1,726,411 שקל – זה הסכום שהוציאה המדינה בכ-11 שנים על ייצוג רונאל פישר על ידי הסנגוריה הציבורית, בפרשת השחיתות שבה הוא מואשם ושתגיע לקצה היום (שלישי) בגזר דין של בית המשפט המחוזי בירושלים. בנוסף, רכוש של פישר בשווי מיליוני שקלים, שהוקפא לצורכי חילוט עם מעצרו ב-2014, חזר אליו לאחר שסעיף השוחד הוסר במסגרת הסדר הטיעון. במהלך עשר השנים האחרונות נקבעו בתיק 780 דיונים (שמתוכם בוטלו 352), הצטברו יותר מ-1,700 מיצגים והעידו 72 בני אדם.
מדובר במשפט הצווארון הלבן הארוך בתולדות המדינה, שהחל עם הגשת כתב האישום על ידי פרקליטות מחוז ירושלים במאי 2015, ונסוב על הניצול של פישר את קשריו עם קצין משטרה בתפקיד רגיש, כדי להשתמש במידע להוציא כסף מלקוחות. אבל במהלך העשור שחלף מאז הצטמקה הפרשה באופן משמעותי: לאחרונה חתמה הפרקליטות עם פישר על הסדר טיעון שבמסגרתו הודה בשלושה אישומים בלבד, תוך זיכויו מ-11 אישומים אחרים, בהם כאמור השוחד.
שלושת סעיפי האישום שנותרו בכתב האישום המתוקן הם קבלת נכסים שהושגו בפשע, שיבוש מהלכי משפט וניסיון לתיווך בשוחד. אין בין הצדדים הסכמה על העונש: הפרקליטות דורשת מאסר בפועל, בעוד סנגורו של פישר מבקש שהתיק יסתיים בעבודות שירות בלבד.
משפטם של נאשמים אחרים בתיק ימשיך להתנהל, ובכללם גם ההליך נגד פרקליטת מחוז תל אביב לשעבר, רות דוד, שותפתו לשעבר של פישר במשרד עורכי הדין שלו, שאיננה חלק מהסדר הטיעון.
שרשרת עורכי דין
פישר, עיתונאי לשעבר, פתח את המשרד לפני כשני עשורים. במרכז הפרשה עמדו קשריו עם רב-פקד בדימוס ערן מלכה, שהיה קצין ביחידה הארצית לחקירות כלכליות בלהב 433. הוא הודה שהעביר לפישר מידע סודי על חקירות רגישות, כדי שזה יוכל לסחור בו מול לקוחותיו (מלכה כבר ריצה חמש שנות מאסר לאחר שחתם על הסדר עד מדינה).
לפי כתב האישום המקורי, פישר פנה לגורמים שמלכה גילה לו שמתנהלות נגדם חקירות סמויות, והציע לייצג אותם. בכמה מקרים, נטען, הוא הבטיח שיוכל להביא לסגירת התיקים תמורת שוחד לקציני משטרה. על פי הפרקליטות, במקרים אחרים בדו השניים חקירות כדי שפישר יצליח "לחלץ" מהן את לקוחותיו, וכשהתיק "נסגר" הוא חלק את שכר הטרחה עם מלכה.
פישר יוצג על ידי הסנגוריה הציבורית גם בתקופה שבין מעצרו לבין הגשת כתב האישום, וגם במהלך המשפט, ומכאן סכום העתק שהוציאה על כך המדינה. על פי החוק, על אף היותו איש אמיד, הוא זכאי לייצוג מכיוון שיוחסה לו עבירה שהעונש עליה עלול להיות 10 שנות מאסר או יותר.
מי שחתום מטעמו על הסדר הטיעון הוא אלי פרי, עורך דין בן 35 שהחל לייצג את פישר עוד בהיותו מתמחה. פישר עבר בין כמה עורכי דין שונים מטעם הסנגוריה הציבורית (בהם עו"ד עמית בר שלימים הפך לשופט, ועו"ד משה וייס ממשרדו של עו"ד אבי חימי), אך פרי הוא היחיד שליווה אותו מתחילת ההליך עד סופו.
הדוקטור המעופף
ביולי 2018, לאחר שבית המשפט ביטל את כל תנאי המעצר המגבילים, הגיש פישר בקשה לביטול זמני של צו עיכוב יציאה מהארץ נגדו בנימוק שהוא מתכנן חופשה בחו"ל. אלא שהשופט משה בר-עם דחה את בקשתו. רק כעבור כשלוש שנים הוא החל לקבל אישורים לצאת מהארץ.
מבדיקת ynet עולה כי ב-2021 הגיש פישר שש בקשות לביטול צו עיכוב היציאה מהארץ; ב-2022 הגיש 13 בקשות; ב-2023 ארבע בקשות, וב-2024 חמש בקשות. בסך הכול לאורך התקופה הוא הגיש 27 בקשות לצאת לחו"ל.
