אחרי מתקפת חמאס מעזה לתוך ישראל ב-7 באוקטובר 2023 עלה חשש לחדירת מחבלים גם מיהודה ושומרון, אבל בביקורת שערך מבקר המדינה נמצא כי המכשול בעוטף ירושלים לא מספק את המענה הנדרש בנוגע למניעת כניסת שב"חים או מפגעים. בדוח המתפרסם היום (שלישי) הוא כותב כי ליקוי זה מעצים את החשיבות שבדיון, בחינה ובקרה של הדרג המדיני-ביטחוני מדי פרק זמן, בפרט נוכח המציאות הביטחונית המשתנה והתגברות האיומים מאז המלחמה.
"הליקויים בדוח מטרידים וחייבים להדיר שינה מעיני ההנהגות - המדינית והביטחונית", אמר המבקר מתניהו אנגלמן לקראת פרסום הדוח. הוא הוסיף כי האחריות לתיקון הליקויים המדאיגים מונחת לפתחם של ראש הממשלה, שר הביטחון, השר לביטחון לאומי, הרמטכ"ל, המפכ"ל, אלוף פיקוד המרכז, מפקד מחוז ירושלים במשטרה ומפקד מג"ב - כל גורם ברמתו.
סיכום דוח המבקר על כשלי המכשול בעוטף ירושלים:
(צילום: משרד מבקר המדינה)
ספטמבר 2025: כניסת שב"חים סמוך לירושלים
(צילום: ידידיה אפשטיין חמ״ל)
ועדת המשנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת החליטה שלא להניח דוח זה במלואו על שולחן הכנסת אלא לפרסם רק חלקים ממנו, לשם שמירה על ביטחון המדינה.
אורך קטעי התוואי של קו התפר בעוטף ירושלים הוא כמה עשרות קילומטרים, ומבדיקת המבקר עולה כי רק ב-61% קיים מכשול. היעדר המכשול מתחלק כך: 11 ק"מ בתוואי אחד, שישה קילומטרים בתוואי שני, כ-250 מטר בתוואי שלישי וכמה עשרות ק"מ בשני תוואים נוספים.
מהדוח עולה תמונה מדאיגה, שלפיה פלסטינים יכולים להיכנס לשטח ישראל ללא כל בקרה או בידוק ובכך להוות סיכון. המבקר כתב כי היעדר מכשול במקומות מסוימים ("פתחות"), הסטת כוחות לטיפול באירועים במעברים ופגיעה במשימות הבט"ש (ביטחון שוטף) במכשול מהווים סכנה לאירועי טרור, מכיוון שמפגעים יכולים להסתנן דרך הפתחות.
עוד כתב המבקר כי אף שהמכשול בעוטף ירושלים הוקם כדי למנוע ולסכל הסתננות של שוהים בלתי חוקיים (שב"חים), בפועל הוא לא מצליח כבר זמן רב לספק את המענה ההגנתי הנדרש. למשל, ברבעון הראשון של כל אחת מהשנים 2024-2022 חדרו לישראל מהגזרה כ-2,000, 2,400 ו-1,200 שב"חים בשנה, בהתאמה. אנגלמן הדגיש כי מדובר בכשל חמור המסכן את תושבי ישראל בכלל, ואת השכונות הסמוכות למכשול בפרט.
הוא מוסיף כי יש צורך בשדרוג נוסף של המכשול באמצעות הקמת חומת בטון גבוהה, אבל אי ההסכמה בין משרד הביטחון לבין המשרד לביטחון לאומי בנוגע לגורם הנושא באחריות התקציבית לשדרוג המכשול מנציחה את הבעיה, ובכך מסכנת את תושבי ישראל, בייחוד נוכח אירועי 7 באוקטובר.
ליקוי נוסף שעליו מצביע המבקר נוגע למיקום התצפיתניות באזור. בשל אירועי הרצח והחטיפה של החיילות ב-7 באוקטובר בעוטף עזה, נערך בשאר הגזרות שינוי בתפיסת מיקום חמ"לי התצפית של צה"ל ושל מפקדות מג"ב, אבל בעוטף ירושלים הבסיסים נותרו במקומם סמוך לקו התפר, מה שעלול להעמיד את התצפיתניות בגזרה בסיכון.
