בשכונת שייח' זאיד בצפון רצועת עזה עלינו לנקודת תצפית אסטרטגית שממנה ניתן לראות בקלות רבה את בנייני העיר שדרות, ארובות תחנת הכוח רוטנברג באשקלון, דגל ישראל המסיבי שהוצב במושב נתיב העשרה לאחר טבח 7 באוקטובר, ויישובים ישראליים נוספים במרחב שממוקמים במרחק של קילומטרים ספורים. מפקד החטיבה הצפונית באוגדת עזה אלוף-משנה עמרי משיח, שהוביל את הסיור, אמר: "בשלב הזה אין איום משמעותי והאויב חלש".
נקודת התצפית בצפון רצועת עזה
(צילום: רוני גרין שאולוב)
מטרת הסיור בשטחי הרצועה שנמצאים בשליטה ישראלית ממזרח ל"קו הצהוב" הייתה להסביר כיצד נוכחות צה"ל במקום משפיעה על ביטחון תושבי העוטף. ברקע: ראש הממשלה בנימין נתניהו צפוי לדון בשבוע הבא בפגישתו עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ במאר-א-לאגו שבפלורידה בשלב השני של הסכם הפסקת האש שכולל לפי תוכנית האמריקנים נסיגה ישראלית מ"הקו הצהוב".
הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר אמר בתחילת החודש כי "'הקו הצהוב' הוא קו גבול חדש - קו הגנה קדמית ליישובים וקו התקפה", וברוח זו אמרו הלוחמים שפגשנו היום: "אנחנו כאן עד להודעה חדשה". מהתצפית ב"רכס ה-70", שהפך במהלך המלחמה לנקודה מרכזית בתוכניות האחיזה של צה"ל, ניתן לראות גם ההרס הרב ברצועה, ואת המוצבים הצה"ליים שקמים בזריזות בזה אחר זה. למעשה, אף בניין לא עומד על תילו מלבד אלה שמשרתים את הצבא.
השליטה ברכס הכורכר שקיבל את שמו לנוכח העובדה שהוא משתרע לגובה של 70 מטרים מעל פני הים מדגישה את הפן האסטרטגי: אחיזה לשני הכיוונים ברצועה - ממערב ל"קו הצהוב" וממזרח אליו. כלי הנדסה פועלים במרץ כדי להקים מוצבים לאורך הרכס, עבודות אספלט מתבצעות כדי לסלול כבישים ולספק גישה נוחה לכלי רכב ומנחתי מטוסים, ובמקביל מוצבים תרני תצפיות ואמצעים נוספים כדי להשתקע בזירה שאותה כינה כאמור הרמטכ"ל "קו הגבול החדש".
אל"ם משיח מסביר על מרכיבי ההגנה של החטיבה. לדבריו, "אפשר לחלק אותם לארבעה עיקריים: קו המוצבים הקדמי שנמצאים על 'הקו הצהוב', המוצבים שסמוכים לגדר (קו הגבול המקורי. רג"ש), את המכשול שכשל כישלון קולוסאלי ב-7/10 ואת מחלקות ההגנה של היישובים".
"חובתנו היא להיערך לתרחיש הגרוע ביותר"
בתשובה לשאלת ynet על אפשרות של שינויים, אמר מפקד החטיבה הצפונית: "ייתכן מאוד שהמכשול יעבור לתחום 'הקו הצהוב'. הרמטכ"ל הגדיר את 'הקו הצהוב' בתור קו הגבול החדש ואנחנו ככה מתייחסים לזה. חובתנו היא להיערך לתרחיש האפשרי הגרוע ביותר, ואנחנו עדיין משמידים תשתיות טרור. אנחנו מתבססים כאן עד שהדרג המדיני יגיד אחרת, ואנחנו גמישים. אם יגידו לנו לסגת אחורה תוך חודש - נדע לעשות את זה".