במקביל, לאורך שנות ההליך למד פישר לתואר שני במשפטים (שאותו סיים בהצטיינות באוניברסיטת חיפה), והשלים דוקטורט בפילוסופיה. העבודה שהעניקה לו את התואר דוקטור לפילוסופיה נקראה "כלל פסילה יחסי של ראיות שהושגו שלא כדין - שורשיו במשפע העברי, הרציונל הפוליטי הנשכח שמצדיק אותו וההתעלמות מעיקרון שלטון החוק".
פישר גם הציע לכתב העת "משפטים" של האוניברסיטה העברית לפרסם את מאמרו "האם התעלמותו של בית המשפט העליון מעיקרון שלטון החוק עת יצר את הכלל הפסיקתי הפוסל ראיות שהושגו שלא כדין, נועד על מנת לעשותו יחסי ומוחלש והאם למסלול עוקף שלטון החוק יש מחיר?".
המזכר של משה סעדה
בין 72 העדים שעלו על הדוכן במשפט פישר היה היו"ר לשעבר של ועד עובדי נמל אשדוד, אלון חסן, שהוביל לפתיחת החקירה כשתיעד במצלמה נסתרת פגישות שלו עם פישר. כמו כן העידו עדת המדינה ע', שעבדה במשרד עורכי הדין של פישר, וסגן ראש מח"ש לשעבר, משה סעדה, כיום ח"כ בליכוד.
אחרון העדים היה פישר עצמו. זה קרה רק בחקירה הראשית שבוצעה על ידי סנגורו אלי פרי, משום שהפרקליטות לא קיימה חקירה נגדית. באחת העדויות שלו, באפריל 2025, אמר פישר לנשיא המחוזי משה סובל, שמנהל את התיק: "יש לי בעיות שינה. אני ישן אבל לא יכול לקום. אני מדבר עם כבודו כרגע תוך כדי שינה, אני מתנצל".
ביוני האחרון ירד פישר מדוכן העדים וב-10 ביולי כבר נכתבו הדברים הבאים בבקשה שהגישה הפרקליטות לבית המשפט: "בהסכמת הצדדים מתקיים שיח לא פורמלי מחוץ לפרוטוקול", מה שהעיד על אפשרות לעסקת טיעון.
בדיון שהתקיים בנושא לפני כמה חודשים אמרה עו"ד שירה קני-טל מפרקליטות מחוז ירושלים: "הנימוקים המרכזיים שהביאו אותנו להסדר הם קשיים ראייתיים משמעותיים ומהותיים במסגרת ניהול ההליך, שנשמעו בעדויות של עדי מדינה מרכזיים".
אחת העדויות לפגמים שהצטברו בתיק החקירה והביאו אותו למבוי סתום קשורה במזכר שעליו חתם סגן ראש מח"ש דאז סעדה לפני הגשת כתב האישום, שבו הוא מציין כי מתנהל מו"מ על האפשרות שמלכה יהיה עד מדינה. המזכר נמצא בטעות לאחר כמה שנים והציב סימני שאלה מעל עדותו של קצין המשטרה בתיק.
רק לאחר שבפרקליטות פתחו בהשלמת חקירה התברר שמלכה שתק בחקירותיו עד שדיברו איתו על האפשרות להיות עד מדינה, וסעדה הבטיח לו שחרור מוקדם. לאחר שהדבר התגלה בבית המשפט, השופט סובל הורה לפרקליטות למעשה להניח את עדותו של מלכה בצד.
"המזכר נמצא אחרי תשע שנים בדרך לא דרך", אמרה נציגת הפרקליטות, "ובעקבותיו מה שהתברר במהלך העדויות על הגרסה או המידע שמסר מלכה ביחס לאירועי כתב האישום שתוכנם לא ידוע לנו עד היום". היא הוסיפה כי הסדר הטיעון "הוא גם לקיחת אחריות מצד התביעה".
דוגמה נוספת לפגם בחקירות שבוצע לפני יותר מ-10 שנים, קשורה בעדות של מלכה שלא תועדה. בפרקליטות גילו - אחרי תשע שנים - שהכניסו את קצין המשטרה לחדר עם איש מודיעין וגבו ממנו גרסה על הפרטים שמופיעים בכתב האישום, אולם אין תיעוד לפגישה ולא ידוע מה נאמר בה. בית המשפט הגדיר את המקרה כאירוע מכונן – והעדות נפסלה.
עו"ד קני-טל ציינה אז: "הדברים שהתגלו באולם ושלא היו גלויים בפני צוות התביעה, עומדים בסתירה מובהקת לדברים שמסר, והיו גרסאות חסרות שלו... לא ניתן להסתמך על עדותו של מלכה ולא ניתן לקבוע על בסיסה תנאים. השילוב של הדברים הללו הביאו אותנו למסקנה כי קיים קושי להסתמך עליו כעד מדינה ולעשות שימוש בעדותו כעדות המרכזית נגד פישר".
