"אנחנו צריכים לחשוב מהן ההגבלות והתקנות שאנחנו לא רוצים לעבור עליהן. אנחנו דנים בזה". כך אמר אמש (שלישי) ראש הממשלה בנימין נתניהו כשנשאל לגבי יישום ההמלצות של ועדת שמגר, שקבעה עקרונות לניהול משא ומתן לשחרור חטופים.
לאחר שהושב שלשום לישראל החלל החטוף רס"ר רן גואילי, ברצועת עזה לא נותר אפילו חטוף אחד לראשונה מאז 2014. כעת, עולה שוב השאלה בנוגע למסמך ה"סודי ביותר" שנותר באפלה יותר מ-13 שנים: המלצות ועדת שמגר.
התייחסות ראש הממשלה לוועדת שמגר, הערב
(צילום: לע"מ)
מדברי נתניהו אתמול עולה כי גם עתה אין כלל ודאות שהמלצות אלו ייושמו. "זו שאלה מאוד מורכבת, מאוד קשה, ולא מובנת מאליה", אמר נתניהו. "החוק צריך לשרת את החיים, ולא החיים את החוק. אנחנו צריכים לחשוב מהן ההגבלות שאנחנו רוצים לקחת על עצמנו, כדי שלא נעבור עליהן. נטיית הלב המיידית היא לומר 'כן', אבל התשובה היא שעדיין לא דנו בזה. כן דנו באפשרות להביא את זה לקבינט".
שלשום מיהר שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לצייץ בחשבון ה-X שלו כי יש לאמץ מיד את המלצות ועדת שמגר "כדי למנוע את החטיפה הבאה". לדבריו, "הציונות הדתית הגישה הצעת חוק כזו ואנו דורשים לקדמה לאלתר". גם ראש השב"כ דוד זיני התריע לאחרונה בקבינט כי איום החטיפות עלה בגלל המחיר ששולם בעסקאות השחרור אחרי טבח 7 באוקטובר. "האיום בחטיפות לא ירד. הוא עלה ויעלה, כי יש מחיר לאופן שבו שילמנו על שחרור החטופים", אמר זיני.
מינוי הוועדה - וההמלצות שדלפו
בחודש יולי 2008 מונה נשיא בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר לעמוד בראש ועדה ציבורית שתקבע כללים חדשים לעסקאות חילופי שבויים, חטופים ונעדרים. הוועדה הוקמה בעקבות ביקורת שנמתחה על המחירים היקרים ששילמה ישראל בעסקאות כאלה, ולצד שמגר היו חברים בה פרופ' אסא כשר ומנכ"ל משרד הביטחון לשעבר האלוף (במיל') עמוס ירון.
עם הקמת הוועדה נקבע שהיא לא תפרסם את המלצותיה עד לאחר שחרורו של גלעד שליט משבי חמאס. וכך, בתחילת שנת 2012, חודשים ספורים לאחר שחרורו של שליט, הוועדה הגישה את המלצותיה לשר הביטחון דאז אהוד ברק, למרות שעיקריהם כבר נקבעו בתחילת 2010. מסקנות הוועדה שהשתרעו על פני 100 עמודים סווגו סודי ביותר - והדוח לא פורסם מעולם במלואו.
2 צפייה בגלריה
"אנחנו צריכים לחשוב מהן ההגבלות והתקנות שאנחנו לא רוצים לעבור עליהם". נתניהו
(צילום: נעם ריבקין פנטון)
עם זאת, במהלך השנים כן דלפו חלק מהמלצות הוועדה, בהן העברת האחריות למשא ומתן על חילופי שבויים מראש הממשלה לשר הביטחון. עוד פורסם כי אם יתקיים פעם נוספת בעתיד מו"מ על השבת חייל חטוף - ישראל תסכים לשחרר תמורתו מספר אסירים בודד - ועבור גופה לא יוחזר יותר מאסיר בודד.
הדוח עסק בשורה של שאלות שקשורות למשא ומתן לעריכת עסקאות חילופים. בין היתר, מי אחראי לקשר עם המשפחה, שגם כאן המליצה הוועדה להעביר את האחריות ממשרד רה"מ למשרד הביטחון; המדיניות התקשורתית ובאילו תנאים מכריזים על היותו של השבוי/חטוף/נעדר חלל; ובשאלות משפטיות.
