סוכני הביטחון האיראניים הגיעו בשעה 02:00 בלילה. כחמש מכוניות חנו מחוץ לבית של משפחת נאחי. הסוכנים העירו משינה את האחיות ניושה ומונה, הכריחו אותן למסור את הסיסמאות לטלפונים הסלולריים שלהן – ואז לקחו אותן מהבית.
המעצר היה ב-16 בינואר, והאחיות עומדות לדין בגלל שהשתתפו בהפגנות הענק שטלטלו את איראן בחודש שעבר. כך סיפרה חברה של השתיים לסוכנות הידיעות AP. היא נשארה בעילום שם, כדי לשמור על ביטחונה ולהגן עליה ממעצר. מעצרים שכאלה מתרחשים כבר שבועות, גם אחרי הדיכוי האכזרי של המחאה – שבמהלכו נהרגו אלפים רבים של מפגינים, לפי הדיווחים ייתכן שגם עשרות אלפים. המשטר האיראני מנהל מבצעים לזיהוי אזרחים שהפגינו נגדו - ולמעצרם.
מערים גדולות, וגם מכפרים, מגיעים דיווחים על פשיטות שנערכות בבתים ובמקומות עבודה. סטודנטים, רופאים, עורכי דין, מורים, שחקנים, בעלי עסקים, ספורטאים וקולנוענים נעצרו, וגם רפורמיסטים שמקורבים לנשיא מסעוד פזשכיאן. לעיתים קרובות הם מוחזקים במשך ימים ללא אפשרות ליצור קשר עם בני משפחה או עם עורכי דין. קרוביהם מחפשים אחריהם בקדחתנות.
לפי ארגון זכויות האדם Human Rights Activists News Agency, שמקום מושבו בארה"ב, יותר מ-50,000 מפגינים נעצרו במהלך דיכוי המחאה. בשיא ההפגנות ניתק המשטר את הגישה לאינטרנט, והקשה לעקוב אחרי הנעשה ברפובליקה האיסלאמית והמעצרים ההמוניים. גם ארגונים נוספים שפועלים מחוץ לאיראן מנסים לתעד את היקף המעצרים.
"הרשויות ממשיכות לזהות אנשים ולעצור אותם", אמרה שיווה נזראהרי, פעילה באחד הארגונים, "הוועדה לניטור מצבם של המפגינים העצורים". עד כה אימתה הוועדה את שמותיהם של יותר מ-2,200 עצורים, בעזרת דיווחים מקרובי המשפחה שלהם ומאנשי הקשר בשטח. בין העצורים יש 107 סטודנטים, 82 נערים בני 13 ומעלה, 19 עורכי דין ו-106 רופאים. נזראהרי אמרה שהמשטר בוחן סרטונים ממצלמות של הרשויות המקומיות, ממצלמות אבטחה של חנויות ומרחפנים כדי לזהות את המשתתפים בהפגנות – ולעקוב אחריהם עד לבית או למקום העבודה, שם הם נעצרים.
ההפגנות החלו בסוף דצמבר, במחאה על יוקר המחייה והשפל בערך המטבע המקומי, והתפשטו במהירות ברחבי המדינה. שיא המחאה היה ב-8 וב-9 בינואר, כשמאות אלפי אנשים יצאו להפגין ביותר מ-190 ערים ועיירות ברחבי המדינה. כוחות הביטחון הגיבו באכזריות חסרת תקדים. Human Rights Activists News Agency מסר שלפי הבדיקה שלו יותר מ-7,000 נהרגו, ושייתכן שמספר ההרוגים בפועל גבוה בהרבה. רק ב-21 בינואר פרסם המשטר עדכון ראשון על מספר ההרוגים וטען שהוא עומד על 3,117. בהפגנות קודמות משטר האייתוללות פרסם מספרים שנמוכים משמעותית מהדיווחים של ארגוני זכויות אדם, ולעיתים לא דיווח כלל על נפגעים.
מי שהפך לפנים של הדיכוי האכזרי הוא גולאמחוסיין מחוסני אג'היי, ראש מערכת המשפט האיראנית. הוא כינה את המפגינים "טרוריסטים" וקרא לערוך להם משפטים מזורזים. מאז, "המעצרים היו נרחבים מאוד בגלל שהם חונקים את כל החברה", אמר אחד המפגינים שמתגורר בפרברי טהרן. הוא סיפר ששניים מקרוביו ושלושה מחבריו של אחיו נהרגו בימים הראשונים של דיכוי המחאה, כמו גם כמה שכנים שלו. גם הוא סירב למסור את שמו מחשש לנקמה של השלטון.
