לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ב-2024 השתתפו 1.89 מיליון ישראלים בפעילות התנדבותית. דו"ח אימפקט של המועצה הישראלית להתנדבות לשנת 2025 טוען שבשנה העוקבת חל שיפור - 2.1 מיליון ישראלים השתתפו בפעילות כזו. למרות המלחמה המתמשכת, שירות המילואים הממושך והלחץ הקבוע, קובע הדו"ח כי ההתנדבות נותרה "אחד מעוגני היציבות המרכזיים של החברה בישראל". לצד אזעקות, שחיקה וגיוסי מילואים חוזרים, 2 מיליון ישראלים בחרו להקדיש מזמנם לאחרים.
הנתונים האלו מעוררים השתאות, אבל לא מדובר בתכונת אופי מולדת או נס סטטיסטי. הם תוצר של מבנה חברתי פעיל, של רשתות קשר ושל בחירה חוזרת ונשנית לא להישאר לבד.
בימים האחרונים איום הטילים האיראניים מכתיב את סדר יומנו, וזירות הנפילה גובות מחירים כבדים בנפש וברכוש. כבר בתחילת האירוע הנוכחי ניתן לציין כעובדה כי על אף שנתיים פלוס של מלחמה שוחקת, המילואימניקים ממשיכים להתייצב והציבור ממשיך להישמע להנחיות. בכבוד גדול לכל כוחות הביטחון העוסקים במלאכת השמדת משטר האיתוללות באיראן, קיומה של מדינת ישראל מבוסס על החוסן הקהילתי שלה.
אבל כדי להבין את סוד עוצמת העורף, ייתכן שצריך להרחיק מכאן. לאחר רעידות האדמה הקשות ביפן, חוקרים ביקשו להבין מדוע חלק מהקהילות התאוששו במהירות יחסית, בעוד אחרות קרסו או התפזרו. הממצא המפתיע היה שלא הרמה הסוציו-אקונומית ולא היקף ההשקעה הממשלתית הם שקבעו את עתיד הקהילה. הגורם המשמעותי ביותר היה צפיפות הרשתות החברתיות שלה.
פרופסור דניאל אדלריך הראה כי קהילה שורדת בזכות שלושה מעגלי קשר פשוטים. הראשון הוא הקשר הפנימי – האנשים שמכירים זה את זה, שמתקשרים, שמבחינים כשמישהו נעלם. השני הוא הקשר בין קהילות – היכולת לחלוק מידע, ציוד ותמיכה מעבר לגבולות שכונה או עיר. והשלישי הוא הקשר אל מוסדות המדינה – ערוץ פתוח, מהיר וישיר בין הצרכים בשטח לבין מקבלי ההחלטות.
זה נשמע כמו תיאוריה. אבל בישראל של 2025 זה מתרחש מדי יום.
שכן שמוודא שהקשיש מהקומה השנייה ירד למקלט בזמן. קבוצת הורים שמארגנת הסעה לילדי משפחות מילואים. עירייה שמעבירה ציוד חירום ליישוב סמוך שנפגע. ראש רשות שמדבר ישירות עם תושבים ולא דרך מסמך נהלים. פעולות יומיומיות אלו מצטברות לתשתית של חוסן. היכולת להיות שם זה עבור זה היא לא רק נקודתית, אלא יחד היא מצטרפת לרשת חברתית מגבשת שיוצרת שכבה בחוסן הקהילתי של מדינת ישראל.
רשת חברתית מגשרת היא רשת חברתית בין קהילות מקבילות שיודעות לחלוק משאבים ומידע זו עם זו, היכולת שלנו לסייע לקהילות שנפגעו מהטילים היא שתקבע את מידת היכולת להשתקם ואולי בעתיד אף לחזור ולשגשג.
החוסן הקהילתי הוא ההון האנושי, הקובע במידה רבה, במיוחד למול אתגרי הקיום הנתונים של מדינת ישראל, האם מדינת ישראל תשגשג או תיסוג. ברמת הפרט, כל אחד ואחת מאיתנו נדרשים לשאול: איפה אני בתוך הרשת הזו, מה הם תחומי אחריות ומקומי במהלך המתקפה הנוכחית. ברמת הכלל יש אחריות לרשויות לסייע אחת לשנייה ופקידי הממשלה להצליח לתקשר עם הקהילה ישירות.
תירא-אל כהןקיומה של מדינת ישראל נשען כמובן על עוצמה צבאית והרתעה, אבל יכולתה לשגשג לאורך זמן תלויה גם בשאלה עד כמה תושביה מחוברים זה לזה. יש לנו אחריות כבדה בתקופה הזו: לשמור על הביטחון הפיזי, ולתחזק במודע את התשתית האנושית שמאפשרת לנו להחזיק מעמד. החוסן הישראלי אינו נתון משמח בלבד. הוא משימה מתמשכת של כל אחד ואחת מאיתנו.
הכותבת היא נשיאת ומייסדת "קדמה - התיישבות צעירים"
