משרד הרווחה משך ברגע האחרון את התקנות ליישום חוק שירותי הרווחה לאנשים עם מוגבלות, על רקע מחלוקת עם יו"ר ועדת הרווחה, ח"כ מיכל וולדיגר, בנוגע לגבולות האחריות שלו על אוכלוסיית מתמודדי הנפש. במשרד מבקשים להחריג מהחוק ומשירותי הרווחה שנגזרים ממנו אנשים שמתמודדים עם פגיעה קוגניטיבית על רקע נפשי, בנימוק כי הם מקבלים כבר שירות ממשרד הבריאות ומשירותי "סל שיקום", משום שנושא בריאות הנפש מצוי תחת אחריותו.
במשרד הרווחה טוענים כי הפניית משאבים נרחבת מצידו לאוכלוסיית מתמודדי הנפש תפגע באפשרות להעניק שירות ראוי לאנשים עם מוגבלויות שאין להם כתובת אחרת מחוץ למשרד הרווחה - ובהם אוטיסטים, אנשים עם מוגבלות שכלית ואנשים עם מגבלות פיזיות וקוגניטיביות. ואילו וולדיגר עומדת על כך שהחוק צריך לכלול גם את אוכלוסיית מתמודדי הנפש, במקרים שבהם השירות המתאים להם מצוי באחריות המשרד.
בניין משרד הרווחה ב ירושלים
בניין משרד הרווחה ב ירושלים
(צילום: אלכס קולומויסקי)
חוק שירותי הרווחה לאנשים עם מוגבלות הוא חוק משמעותי שעבר בכנסת הקודמת, ויישומו צפוי לשנות מהיסוד את האופן שבו משרד הרווחה מעניק שירותים לאנשים עם מוגבלות שבאחריותו, ובהם אוטיסטים, אנשים עם מוגבלות שכלית ומגבלויות קוגניטיביות ופיזיות שונות. הרעיון המשמעותי בבסיס החוק הוא שמעתה יינתנו שירותי הרווחה על בסיס רמת מידת התמיכה שאליה נזקק אדם עם מוגבלות, ולא על בסיס האבחנה שהוא נושא - כפי שהיה עד כה. יישומו המלא של החוק תלוי בהתקנת תקנות - שאותן צריכה ועדת הרווחה של הכנסת לאשר.
ועדת הרווחה של הכנסת תוכננה להתכנס מחר, חרף פגרת הבחירות של הכנסת, כדי להצביע על חלק מתקנות החוק, אך במשרד כאמור משכו את התקנות על רקע התנגדותה של וולדיגר להחריג מתמודדי נפש בעלי "מוגבלות קוגניטיבית-נוירופסיכולוגית" - מוגבלות המתבטאת במנת משכל נמוכה ובקשיים תפקודיים, העשויים להופיע כבר מלידה או לאורך החיים כתוצאה ממחלות או מפגיעת ראש.
במשרד חוששים כי "פתיחת השער" למתמודדי הנפש תוביל להצפת השירותים המיועדים לאנשים עם מוגבלות, ולפריצת מסגרת התקציב שנקבעה ליישום החוק. "הכללת אוכלוסייה זו בגדרי החוק... תבוא בהכרח על חשבון האוכלוסיות המטופלות כיום על ידי משרד הרווחה והביטחון החברתי, שלהם נועד החוק, ושעבורם זהו ההסדר החקיקתי היחיד הקיים", כתב השר חיים כץ לוולדיגר במכתב שנשלח לאחרונה.
היא השיבה מנגד כי "אין שום הצדקה לשלול מאדם עם מוגבלות סיוע שנקבע כי הוא נחוץ לו, רק משום שיש לו גם מוגבלות אחרת". לדבריה, "הסיבה שבגללה נגרמה הפגיעה לא צריכה להשפיע על כניסתו של האדם לחוק. מי יידע לקבוע מה הסיבה להנמכה הקוגניטיבית - האם הגורם הוא נפשי, אן דווקא להיפך? מי שזקוק לשירותים ייעודיים, שעליהם אמון משרד הרווחה, צריך לקבל אותם. עצם ההחרגה של מתמודדי הנפש לא לגיטימית וסותרת את לשון החוק".
במשרד הציגו נתונים שלפיהם ישנם כ-15 אלף מתמודדי הנפש הסובלים גם מירידה קוגניטיבית. על פי החישוב, הענקת שירותים לאוכלוסייה זו - במקביל לשירותי בריאות הנפש שהיא כבר זכאית לה - עלולה לנפח את מסגרת חוק שירותי הרווחה בכמיליארד שקלים נוספים, מעבר לשני מיליארד השקלים שהוקצו עבורה. וולדיגר מנגד הטילה ספק בנתונים הללו משום שכלל מתמודדי הנפש הזכאים לסל שיקום מטעם משרד הבריאות מונה "בסך הכול" כ-45 אלף בני אדם, וכשליש מהם כלל לא ממצים את זכויותיהם. ואילו במשרד מסבירים כי התחשיב מבוסס על פוטנציאל הגידול של אוכלוסייה זו בשנים הקרובות.
"המשמעות המעשית של ההגדרה המוצעת מטעם משרד הרווחה היא שאדם שיש לו מוגבלות קוגניטיבית משמעותית, הזקוק לתמיכות בשל מוגבלות זו, עלול להיות מודר מהחוק רק משום שהוא גם אדם עם מוגבלות נפשית", אומרת ד"ר עדית סרגוסטי, אחראית קידום מדיניות בארגון "בזכות". "השאלה המרכזית צריכה להיות מהי המגבלה התפקודית של האדם ומהם צרכיו הנובעים ממנה, ולא מהו הגורם שהוביל למוגבלות. הבחנה בין אנשים בעלי מגבלה תפקודית דומה וצרכי תמיכה דומים, על בסיס מקור המוגבלות, סותרת את התפיסה שבבסיס החוק - שמטרתו להעניק שירותים המותאמים לצרכים ולרמת התפקוד של האדם".
בתוך כך, ההכנות ליישום החוק מעוררות גם חזית נוספת: איגוד העובדים והעובדות הסוציאליים הודיע כי יפתח בעיצומים חלקיים בשל העומס שצפוי ליפול על כתפי העובדות הסוציאליות כתוצאה מיישום החוק. באיגוד הכריזו כי יפסיקו להשתתף בפגישות ובהכשרות של המשרד בתחום המוגבלויות עד לפתרון הסכסוך. האיגוד מסר כי הוא "תומך בחוק ובמטרתו להרחיב את זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ולאפשר להם חיים עצמאיים בקהילה", ואולם "המדינה אינה יכולה להטיל על העובדים משימות נוספות מבלי להעמיד לרשותם את כוח האדם והמשאבים הדרושים".
במשרד הרווחה דחו את טענת האיגוד: "המשרד נערך זה זמן רב ליישום חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות והעמיד לשם כך את המשאבים הדרושים, לרבות תקני כוח אדם, ועל כן המניעים לצעד הכוחני של איגוד העו"סים אינם ברורים לנו. המשרד לא ייתן את ידו לפגיעה במקבלי השירות ושוקל את צעדיו בהתאם".