אינדונזיה, המדינה המוסלמית הגדולה בעולם, מעוניינת בקשר עם ישראל אך חוששת מדעת הקהל המקומית - העוינת. לפני טבח 7 באוקטובר כבר גובשו הבנות לגבי הצטרפותה ל"הסכמי אברהם" - אך אחרי פרוץ המלחמה בעזה, נערכו הפגנות ענק נגד ישראל ומאז הביעו במדינה תמיכה חד-משמעית בפלסטינים. האינטרסים של ג'קרטה, אמירות הנשיא האינדונזי והיחסים הלא רשמיים שכבר קיימים.
4 צפייה בגלריה


מטוס אינדונזי לפני המראה להצנחת סיוע ברצועה. אתמול
(צילום: REUTERS/Ajeng Dinar Ulfiana)
בישראל הדעות חלוקות לגבי האפשרות שאינדונזיה תסכים לנרמול היחסים לפני סעודיה - שהסכם איתה יפרוץ את הסכר. יש מי שסבורים שאינדונזיה עשויה להקדים את סעודיה ומקווים להתחממות ביחסים, למשל בתחום התיירות. מנגד, אחרים סקפטיים יותר, ומאמינים שהאינדונזים לא בשלים למהלך בשל הרגישות לדעת הקהל - ויתקשו לקדם אותו לפני סיום המלחמה או הסכם עם ריאד.
בכיר ישראלי אמר כי "ספק אם אינדונזיה תהיה הראשונה, משם שהיא חוששת מהפגנות וממחאות של קיצונים. לכן יותר הגיוני שתמתין לסעודיה". רק השבוע דווח על זוג ישראלים שנחקר בבאלי בחשד שניהל עסקי נדל"ן – וחולץ מהמדינה בעקבות מאמצים של משרד החוץ מול אינדונזיה שביקשה לסיים את האירוע מהר ובשקט. בשנה האחרונה, ספורטאים ישראלים לא הורשו להיכנס למדינה המוסלמית – מה שגרם לה להפסיד אירוח של כמה טורנירים בינלאומיים.
בסוכנות ידיעות מקומית דווח אתמול כי לראשונה קיבלה אינדונזיה היתר להצניח סיוע הומניטרי לרצועת עזה. אף גורם ישראלי לא אישר זאת, אך גם לא הכחיש. בנוסף, לאחרונה דווח כי ישראל הגיעה להסכם עם אינדונזיה, שלפיו השנייה תקלוט פלסטינים מרצועת עזה.
דובר הנשיא האינדונזי הודיע שהמדינה תכשיר מחדש מתקן רפואי באי גלאנג שאינו מיושב, במטרה לקלוט כ-2,000 פלסטינים פצועים מעזה לטיפול ושיקום. מדובר במהלך הומניטרי שמטרתו לטפל בנפגעי המלחמה, עד להחלמתם - ולפחות לפי התוכנית - הם ישובו לרצועה. לכן, באינדונזיה לא רואים בכך פינוי אוכלוסייה.
4 צפייה בגלריה


הנשיא האינדונזי ומקרון. מוכנים ליחסים דיפלומטיים, בכפוף לתנאים
(צילום: Ludovic MARIN / AFP)
האי גלאנג נמצא מדרום לסינגפור, סמוך לאי סומטרה, ששימש בעבר כאתר פליטים של האו"ם וכבית חולים שדה לטיפול בחולי קורונה. היוזמה עלתה חודשים לאחר שנשיא אינדונזיה פראבואו סוביאנטו, הציע לקלוט פצועים פלסטינים בשטח המדינה - אך זו עוררה התנגדות מצד אנשי דת בכירים שהזהירו מדמיון ליוזמה של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להגירה מרצון מעזה.