חסרה פקודה אופרטיבית
בביקורת עלה כי עד 7 באוקטובר 2023 לא היו למחוז ירושלים איום ייחוס ותרחיש ייחוס, שלפיהם ניתן היה להיערך באמצעות בניין כוח מתאים למניעת התפרצות המונים לישראל. אנגלמן כתב כי מצב דברים זה היה עלול לפגוע בהיערכות של המחוז לאיומים מסוג זה, ולהקשות על מג"ב עוטף ירושלים לעמוד במשימתו.
4 צפייה בגלריה
דוגמה לחיבור חומה ועפר באזור ירושלים במאי 2024
(צילום: משטרת ישראל, בעיבוד משרד מבקר המדינה)
4 צפייה בגלריה
"האחריות לתיקון הליקויים המדאיגים מונחת לפתחם". נתניהו, כ"ץ ובן גביר
(צילום: REUTERS/Ronen Zvulun)
רק בעקבות הטבח הכינו מחוז ירושלים ומג"ב עוטף ירושלים פקודות היערכות לתרחיש המדמה אירועים כאלה, והכנתן הסתיימה באוגוסט 2024. אבל על פי דוח המבקר, הן חסרו פקודה אופרטיבית המגדירה כיצד יש להיערך לתרחיש של פריצה אלימה בכמה מוקדים, וזאת על אף הערכת שב"כ שהפלסטינים חשים שיש להם יכולת לחצות בקלות וללא סיכון רב את המעברים ואת קו התפר.
אנגלמן מציין כי תרגיל שערך מג"ב עוטף ירושלים בדצמבר 2023 הדגיש את הצורך בהשלמת בניין הכוח שלו על ידי הגברת אימוני הלחימה בשטח בנוי, שיפור בחיילוּת הפרט והצוות, ביצוע תרגילים עם כוחות אחרים והתעצמות בניין הכוח של המרחב בהצטיידות באמצעי לחימה צבאיים לצורך סיכול חוליות טרור מוגברות.
זיקוקים מעבר לגדר
בין מחדלי 7 באוקטובר בדרום היה אי-העברת מידע, וגם באזור ירושלים מצא המבקר ליקוי דומה. הוא מציין שקיים פער במערכת מקוונת אחודה להעברה ישירה של מידע מודיעיני ולשיתוף מידע בין פיקוד המרכז, שב"כ והמשטרה.
בעקבות פער זה מסתייע פיקוד מרכז בכוח אדם נוסף הנדרש להעברת המידע המודיעיני. הפער במערכת ממוחשבת אחודה עלול לגרום לתקלות ולקשיים בהעברה מהירה של מידע מודיעיני בין הגופים, והדבר עלול לגרום גם לתקלות מבצעיות.
לגבי שפוכת העפר בצמוד למכשול בעוטף ירושלים, או בנייה מעל גובה החומה מהצד הפלסטיני, כתב מבקר המדינה כי תופעה זו מהווה סכנה ביטחונית לאוכלוסייה האזרחית המתגוררת והנעה בסמוך למכשול וכן לכוחות הביטחון. המבקר כתב כי הסכנה כוללת בין היתר יכולת של מפגעים לזרוק אבנים, ליידות בקבוקי תבערה ולירות זיקוקים לצד הישראלי, דבר הפוגע בביטחון התושבים ובייעודה של החומה במכשול עוטף ירושלים.
עוד כתב המבקר אנגלמן כי הסטת כוחות מג"ב עוטף ירושלים ממשימות הבט"ש בתוואי המכשול לטיפול באירועי הפרות סדר (הפס"ד) בצד האדום (שטח איו"ש), לתגבור בכוח-אדם במעברים, לליווי עצורים ושמירה עליהם ולתגבור כוחות במחוז ירושלים פוגעת באפקטיביות המענה המבצעי בתוואי המכשול.
הדוח מדגיש כי אי-עמידה מתמשכת במשימות הבט"ש, שנועדו בין היתר לבדוק את תקינות המכשול ולשלול חדירת מפגעים, בייחוד בגזרות שבהן קיימות פתחות ובסמיכות לשכונות או ליישובים יהודיים, יש בה כדי לסכן בראש ובראשונה את תושבי ירושלים והיישובים שבסמוך למכשול ולאפשר כניסת שב"חים או מפגעים לשטח ישראל.
