השבוע מציינת ויקיפדיה 25 שנים להיווסדה. פעם היא סימלה את החלום הגדול של האינטרנט: ידע חופשי, שיתופי, נגיש לכולם. אך ב־2026, החלום הזה הולך ומתפורר. ויקיפדיה כבר אינה רק מאגר מידע, אלא זירת קרב אידhאולוגית, שבה קבוצות אינטרס מאורגנות מצליחות לעוות, למחוק ולשכתב היסטוריה – לעיתים באופן שיטתי ומכוון.
אם אתם חושבים שוויקיפדיה היא רק עוד אתר שנהיה פחות רלוונטי בעידן ה-AI, אתם מפספסים את אחת מזירות ההשפעה המסוכנות ביותר של זמננו. מדובר באחד האתרים הנצפים ביותר בעולם, עם בין 3.5 ל‑4 מיליארד כניסות בחודש, ומקור שמופיע כמעט תמיד בראש תוצאות החיפוש בגוגל. מעבר לכך, ויקיפדיה היא אחד ממקורות הידע המרכזיים שעליהם מתאמנות מערכות בינה מלאכותית כמו ChatGPT. המשמעות ברורה: עיוות או שקר מוחלט שמצליח להשתרש בערך בוויקיפדיה אינו נשאר שם. הוא משוכפל ומופץ דרך מנועי ה-AI והופך במהירות ל”ידע” בעיני מיליוני משתמשים ברחבי העולם, שמשתמשים בו ברשתות החברתיות, עבודות בלימודים וכידע כללי. במובן הזה, ויקיפדיה היא כיום אחד ממנגנוני הרעלת הידע המשפיעים ביותר בעידן הדיגיטלי.
בעידן שבו צעירים מגבשים תפיסת עולם דרך רשתות חברתיות ומנועי AI, דיסאינפורמציה אינה עוד בעיה תיאורטית: היא סכנה ממשית למדינות, לקהילות ולאנשי ציבור
בעידן שבו צעירים מגבשים תפיסת עולם דרך רשתות חברתיות ומנועי AI, דיסאינפורמציה אינה עוד בעיה תיאורטית: היא סכנה ממשית למדינות, לקהילות ולאנשי ציבור. חשוב להדגיש: לא מדובר במחלוקת לגיטימית בין דעות שונות, אלא במחיקה של היסטוריה מתועדת ובהפצת נרטיבים כוזבים תחת מעטה של “ניטרליות”.
התופעה לא החלה עכשיו, אך בשנים האחרונות היא החריפה באופן בולט. ערכים באנגלית העוסקים במדינת ישראל, בציונות, בהיסטוריה יהודית ובארכיאולוגיה בארץ ישראל עוברים שכתוב שיטתי. מאחורי הקלעים פועלות קבוצות מאורגנות שמקדמות נרטיב מסוים, מוחקות עובדות מבוססות, וחוסמות עורכים שמנסים להכניס איזון, לעיתים באמצעות הצבעות שמובילות לנעילת ערכים.
לא מדובר בתיאוריה. זו מציאות מתועדת. רק לאחרונה התייחס ג’ימי וויילס, מייסד שותף של וויקיפדיה, לערך “ג’נוסייד בעזה” בשפה האנגלית והודה כי הערך ננעל לעריכה בשל הטייה חמורה ואי עמידה בסטנדרטים של האתר. עורכים שניסו לאזן את התוכן מצאו את עצמם מודחים או מושתקים. כשזה נוגע לכמות ההרוגים בעזה - בוויקיפדיה כתוב שהמספר מגיע עד לכ-680 אלף איש, מספר שאפילו משרד הבריאות של עזה, שנשלט לחלוטין על ידי חמאס לא טוען לו.
ישראל היא המדינה היחידה שלה מוקדש ערך ייעודי המשווה את מוסדותיה לנאצים, כולל השוואות בין הציונות לאידאולוגיה הנאצית
ישנן עוד דוגמאות רבות ומטרידות: ירושלים, בירת ישראל, אינה מוגדרת בוויקיפדיה האנגלית כעיר במדינה כלשהי, אלא כעיר ב״דרום מערב הלבנט״. גם לאחר התערבות אישית של וויילס, ההגדרה המוטה חזרה. דוגמא נוספת היא שישראל היא המדינה היחידה שלה מוקדש ערך ייעודי המשווה את מוסדותיה לנאצים, כולל השוואות בין הציונות לאידאולוגיה הנאצית.
מעבר לכך, מתקיימת מחיקה שיטתית של ההיסטוריה היהודית. כך למשל, ערכים שעסקו ביהודה ההלניסטית תחת הכיבוש היווני שונו ל”פלסטין ההלניסטית” – מונח אנכרוניסטי, שכן השם פלסטין ניתן לאזור על ידי הרומאים, במטרה למחוק את השם יהודה, רק כ־200 שנה לאחר סיום הכיבוש היווני. הקשר ההיסטורי לעם היהודי נמחק, והנרטיב עוצב מחדש.
ניסיונות לתקן את העיוותים נתקלים כמעט תמיד באותה תוצאה: הערך מוחזר לגרסה המוטה, והעורך מסומן כבעייתי, ולעתים נשללת ממנו היכולת להמשיך לערוך. כך נוצר מעגל סגור שמקשה על תיקון, ומנציח הטייה. ויקיפדיה נכבשה על ידי קבוצות בעלות אינטרס להפצת דיסאינפורמציה וחצאי אמיתות. תהיה אשר תהיה ביקורת לגיטימית כזו או אחרת על ישראל או על הממשלה שלה, לא ניתן להשלים עם הפצת דיסאינפורמציה אשר מרעילה את בסיס הידע העולמי, ו״הסברה״ איננה הפתרון לכך.
חשוב לציין: הבעיה אינה ייחודית לישראל. קיימות גם הטיות מגדריות, והטיות בנרטיבים היסטוריים אחרים, כמו סיקור מלחמת עיראק, שעבר שינויים קיצוניים לאורך השנים בהתאם לרוח הפוליטית השולטת. אך במקרה של ישראל, השילוב בין ארגון, מוטיבציה פוליטית והשפעה גלובלית הופך את התופעה למסוכנת במיוחד, כזו בעלת השפעה גיאו-פוליטית, כלכלית, תרבותית ואקדמית על ישראל והעם היהודי.
ישנם מספר אנשים כמו ד״ר שלומית אהרוני-ליר שחוקרת את הפוליטיקה של הידע וחושפת רבות מההטיות הללו, לצד ארגונים כמו הארגון שבו אני מובילה את תחום המחקר, Here4Good, שדוחפים לשינויים במדיניות והעלאת המודעות בקרב הציבור. כעת ישנו צורך גם בשחקניות מדינתיות ולחברות טכנולוגיות לסייע להתמודד עם הבעיה.
אלה קינן היא מייסדת-שותפה בארגון Here4Good, שבו היא מובילה את תחום יצירת התוכן והמחקר על השפעת גורמים זרים על דעת הקהל ברשתות חברתיות ובמודלי בינה מלאכותית, חשיפת קמפיינים ורשתות דיסאינפורמציה