סוביאנטו הבהיר כי הוא דבר בפתרון שתי המדינות ו"מתנגד בתוקף לכל ניסיון של העברה כפויה של פלסטינים ממולדתם". לאחרונה, הוא אמר במהלך פגישה עם נשיא צרפת עמנואל מקרון כי ארצו מוכנה לפתוח ביחסים דיפלומטיים עם ישראל, אם זו תכיר במדינה פלסטינית. בינתיים, מתחת לרדר אינדונזיה מנפיקה לאנשי עסקים ישראלים ויזות תמורת 1,200 דולר, סכום שנחשב לגבוה.
אינדונזיה היא המדינה המוסלמית המאוכלסת בעולם, והמדינה הרביעית בגודל אוכולסייתה בעולם אחרי סין, הודו וארה"ב - עם 282 מיליון תושבים. בעקבות הסכמי אוסלו, ב-15 באוקטובר 1993 ביקר בה ראש ממשלת ישראל לשעבר יצחק רבין ונפגש עם הנשיא האינדונזי דאז סוהארטו.
בעקבות הביקור, נפתחה המדינה לתיירים מישראל, אך לא נפתחה נציגות רשמית. לאחר שנבחר בנימין נתניהו לראשות הממשלה ב-1996 ועל רקע הפסקת שיחות השלום והקיפאון המדיני, סגרה אינדונזיה ב-1997 את הדלת לתיירים ישראלים.
תאריך היעד לחתימה - אוקטובר 23'
כיום, כאמור, באינדונזיה חוששים מחימום היחסים - אך בעבר נהלו מגעים חשאיים בין המדינות על נורמליזציה. גורם ישראלי המעורה ביחסים בין המדינות אמר כי "באינדונזיה כמו שאר המדינות רוצים את ארה"ב הגדולה, שכדי להגיע אליה - הם מבינים שצריך לעבור דרך ישראל".
לדבריו, "אין להם שום דבר נגד ישראל. עוד מ-2018 היו מגעים מתוך רצון לכונן יחסים, אך זה תמיד היה תלוי בסעודיה". עוד הסביר הגורם כי נכון להיום אין קשרים חזקים עם אינדונזיה: "הקשר הוא יותר פורמלי, ולצערנו לא יקרה כלום לפני סוף המלחמה".
השיא ביחסים הין המדינות היה לפני 7 באוקטובר, כשהשתיים ניהלו שנה לפני מתקפת הפתע מגעים דיפלומטיים אינטנסיביים. כבר נרשמה הגעה להבנות על חתימת הסכם כלכלי וקונסולרי כצעד מקדים לפני כינון יחסים דיפלומטיים שיכלול פתיחת משרדי אינטרסים בישראל ובג'קרטה ופתיחת משרדי סחר ברמאללה.
משרד הקישור האינדונזי בישראל היה אמור להעניק גם שירותים קונסולריים לישראלים שמבקשים לבקר באינדונזיה. ההבנות גובשו בפגישה בין שר החוץ לשעבר אלי כהן ומנכ"ל משרד החוץ לשעבר רונן לוי לבין יועץ נשיא אינדונזיה. שתי המדינות היו אמורות לחתום על ההסכם במהלך אוקטובר - אך המלחמה פרצה בתחילת החודש וטרפה את הקלפים.
באפריל 2024 נחשף ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" כי אחרי חודשים של מגעים חשאיים, אינדונזיה התחייבה בפני הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) לנרמל את יחסיה עם ישראל. בתמורה ישראל הייתה אמורה להסיר את התנגדותה לצירופה של אינדונזיה ל-OECD. כדי שמדינה תוכל להצטרף לארגון היא זקוקה לקונצנזוס של כל 38 המדינות החברות בו - וגם לנהל יחסים עם כולן.
ב-OECD ביקשו מישראל "לא להתנגד" למהלך, אך בשל העובדה שאינדונזיה מתחילת המלחמה התבטאה נגדה, הביעה תמיכה בתביעה של דרום אפריקה בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג שהאשימה את ישראל ברצח עם - זו התנגדה. ירושלים הודיעה שאינדונזיה צריכה לעשות מחווה כלפי ישראל שתעיד על טיב כוונותיה לנרמל את היחסים בסיום התהליך.








