נכון תמיד לפני בחירות מתחיל הוויכוח על מה בעצם יהיו הבחירות האלה. על יוקר המחיה? על חוק הגיוס? על החרדים? על המתנחלים? אתמול ראיתי מישהו כותב שהבחירות הבאות יהיו בכלל על הטרור היהודי ביהודה ושומרון. ואז ראיתי מישהי שכתבה שהאקס טריטוריה שנשלטת ע"י החרדים מלחיצה אותה יותר. ובאמת במשך כמה שעות התלבטתי מהי התשובה הנכונה.
7 באוקטובר
(צילום: צילום מסך)
כי קשה להשתכנע ולבחור צד אחד. בכל זאת בסוף השבוע הזה בלבד נעצר עריק חרדי שנהג ברכב גנוב, עשרות חרדים חסמו את כביש 443 במחאה על מעצרו, בבני ברק הוצבו מכולות שחסמו תנועה בשבת, במוצאי שבת נחסמו אוטובוסים בכניסה לירושלים, ובמקביל הגיעו מיהודה ושומרון תמונות של רעולי פנים יהודים נכנסים לכפר פלסטיני בטנדרים לבנים.
יש לנו מספיק חומר לעשר מערכות בחירות. חרדים נגד חילונים, מתנחלים נגד פלסטינים, גיוס, שבת, משטרה, חוק וסדר. כל אחד מוזמן לבחור את הנושא שהכי מפחיד אותו ולהתחיל לריב.
ואז נפל לי האסימון: נפלתי במלכודת.
כי איך יכול להיות שאנחנו כבר מנהלים דיון על מה יהיו הבחירות הבאות וברשימת האפשרויות הולך ונדחק הצידה האירוע הנורא ביותר שקרה כאן? שבעה באוקטובר.
לא צריך אפילו ספין אחד גדול ומתוחכם כדי להשכיח אותו. להפך. הרבה יותר יעיל להציף אותנו באלף סיפורים קטנים. היום נריב על חרדים שחוסמים אוטובוס, מחר על מתנחלים שנכנסים לכפר, אחר כך על פסל שנופץ, אמירה מטורפת של חבר כנסת או עוד סערה תורנית שמחזיקה מעמד עד שהסערה הבאה מגיעה. הכול אמיתי. הכול חשוב. על הכול ראוי לדבר. אבל בינתיים הזמן עובר. ואנחנו עם כישרון ישראלי יוצא דופן להתרגל.
היום נריב על חרדים שחוסמים אוטובוס, מחר על מתנחלים שנכנסים לכפר, אחר כך על פסל שנופץ, אמירה מטורפת של חבר כנסת או עוד סערה תורנית שמחזיקה מעמד עד שהסערה הבאה מגיעה. הכול אמיתי. הכול חשוב. על הכול ראוי לדבר. אבל בינתיים הזמן עובר. ואנחנו עם כישרון ישראלי יוצא דופן להתרגל
אפילו התמונות מיהודה ושומרון השבוע, של רעולי פנים על טנדרים לבנים, החזירו לרבים מאיתנו מיד את התמונות ההן של הטנדרים הלבנים בשבעה באוקטובר. האסוציאציה כמעט בלתי נמנעת, ובכל זאת הצלחנו איכשהו לדבר על הדמיון שבתמונה יותר מאשר על הדבר שהתמונה הזכירה לנו.
וזה אולי הספין הגדול מכולם: לא לגרום לנו לחשוב ששבעה באוקטובר לא היה נורא. אף אחד לא יכול לעשות את זה. רק לגרום לנו לחשוב שעכשיו יש דברים אחרים לדבר עליהם.
אבל אין "דברים אחרים" במובן הזה. כמעט כל ויכוח שאנחנו מנהלים היום עובר דרך אותו יום. שאלת הגיוס קשורה אליו. שאלת הביטחון קשורה אליו. שאלת האחריות קשורה אליו. האמון במדינה, בצבא, בממשלה וביכולת שלהם להגן עלינו, הכול קשור אליו. גם העובדה שאנחנו מדברים היום על ריבונות, על קבוצות שקובעות עובדות בשטח ועל מדינה שמתקשה לאכוף את חוקיה לא נולדה בחלל ריק.
רות אלבזצילום: סתיו ברקאיברור שהבחירות יהיו גם על חרדים, גם על יוקר המחיה, גם על יהודה ושומרון וגם על עוד עשרים נושאים שעוד יצליחו להטריף אותנו עד אז. אבל אולי בתוך כל הרעש כדאי לזכור דבר אחד פשוט: הבחירות הבאות יהיו הבחירות הראשונות אחרי שבעה באוקטובר.
אפשר להחליף נושא. אפשר להחליף כותרת. אפשר אפילו להחליף את הדבר שאנחנו כועסים עליו בכל בוקר. רק את התאריך אי אפשר להחליף.