האחיות נאחי – ניושה בת ה-37 ומונה בת ה-25 – נלקחו תחילה לבית הכלא הידוע לשמצה אווין בטהרן. חברה שלהן סיפרה שבזמן שהותן בכלא אווין הן קיבלו אישור ליצור קשר עם הוריהן. בהמשך הם הועברו לקרצ'אק, כלא לנשים בפרברי טהרן. עוד לפני דיכוי המחאה דיווחו ארגוני זכויות אדם על תנאים קשים בכלא, שכוללים צפיפות יתר והיעדר היגיינה.
עצורים אחרים נעלמו אחרי שנשלחו לכלא. משפחתו של אבולפזל ג'זבי לא שמעה ממנו מאז שמעצר ב-15 בינואר בעיר איספהאן. הוא סובל ממחלת דם שדורשת נטילה של תרופות. גם קרוביו של אטילה סולטנפור בן 45 לא שמעו ממנו מאז שנלקח מביתו בטהרן ב-29 בינואר, על ידי סוכנים שהיכו אותו קשות. הרשויות גם פועלות להקפיא חשבונות בנק, לחסום כרטיסי SIM ולהחרים רכוש של קרובי משפחה של מפגינים שנעצרו – או של מי שמביע בהם תמיכה בפומבי.
בדיווח של סוכנות הידיעות AP נכתב שבדיכויים קודמים של הפגנות, הרשויות אפשרו לעיתים הליך משפטי הוגן, אך לא הפעם. הרשויות מונעות יותר ויותר מעצורים לקבל ייצוג משפטי, ולעיתים קרובות מחזיקות אותם במשך ימים – או שבועות – ללא כל אפשרות לצלצל למשפחה שלהם. עורכי דין שמעוניינים לייצור את העצורים עלולים להיעצר גם הם. "כיבוד החוק נמצא במצב הגרוע ביותר שהיה אי פעם", אמר עורך הדין מוסא ברזין, חבר ארגון "דדבאן" – שמורכב מעורכי דין איראנים שפועלים מחוץ לארצם, ומתעדים מעצרים. לפי ברזין, עוצמת האכזריות שהפעיל המשטר בדיכוי המחאה מראה שהוא "בפעם הראשונה חושש שייפול".
5 צפייה בגלריה
"האכזריות מראה שבפעם הראשונה, המשטר חושש שייפול"
(צילום: Stringer/WANA (West Asia News Agency) via REUTERS)
הדיווחים על האכזריות של המשטר האיראני נגד אזרחיו ממשיכים להתפרסם על רקע האפשרות שארה"ב תתקוף את איראן – במידה והמגעים בין הצדדים להגיע להסכם גרעין חדש ייכשלו. הבוקר, בוועידת מינכן לביטחון, אמר מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו כי הנשיא טראמפ מעדיף לעשות עסקה, אך הדגיש שיהיה "קשה מאוד לעשות אותה".
בסוף השבוע, אחרי שאישר שלמזרח התיכון תישלח נושאת מטוסים שנייה של צבא ארה"ב, נשאל טראמפ על שינוי משטר באיראן ואמר: "נראה שזה עשוי להיות הדבר הכי טוב שיכול לקרות. במשך 47 שנה הם רק דיברו ודיברו - ובינתיים הרבה איבדו את חייהם. נראה מה יקרה". במקביל, שני בכירים אמריקנים אמרו לסוכנות הידיעות רויטרס כי צבא ארה"ב מתכונן ל"מבצע ממושך באיראן" שעשוי להימשך שבועות - אם טראמפ אכן יורה על תקיפה.
רזא פהלווי, בנו של השאה האחרון של איראן ומי שנתפס כמנהיג מחאת הענק, הפציר היום בטראמפ לעזור לעם האיראני. פהלווי, שחי בגלות מאז המהפכה האיסלאמית, קרא להפגין במהלך השבת למען העם האיראני בשורת מוקדים ברחבי העולם.
בפנייה לנשיא האמריקני, במסיבת עיתונאים בשולי ועידת מינכן לביטחון אמר פהלווי: "האם האיראני שמע אותך אומר שהעזרה בדרך וסומך עלייך. תעזור לו. זה הזמן להביא את הרפובליקה האיסלאמית לקיצה. זו הדרישה שמהדהדת מאז שפיכות הדמים של בני עמי".
