? יש פסקי דין משנות ה-40. בכל המקרים שהטענה הזו נידונה היא נדחתה". ראבילו השיב: "תמיד אפשר לשנות".
בשלב זה התפתח עימות נוסף: השופט כשר אמר כי "הפסיקה קובעת שבמקרים מאוד קיצוניים אפשר להתערב. האם משנת 48' ועד היום היה מקרה אחד יותר קיצוני מ-7 באוקטובר?". ראבילו השיב: "כל הדבר הזה בכלל לא שפיט. הממשלה החליטה שזה לא הזמן המתאים לדון בשום ועדת חקירה שהיא. זה שורש הביטחון הלאומי של מדינת ישראל. זה מדרון חלקלק של התערבות".
3 צפייה בגלריה
נציג הממשלה, עו"ד מיכאל ראבילו. "אם יש חוסר שביעות רצון מהחלטת הממשלה - אפשר לקיים בחירות"
(צילום: מוטי קמחי)
השופט שטיין העיר: "אני מסכים שיש חוסר שפיטות בעניינים של מלחמה ושלום, אבל יש הבדל בין אמירה שחובה להקים ועדת חקירה ממלכתית לבין השאלה מתי וכיצד הממשלה תעשה זאת". ראבילו, מנגד, עמד על דעתו כי לבית המשפט אין סמכות להתערב בהחלטה. השופט כשר סיכם כי "אדוני חולק על מושכלות יסוד של המשפט המנהלי", אך ראבילו השיב כי "אם יש חוסר שביעות רצון מהחלטת הממשלה - אפשר לפנות אל הבוחר ולקיים בחירות".
השופט שטיין הדגיש כי "השתרש נוהג שבמקרים קולוסליים מוקמת ועדה שתגיע לחקר האמת". הוא פנה לנציג המדינה עו"ד ראבילו ושאל: "אדוני מסכים שצריך ועדה ל-7 באוקטובר. מה אם תוקם ועדה שתורכב מחמישה חברי כנסת?". ראבילו השיב: "לא שמעת את זה ממני". שטיין הקשה כי ועדה חייבת להיות כזו שתחקור לעומק, וראבלו השיב: "בהחלט".
לפני כן, השופט כשר, שניסה לברר את עמדת היועמ"שית, תהה: "אם השיקול היחיד היה המלחמה, אתם סבורים שזה בלתי-סביר באופן קיצוני?". ברמן השיב: "אנחנו עוד לא שם", אך ציין כי טעם הימשכות המלחמה הוא מוקשה מול הביקורת שכבר מנהל מבקר המדינה. השופט שטיין העיר כי ועדת חקירה שונה ממבקר המדינה, שחוקר בעיקר תהליכים ולא את מכלול העובדות. השופט מינץ הזכיר כי הממשלה והכנסת הודיעו שהן מקדמות מנגנון חלופי לוועדת חקירה ממלכתית, אך ברמן דחה זאת ואמר: "זו ביצה שעוד לא נולדה, אנחנו יכולים להתייחס רק למצב הקיים".
במהלך חילופי הדברים עם עו"ד ברנע, שאל השופט שטיין: "האם להמתין להפסקת המלחמה זה חוסר סבירות קיצוני? נדמיין לחימה ויש אלוף פלוני בשדה הקרב שהיינו רוצים שיהיה מרוכז בלחימה, ועכשיו יקבל מכתב מועדת החקירה". ברנע השיב: "לא התקיים דיון סדור, לא ברור בכלל על מה הם דנו. אני ארצה שתקבלו לראות את תמלילי הדיונים החסויים. האם נשקלו כל השיקולים? לא ראיתי שבכלל ניתנו הנמקות. הממשלה לא נימקה למה לא חוקרים בזמן מלחמה. שהממשלה תצרף החלטה מנומקת, ואז נתמודד. מי יודע, אולי נשתכנע גם. לא מופרך שראש הממשלה יבוא ויטען בפני השופטים, זה כבר קרה בעבר וחשוב שראש הממשלה יסביר בעצמו".
חילופי דברים בין שרגא לגוטליב
במהלך דבריו של שרגא התפרצה שוב ושוב ח"כ גוטליב, ויו"ר התנועה לאיכות השלטון הגיב בזעם: "תשתקי! את תשתקי! תעיפו את האישה המטורללת הזאת. דיון אחרי דיון היא מחללת את קדושת המקום". גוטליב השיבה: "אני לא אישה, אני חברת כנסת". שרגא המשיך: "מוחאים פה כפיים כאילו זה מגרש כדורגל". גם מהקהל נשמעו קריאות נגדו. אחת הנוכחות צעקה: "אתה לא מייצג אותנו ואת החיילים, הוא מייצג רק את קפלן". שרגא פנה לשופטים ואמר: "זה בסדר? נכון, זה בסדר? ולי להוציא צו להוצאות?". שטיין הורה להוציא את אותה אישה מהאולם.
בחודש מאי, נזכיר, הממשלה דנה בהקמת ועדת חקירה ממלכתית, יותר משנה וחצי אחרי הטבח ובהתאם לדרישת בג"ץ - והחליטה בסיומה כי לנוכח ההחלטה שהתקבלה אז בקבינט על הרחבת הלחימה - "אין מקום לחקור כעת את אירועי 7 באוקטובר". במקביל, הוחלט כי הממשלה והכנסת יגבשו הצעת חוק להקמת "ועדת חקירה מיוחדת" - שאינה ממלכתית לפי חוק. בממשלה הוחלט אז כי עדכון יועבר לבג"ץ בתוך 90 יום.
על-פי ההחלטה של הממשלה בסיום הדיון, "ועדת החקירה תייצג דעות שונות בציבור ותזכה לאמון רוב הציבור". השר דודי אמסלם תקף את הדרישה להקמת ועדת חקירה ממלכתית, ואמר: "ביהמ"ש העליון הוא חלק מהעניין. יצחק עמית גנב לעצמו תפקיד ורוצה להקים ועדת חקירה ממלכתית נגד הממשלה". השר עמיחי שיקלי הוסיף: "חייבים לחקור גם אחורה. יש לנו חוסר אמון ביועמ"שית". שר החינוך קיש: "היא הייתה עוצרת את משפט רה"מ אם היא לא הייתה פוליטית".