20 שנות התעלמות מהחלטת ממשלה
ממשלות ישראל האחרונות מודעות היטב לסכנה של חדירת גורמים עוינים דרך הפרצות במכשול, ובשנים האחרונות אירעו כמה פיגועים שביצעו מחבלים שחדרו מיהודה ושומרון לאזור ירושלים. בספטמבר האחרון רצחו שני מחבלים שישה בני אדם בצומת רמות בירושלים. המבקר העיר כי לליקויים ולפערים שנמצאו בדוח לגבי אי-קיום החלטות ממשלה בנוגע לעוטף ירושלים יש השפעות ביטחוניות ניכרות, השפעות מדיניות ואף השפעות כלכליות.
הוא מצא בין היתר כי תוכנית המל"ל לאזרוח המעברים והעברת האחריות עליהם מהמשטרה, שאושרה על ידי ראש הממשלה אריאל שרון ב-2005, לא הובאה לדיון בממשלה אף שעברו שני עשורים מאז. גם דוחות קודמים של מבקר המדינה שהתריעו על אי-יישום התוכנית, וכן דיונים בהובלת המל"ל, לא הביאו לשינוי. עד 2024 לא אוזרח אף לא מעבר אחד בגזרת עוטף ירושלים, והאחריות נותרה בידי המשטרה.
בדוח נכתב כי אי-קבלת החלטה בנוגע לשאלת אזרוח המעברים היא ליקוי חמור ומתמשך, העלול לסכן את הכוחות הפועלים במעברים, את האוכלוסייה הישראלית העוברת בהם ואת תושבי ירושלים ומדינת ישראל בכלל.
החלטה נוספת שלא מומשה נוגעת לטיפול בנוסעים החוצים את המעברים ובכבודתם. שב"כ הוא האחראי להנחיה המקצועית של כלל המעברים, פרט לאלה שצה"ל אחראי להפעלתם. בביקורת עלה כי גם כעבור יותר משני עשורים מאז שהתקבלה החלטת ועדת שרים בעניין, שב"כ ממשיך שלא למלא אותה, ואינו מנחה את המשטרה בהיבטי בידוק של הטיפול הביטחוני לנוסע.
שב"כ אמנם הציב דרישות לאמצעים נוספים לצורכי בידוק, אבל המשטרה לא משתמשת בהם, ולכך עלולות להיות השפעות על אפקטיביות הבדיקות הביטחוניות במעברים. בהתאם, המשטרה קובעת לעצמה הנחיות בידוק ורמות בידוק במעברי עוטף ירושלים.
הדוח מציין החלטה הנוגעת לאופי הבידוק במעברים, הנקראת "ב/43", שהתקבלה ביולי 2018 על ידי סגן ראש המל"ל וראש אגף לוחמה בטרור במל"ל. ואולם, החלטה זו לא יושמה עד כה. אנגלמן מעיר כי הדבר עלול לגרום לפערי בידוק ביטחוני במעברים ולהברחת אמל"ח לשטח ישראל. בדוח מצוין שהמל"ל לא מביא את הנושא לוועדת השרים לענייני שב"כ, והדבר עלול להביא לרמות בידוק שאינן אפקטיביות, לאי-מימוש ייעוד המעברים הביטחוניים ולסיכון הכוחות הפועלים בהם.
הדוח מציין שלא מומשה גם החלטת הממשלה 4783, הנוגעת לתוואי המכשול שהותיר מרחב מסוים כמובלעת בשטח "הכחול" (מצידו המערבי של המכשול). מצב זה הותיר קטע נטול גדר של 11 ק"מ, המאפשר לתושבי המובלעת תנועה חופשית לירושלים, העלולה להוות סיכון מתעצם נוכח אירועי 7 באוקטובר.
בביקורת עלה כי בניגוד להחלטה 4783 ולהודעת המדינה לבג"ץ בעקבותיה ביוני 2006, ולפיה הוחלט להעתיק את תוואי הגדר מזרחה כך שיקיף את המרחב ויותירו בצידו "הפלסטיני", משרד הביטחון לא עשה זאת.
בליל כוחות במעברים
המבקר מצא שהמשטרה לא מצליחה לממש את אחריותה לכינון הסדר הציבורי במרחב שנמצא באחריות המוניציפלית של עיריית ירושלים ובאחריות הביטחונית של צה"ל. אנגלמן העיר כי אי-מימוש אחריותה מביא להיעדר משילות ולהיעדר שירותים מוניציפליים.
