לא רק ראש הממשלה, ראש המוסד וראש השב"כ: גם הרמטכ"ל, רא"ל אייל זמיר, ביקר בחשאי באיחוד האמירויות במהלך המלחמה. זמיר עמד בראש משלחת ביטחונית וקיים פגישות באמירויות, שלפי הדיווחים הוצבה בשטחה סוללת כיפת ברזל, כולל כוחות מישראל - וזו יירטה טילים וכטב"מים איראניים.
למרות ההודעה הרשמית שלשום מלשכת ראש הממשלה על הביקור באמירויות, שניתנה באותו יום שבו פורסם על כך שגם ראש המוסד דדי ברנע וראש השב"כ דוד זיני ביקרו אף הם במדינה המפרצית, באמירויות הכחישו זאת.
תקיפה איראנית בדובאי, במהלך המלחמה
היום (שישי) הודיעו באמירויות על האצת השלמת צינור הנפט החדש מאבו דאבי לפוג'יירה West-East 1, המתוכנן להכפיל את כושר הייצוא של ADNOC (חברת הנפט הלאומית של אבו דאבי). הפרויקט, שנמצא כעת בפיתוח וצפוי להיות פעיל בשנת 2027 - ומהווה למעשה מעקף נוסף למצר הורמוז, שהאיראנים מונעים את התנועה דרכו.
בתוך כך, ברשת "בלומברג" דווח כי עם תחילת המלחמה ניסתה איחוד האמירויות לשכנע את סעודיה וקטאר להיות חלק מתגובה צבאית מתואמת נגד התקיפות האוויריות של איראן, ונותרה מאוכזבת כשהם סירבו. גורמים המעורים בנושא אמרו כי נשיא האמירויות מוחמד בן זאיד קיים סדרת שיחות עם מנהיגים באזור, בהם יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, זמן קצר אחרי שארצות הברית ואיראן החלו במלחמה, ב-28 בפברואר.
במהלך השיחות הזכיר נשיא האמירויות לעמיתיו כי מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ (GCC), גוף בן שש מדינות, נוסדה בשנת 1981 בדיוק בשל האיומים שנוצרו בעקבות המהפכה האסלאמית באיראן שנתיים קודם לכן. בן זאיד היה משוכנע בצורך להגיב כגוש אחד כדי להרתיע את איראן, ובחר לשתף פעולה עם ארצות הברית וישראל - ואילו עמיתיו במפרץ אמרו לו ש"זו לא המלחמה שלהם". בעקבות זאת, היחסים המתוחים ממילא בין האמירויות לסעודיה הידרדרו עוד יותר.
הפרטים הללו מסבירים את כעסה של האמירויות על מדינות ערב האחרות - כעס שהוביל בסוף אפריל להחלטתה הדרמטית לפרוש מקרטל יצואניות הנפט אופ"ק, וכן להתקרבותה לישראל. האמירויות ביצעו בסופו של דבר כמה מתקפות מוגבלות נגד איראן, ללא תמיכת מדינות המפרץ, החל מתחילת מרץ ושוב באפריל.
סעודיה תקפה את איראן במרץ, אך לאחר מכן עברה לקדם תיווך פקיסטני בין ארצות הברית לאיראן. באמירויות היו מתוסכלים מכך שלא עודכנה מספיק בנוגע למאמץ הדיפלומטי בהובלת פקיסטן. בתחילת אפריל סירבה אבו דאבי להאריך הלוואה של 3 מיליארד דולר לאסלאמאבאד, ולאחר מכן סעודיה התערבה כדי לסייע לפקיסטן להחזיר חלק מהכסף.
לפי גורם במפרץ, קטאר שקלה להגיב צבאית לאחר שאיראן תקפה באמצע מרץ את עיר התעשייה ראס לאפן - שבה מתקן ה-LNG (גז טבעי נוזלי) הגדול בעולם. בסופו של דבר דוחא החליטה שלא לפעול צבאית והעדיפה למלא תפקיד במאמצי ההסלמה. בחריין וכוויית, שפועלות בדרך כלל בתיאום מלא עם סעודיה, בחרו להישאר מחוץ לעימות. עומאן, בשל יחסיה הקרובים יותר עם איראן, כלל לא נחשבה למועמדת ריאלית להצטרפות לתקיפות התגובה.
אחד המקורות אמר כי ממשל טראמפ היה מודע לדיונים בהובלת האמירויות ורצה שסעודיה וקטאר יצטרפו לתגובה צבאית מתואמת. שלוש מדינות המפרץ הללו ניסו להניא את טראמפ מפתיחת המלחמה, מחשש שאיראן תתקוף אותן ואת הבסיסים האמריקניים שבשטחן. בשנים האחרונות הן פעלו לשיפור היחסים עם איראן בתקווה לייצב את האזור ולעודד השקעות בכלכלות שלהן.
פורסם לראשונה: 10:33, 15.05.26
