המאמץ העילאי של הקואליציה וגופי התעמולה שלה לחסום נטישת קולות מתמקד בדמוניזציה של שני מרכזי כובד: ח"כ מנסור עבאס ומפלגת הדמוקרטים. הראשון נשלל ממילא על ידי רוב חברי הגוש הנגדי, אבל הקמפיין נגד יאיר גולן ושות' נוחל הצלחה לא מועטה, ע"ע ההתבטאויות של אביגדור ליברמן.
האדמו"ר מגור במטוסו הפרטי של לנדאו
דווקא בגלל זה, המפגש המדהים שנחשף אמש בחדשות 13, ובו האדמו"ר מגור מתרועע עם איל ההון יואלי לנדא, מחסידות סאטמר האנטי-ציונית, אמור להיות אירוע טקטוני. עצם זה שמנהיג החסידות העשירה והחזקה, שהנציג שלה בכנסת היה שר השיכון עד לפני שנה, מנהל קשרים חמים עם גוף שגאה בשלילת קיומה של מדינת ישראל, מעידה על צביעות בל תתואר: מכל גורם בשמאל מצופה לוודא 500 פעם שהוא לא נושם את אותו אוויר עם עוכרי ישראל (כלומר מתנגדים לכיבוש, למשל), אבל למפקד העליון של ח"כ יצחק גולדקנופף מותר להמריא לארה"ב במטוסו הפרטי של לנדא (כפי שפרסם שילה פריד ב-ynet), אדם שמכנה את צה"ל "צבא טמא" ומגייס את הונו כדי להשפיע נגד כל פשרה במשבר גיוס חרדים. על רבנים שכן ביקשו לבדוק מה ניתן לעשות אמר שהם "עושים פשרות לטמא את בחורי ישראל, ושולחים את בניהם למולך הציוני".
והנה במפגש המדובר עם האדמו"ר מגור, שבו השתתפו גם עסקנים פוליטיים כמו מוטי בבצ'יק, שמכיר את מסדרונות הכוח כאילו שזה בית הכנסת שהוא מתפלל בו, התברר זה לא מספיק: האדמו"ר נשאל מה דעתו על פנייה לבית הדין הבינלאומי בהאג (!) כדי להתלונן על היחס של המדינה ומן הסתם להשית עליה סנקציות. העסקן ישראל גפנר אף מגלה שכבר הוקם צוות באמריקה, שמטפל בתלונות על אלימות שוטרים.
לעיני המצלמות הציבור מתבשר על הקמתו של מלשינון בכסף זר ואנטי-ציוני, והוא יוצא לדרך בחסות החסידות שרוב הימין רואה בה "שותף טבעי". איך לא קמה מהומה?
האדמו"ר אמנם בן 87, אבל מילים כמו "לא יעלה על הדעת", "חס וחלילה" ו"עופו לי מהעיניים" הוא עדיין מסוגל להוציא מהפה – אבל בחר שלא. התוצאה היא אבסורד מוחלט: על כל ריאיון שבו מישהו משמאל רק רומז על הצורך של העולם להתערב בנעשה בגדה המערבית, למשל, מתעוררת מהומת אלוהים ודרישות לגינוי ופסילה. כאן, לעיני המצלמות (והאדמו"ר מגור הוא לא משפיענית, זה לא קורה כל יום), הציבור מתבשר על הקמתו של מלשינון בכסף זר ואנטי-ציוני, והוא יוצא לדרך בחסות החסידות שרוב הימין (הליכוד, עוצמה יהודית, הציונות הדתית) רואה בה "שותף טבעי".
מן הסתם, השתיקה בקואליציה שכל היום מזהירה מפני ממשלה "עם הערבים" לא מפתיעה: סטנדרטים הם לא הצד החזק של שלטון שבו שר הביטחון מרשה לעצמו לנטוש ישיבת קבינט ביום שבו קברו שני לוחמים, רק כדי להשתתף באירוע משפחתי של עבריין מורשע כמו הרב יאשיהו פינטו. מה שתמוה הוא שגם הצד השני ומנהיגיו לא מנצלים כל במה אפשרית על מנת לקרוע את המסכה מעל פניו את הקשרים העמוקים של גוש השלטון עם גורמים אנטי-ציוניים מובהקים, באופן שישים ללעג את מסע הדה-לגיטימציה נגד מפלגות כגון הדמוקרטים ורע"מ. האפשרות שסביב שולחן הממשלה הבאה יישב נציג גור, שכבר לא מפלרטטת עם הסאטמרים אלא מנהלת איתם רומן סוער, אמורה להזניק קמפיין פשוט: לא רק שנתניהו, סמוטריץ' ושות' מתלונן על ממשלה עם רע"מ בזמן שהוא מתכוון להקים ממשלה עם מפלגות לא-ציוניות, הוא וחבריו לא נוקפים אצבע נגד ההשפעה הגוברת של האנטי-ציונות בפוליטיקה החרדית. איך לא קמו איזנקוט, בנט וליברמן ואמרו שהאדמו"ר מגור פותח שולחן עבור שונאי ישראל ולכן הקמת ממשלה איתו היא טירוף? האם זאת אוזלת היד הרגילה? או שעדיף לא להסתבך עם אחד כמו מוטי בבצ'יק: בסוף ייספרו הקולות ולך תדע אם החברים של הסאטמרים לא יהיו ההבדל בין גרוש ללירה.