מהאמירות של שר הביטחון ישראל כ"ץ נשמע שאין כל כוונה לסגת לאחור. רק היום הוא אמר: "מעזה ישראל לא תצא לעולם". כ"ץ הוסיף: "החזון שאני רואה הוא שבתוחמת הצפונית תהיה רצועת ביטחון משמעותית בתוך עזה כדי להגן על ההתיישבות, ובחלק הצפוני בבוא העת באופן מסודר ניתן יהיה להקים גרעיני נח"ל". המח"ט משיח נשאל אם מוכרת לו אפשרות של התיישבות ישראלית עתידית ברצועה. הוא השיב: "לא קיבלתי שום הנחיה כזאת. כאיש צבא אני מתייחס רק לפעולות צבאיות ולא נכנס לפעולות אחרות שקשורות לדרג מדיני".
משיח משדר רוגע, אך כזה שמשולב בחוסר שאננות. לצד זה שאמר כי "האויב חלש", הוא מוסיף: "אנחנו יודעים שהוא לא זנח את שאיפותיו. על בסיס יומי יש הגעות ל'קו הצהוב' שאנחנו מאמינים שהן לא תמימות - כדי לאסוף מודיעין ולבדוק את ערנות כוחותינו. עדיין יש ניסיון לייצר חיכוכים כגון צליפה, השלכת מטענים וטילי נ"ט, אבל במקום שזה יהיה בקו הגבול על היישובים זה קורה ב'קו הצהוב'. המח״ט מסביר שאחת מהדרכים לשמור על המרחב מטוהר היא להזרים בטון לפירי מנהרות שנכנסות לעומק ג'באליה. כלומר, להזרים בטון לפתח אחד שנמצא בצד הישראלי ומגיע עד לפתחו השני בצד העזתי.
בהתייחסו להדי הפיצוצים החזקים שעדיין נשמעים ביישובי העוטף ואף צפונה מהם, אמר אל"ם משיח: "אנחנו פועלים ברצף של מבצעים בסמוך ל'קו הצהוב', תוך שמירה על ביטחון כוחותינו. כדי לשמור על הכוחות אנחנו מפעילים גם הרבה מאוד אש כדי שלא ייווצרו סיכונים".
הוא הוסיף: "אנחנו גם משמידים הרבה מאוד תשתיות, בין אם זה לפוצץ תוואי תת-קרקע שעוד נותרו, בין אם זה להשמיד תשתיות אויב מעל הקרקע שעדיין נותרו - וזו בסוף הסיבה לרעשים. אנחנו מאוד משקיעים בחיבור שבין הביטחון שאנחנו עושים בחזית לבין תחושת הביטחון החשובה בעורף, וכל הזמן אנחנו ביחד עם ההתיישבות וההנהגות ההתיישבותיות משכללים את המנגנונים שדרכם אפשר יהיה רגע לתאר ולתווך את מה שקורה בחזית כדי שלא ייווצר לחץ שאין לו יסוד במרחב האופי".
תיעוד מהשמדת תוואים תת קרקעיים בצפון רצועת עזה
(צילום: דובר צה"ל)
ביקשנו לדעת מול הקצין שחולש על הגזרה האם תושבי העוטף יכולים לישון בשקט. הוא השיב בנחרצות: "כן". בנוסף הוא אמר: "אנחנו לא ישנים בשקט כי זה הציווי שלנו. אם אני תושב בעוטף, אני מבין שהמצב השתנה באופן יסודי, ואני חושב שהמאמצים שאפשר לראות אותם כאן בעין הם כאלו שבאמת יכולים לספק תחושת ביטחון טובה מאוד לתושבים. אבל אנחנו, הציווי שלנו כאנשי צבא, כלוחמים, זה לא לישון בשקט כדי שהתושבים בעוטף יוכלו לישון בשקט. אז אני בהחלט מקווה שהם ישנים בשקט".