היעדר המשילות, צוין, פוגע ביכולת המשטרה לאכוף ולפעול כאשר נדרשת התערבותה (באכיפת עבירות בנייה, התערבות במקרי אלימות במשפחה, טיפול בשריפות וכד'). זאת, מכיוון שהדבר דורש אישור ותיאום עם צה"ל כדי לספק את המעטפת הביטחונית הנדרשת, נוכח העובדה שכניסת כוחות משטרה מלווה לעיתים קרובות בהפרות סדר, ויש סכנה לירי חי כלפי הכוחות. סכנה זו גוברת בשל יכולת מעבר של פלסטינים מיהודה ושומרון למרחב.
המבקר אנגלמן על המכשול בעוטף ירושלים:
(צילום: משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור)
עוד נמצא בביקורת כי ריבוי הכוחות הפועלים במעברים בעוטף ירושלים - משטרת ישראל, מג"ב, צה"ל, מאבטחים אזרחיים - והשונות ביניהם (בתרבות הארגונית, באופן הפעלתם ובהכשרה) יוצרים קושי ואתגר לפיקוד ולשליטה, דבר המייצר פערים מבצעיים בפעילות. כך למשל, בתחקיר פיגוע שהתרחש באחד המעברים עלה כי המפקד במקום התקשה לממש את סמכותו במידה הנדרשת כלפי הכוחות שפעלו תחתיו בשל ההטרוגניות שלהם.
לדברי המבקר, אי-הסדרתה של אורגניות הכוחות במעברים מסכנת אותם, מגבירה את הסיכון לפערים בהפעלת הכוח ולירי דו-צדדי בעת אירוע. כמו כן נמצא כי לכוחות המשטרה במעברי עוטף ירושלים יש פערים בכלי נשק מסוימים. בעניין זה המבקר לא פירט יותר.
אנגלמן סיכם: "על ראש הממשלה, שר הביטחון, השר לביטחון לאומי, הרמטכ"ל, מפכ"ל המשטרה, ראש השב"כ, מפקד פיקוד מרכז בצה"ל, מפקד מחוז ירושלים במשטרה ומפקד מג"ב לתקן באופן מיידי את הליקויים – ובכך לא להעמיד את אזרחי ישראל בסכנה למתקפת טרור תואמת 7 באוקטובר בעוטף ירושלים".
מהמשטרה נמסר בתגובה לדוח המבקר: "דוח הביקורת מעלה סוגיות מהותיות המשפיעות רובן ככולן על ביטחונם של כלל אזרחי ישראל, וזוכות לקשב ארגוני רב בכל ימות השנה. בתוך כך, משטרת ישראל פועלת בשיתוף פעולה מלא עם כלל הגורמים הרלוונטיים בגזרת עוטף ירושלים, באמצעות קצינים, מפקדים ולוחמי מג"ב מעולים, שהוכשרו לביצוע המשימות המונחות לפתחה, בהתאם לתחומי אחריותה.
"אשר לתחומי האחריות, קיימת הבחנה ברורה בין אחריות צה"ל לאחריות משטרת ישראל - כאשר צה"ל אחראי על הגנת גבולות המדינה מפני חדירת כוחות אויב", נמסר עוד.
ממערכת הביטחון נמסר בתגובה: "קו התפר במרחב עוטף ירושלים מצוי בשטח הנתון תחת אחריות משטרת ישראל בכלל ההיבטים הביטחוניים, זאת בהתאם להחלטת ממשלה מ-2006 (החלטה 4784). מערכת הביטחון כמי שפועלת בגזרת יהודה ושומרון פרוסה מודיעינית ואיסופית, לפי הצורך המבצעי גם באמצעות כוחות לוחמים במרחב התפר.
"כלל פעילות מערכת הביטחון ומסקנותיה משוקפות כל העת למשטרת ישראל, לרבות השתתפות קבועה של נציגי מחוז ש״י, מחוז ירושלים ומג״ב עוטף ירושלים בהערכת המצב השבועית בפיקוד המרכז, ובדיונים וסיורים משותפים המתקיימים מעת לעת, על מנת לייצר מנגנון פעילות יעיל במרחב".