הוועדה המליצה כי נכון לנהל את המו"מ על שחרור שבויים וחטופים בסודיות מוחלטת, וכי יש להביא לניתוק בין משפחות השבוי לבין מקבלי ההחלטות ברמה המדינית, כדי למנוע לחץ בלתי ראוי. כמו כן, הוועדה קבעה ארבע מדרגות למחויבות המדינה לאזרחיה, בסדר יורד של חשיבות: חייל שנשבה בפעילות מבצעית; ישראלי שנפל בשבי עקב פעילות טרור; אזרח ישראלי שחצה בטעות את הגבול ונפל בשבי; אזרח שעבר מרצונו את הגבול. לפי הוועדה, המדינה אחראית על הפעלת לחץ על הגורם החוטף, כולל באמצעות שינוי תנאי האסירים הביטחוניים.
הלחץ על נתניהו - והדיון הציבורי
במשך השנים היה לחץ גדול מצד חברי כנסת ושרים על רה"מ נתניהו לדון במסקנות ועדת שמגר ולאמץ אותן. הדוח כן נדון בקבינט המדיני-ביטחוני, אך מעולם לא אומץ כמסמך רשמי ומחייב. עד היום, הדוח לא פורסם במלואו בנימוק שלא נכון לתת כלים בידי ארגוני הטרור להעריך את מדיניות הממשלה ולתכנן את צעדיהם בהתאם.
הדיון הציבורי על אודות מסקנות הדוח הפך אקטואלי על רקע הביקורת על המאמצים להשבת גופותיהם של סגן הדר גולדין וסמל ראשון אורון שאול, וכן השבת הישראלים הנעדרים שנכנסו לרצועת עזה. משפחתו של הדר גולדין הזהירה מפני אימוץ דוח שמגר, וטענה שאם יאומץ על ידי הקבינט - המשמעות היא חיסול צבא העם. "בזמן שיש שבויים לא משנים חוקים שקושרים את הידיים של הממשלה", אמרו אז.
נתניהו, שעמד מאחורי עסקת שליט ושחרור של יותר מ-1,000 מחבלים – מעולם לא הביע תמיכה פומבית בהמלצות שמגר, ואף נמנע מלהביא להצבעה בקבינט או בממשלה את אימוץ המלצותיו. מבדיקת מבקר המדינה ב-2023 עולה כי המלצות הוועדה הוצגו בפני הקבינט המדיני-ביטחוני ביוני 2014, ונתניהו הנחה לקיים דיון שבו יוחלט אילו המלצות לאמץ.
חלפו עוד שנתיים וחצי, ובינואר 2017 ציין נתניהו בדיון הקבינט כי יש להשלים את הדיון בהמלצות. נכון לדצמבר 2025, זה עדיין לא קרה. בדיווח פנימי של המל"ל על דיון ועדת המשנה למודיעין של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת מנובמבר 2020, צוין כי מדיניות ממשלת ישראל בנושא השבויים והנעדרים ומסקנות ועדת שמגר לא נדונו. חודש לאחר מכן הוצגו עיקרי ההמלצות בפני ועדת המשנה, ובאותו דיון הכריז יו"ר הוועדה כי אין לקבל את העובדה שלמעשה המלצות דוח ועדת שמגר נזנחו.
בשנתיים המדממות האחרונות, שוב ניהלה ישראל מו"מ מפרך וכואב על שחרור חטופיה, חיילים ואזרחים, חיים וחללים. בסך הכול שוחררו בעסקאות במהלך המלחמה 254 איש – 158 מהם בחיים – תמורת שחרור של יותר מ-3,000 אסירים פלסטינים, כ-250 מהם אסירי עולם. כל השנים טענו המתנגדים לאימוץ ההמלצות של ועדת שמגר שאי-אפשר לקבל אותם כל עוד יש חטופים חיים או מתים בעזה. אך כעת הטענה כבר לא מתאימה יותר.
מלבד המלצות ועדת שמגר, על הפרק עומד גם חוק עונש מוות למחבלים שמקדם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, וגם הוא נועד למעשה למנוע את התמריץ לחטיפה. גורמים בכירים בממשלה טוענים שחוק עונש מוות למחבלים בתוספת אימוץ המלצות דוח שמגר יכול להכין אותנו טוב יותר לתרחישים של חטיפת חיילים או אזרחים.
פורסם לראשונה: 22:50, 27.01.26