לפי צה"ל, מאז כניסת הסכם הפסקת האש מול חמאס באוקטובר ונסיגת צה"ל ל"קו הצהוב", כוחות החטיבה הצפונית תקפו כ-60 מטרות טרור מהאוויר וכ-220 מטרות נוספות בירי ארטילרי. התקיפות כוונו נגד תשתיות טרור, מחבלים שהתקרבו ל"קו הצהוב" או ניסו לעסוק בפעילות טרור, מחסני אמל"ח ויעדים ששימשו את ארגון הטרור גם כאשר לא בוצע ירי ישיר לעבר ישראל, אלא כחלק ממניעה יזומה של התבססות מחודשת במרחב.
"עדיין יש המון מחבלים"
בעקבות פעילות החטיבה הצפונית וההתבססות של הכוחות במרחבים השולטים ובמרחב "רכס ה-70", התאפשרו שינויים ביטחוניים במרחב הנגב המערבי, בהם פתיחת חוף זיקים, פתיחת קו הרכבת שדרות-אשקלון והורדת החומה בכביש הגישה לקיבוץ נחל עוז.
היום, מבהירים בצה"ל, המאמץ הצבאי נועד כדי לאפשר לדרג המדיני להחליט באשר להמשך הפעילות ברצועת עזה ולשאלת "היום שאחרי". לדברי אל"ם משיח, "כל מתווה שייבחר, צה"ל יידע להתאים את עצמו ולפעול בהתאם". הוא אמר עוד: "עדיין יש המון פעילים, המון מחבלים. אני לא יודע לומר כמה בדיוק, אני בטוח שהתשובה קיימת, אבל אני לא זה שיודע לתת אותה. מה שאני כן מזהה אצלנו זה שאם בעבר לכל מחבל חמאס היה נשק אישי, זה כבר לא המצב. אנחנו כאן כדי להגן על תושבי הנגב המערבי".
מצה"ל נמסר: "כוחות החטיבה הצפונית בפיקוד אוגדה 252 פועלים בחודשים האחרונים במרחב הקו הצהוב בצפון רצועת עזה להשמדת תשתיות טרור מעל ומתחת לקרקע במרחב ג'באליה, בית חאנון ובית לאהיה ולהסרת כל איום מיידי על הכוחות ועל מדינת ישראל.
"במהלך פעילותם, הכוחות חיסלו עשרות מחבלים אשר חצו את הקו הצהוב והיוו איום מיידי והשמידו בשיתוף עם לוחמי יהל"ם יותר מארבעה קילומטרים של תוואים תת-קרקעיים ששימשו את ארגון הטרור חמאס לפעילויות טרור נגד כוחותינו. בנוסף, הכוחות איתרו כ-10 פצצות מרגמה שהוסתרו בתוך שמיכת ילדים בבית מגורים במרחב בית חאנון".
מתנועת "עתיד לעוטף", שמאגדת את תושבי האזור לצורך שיקומו ובנייתו מחדש, אמרו בתגובה לדבריו של אל"ם משיח: "מח"ט צפונית ובכירי מערכת הביטחון צריכים לדעת: תושבי העוטף לא ישנים בשקט. לא ישנים כי יש אויב מעבר לגדר - אויב שמתעצם ומתכנן את הפשיטה הבאה. לא ישנים כי אזעקות 'שווא' מעירות את הילדים בלילות. לא ישנים כי חיים באזור לחימה מתמשך הם מציאות לא נורמלית".
עוד אמרו בתנועה: "אנחנו דורשים להפסיק לנרמל מצב מסוכן. אי אפשר לדבר על 'שינה בשקט' כשיש איום חי מעבר לגדר. כבר הרדימו אותנו פעם אחת - ב-6 באוקטובר ישנו בשקט, וב-7 באוקטובר התעוררנו לאסון. ביטחון לא נבנה מאמירות מרגיעות ולא משקט זמני. אנחנו מחזקים את צה"ל, אבל דורשים גם שיקום אמון והבנה ברורה: הקהילות נשארות, המפקדים מתחלפים. לכן אנחנו לא מבקשים שקט - אנחנו דורשים להסיר את האיום - הפתרון האמיתי היחידי לטווח הארוך".
