ועדת החוקה של הכנסת החלה לדון הבוקר (שלישי) בקידום החוק להפללת צרכני זנות והפיכתו מהוראת שעה לחוק קבע, על רקע הסתייגות של יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), שהביע ספק בנוגע ליעילותו. "חקיקה שאוסרת (על צריכת זנות, ש"ק) לפעמים מייצרת אפקט הפוך, או לא מייצרת את האפקט הנדרש", אמר רוטמן. הוראת השעה האוסרת על צריכת זנות תפוג בחודש הבא, בחלוף חמש שנים מאז שנכנסה לתוקף, ומשרד המשפטים בראשות השר יריב לוין הוא שהמליץ לקדם חקיקת קבע לאיסור צריכת הזנות.
דיון בחוק איסור צריכת זנות בוועדת חוק חוקה ומשפט בכנסת
(צילום: ערוץ כנסת )
חברות כנסת מימין ומשמאל הביעו תמיכה בקידום החוק, בשם המסר הערכי הטמון בו. "אם נקבע את העבירה הזאת (צריכת הזנות, ש"ק) כעבירה של קבע, זו השתמטות מהאחריות הערכית שלנו", אמרה ח"כ מיכל וולדיגר (הציונות הדתית), "החוק לא בא רק למגר את התופעה, אלא גם לומר - היא אסורה". ח"כ לימור סון הר-מלך (עוצמה יהודית) אמרה: "החוק עושה צדק באופן הכי-הכי עמוק".
ח"כ מרב מיכאלי (הדמוקרטים) ציינה בדיון: "העובדה שהאכיפה לא ממלאת עדיין את תפקידה הראוי היא בוודאי לא סיבה חלילה להימנע מלקבוע כהוראה קבועה וחד-משמעית את העובדה שזנות היא לא אופציה, היא לא בחירה, אף אחת לא אומרת בבית ספר 'אני כשאני אהיה גדולה אני רוצה להיות בזנות, אני רוצה להיות נערת ליווי'. אף אדם לא רוצה שבתו, אחותו, אשתו, תהיה חשופה לזוועות, ומדובר ולא פחות מזוועות שיש במעגל הזנות. והחובה שלנו היא לשים את הקו הזה".
ח"כ רוטמן התייחס לדברי חברות הכנסת ואמר כי לשיטתו, "אמירה מוסרית" בגנות צריכת הזנות אינה מצדיקה בהכרח חקיקה. "יש דברים רבים שאני מגנה", אמר רוטמן, "אבל צריך לבחון מה אפקטיבי ומה עובד". לשיטתו, לפי שעה לא הוכח כי החוק עומד ביעד שלשמו נוצר - צמצום היקפי צריכת הזנות, ועל כן יש לבחון היטב את מידת ההצדקה בקידום חוק קבע האוסר זאת.
יו"ר ועדת החוקה התייחס בדבריו לתוצאות מחקר מלווה שבוצע לבחינת מידת ההצלחה של הוראת הקבע האוסרת על צריכת זנות בחמש השנים מאז חקיקתה. לפי תוצאות המחקר שערך מכון ברוקדייל, הדיווח העצמי על צריכת זנות של גברים יהודים בני 18 עד 70 ב-2024 היה גבוה ב-12%, לעומת 9% ב-2021. כלומר, כניסת הוראת השעה לתוקף לא צמצמה את תופעת הזנות, כפי שהיא משתקפת בתשובותיהם של הגברים שנשאלו על כך.
עורכי המחקר ציינו כי הנתונים מושפעים ככל הנראה מחוסר העקביות באכיפת החוק - שאליה לא הוקצו תקציבים ייעודיים. בשנותיו הראשונות של החוק חולקו אלפי קנסות, אך מאז 2023 האכיפה צומצמה מאוד, ובפועל כמעט שלא בוצעה אכיפה במרבית אזורי הארץ. בנוסף לכך, עיון מעמיק בנתונים מצביע דווקא על ירידה בצריכת הזנות. הדבר בא ידי ביטוי כשבוחנים את קבוצת המשיבים שהעידו על עצמם כי הם צורכים זנות באופן פעיל, כלומר בתדירות גבוהה מפעם בשנה. שיעורם של אלה ירד בין 2021 ל-2024 מ-46% ל-40%. הירידה המשמעותית ביותר נרשמה בקרב בני קבוצת הגיל 25 עד 34 - שם צנח שיעור הצרכנים הפעילים במחצית.
כלי נוסף שבו השתמשו החוקרים עשוי להצביע על הצלחה של החוק. בתקופה שלאחר אישור החוק בכנסת בסוף 2018 חלה ירידה בהיקף החיפוש היחסי אחר מונחים הקשורים לביקוש לזנות. ניתוח המגמה הצביע גם על מתאם בין האכיפה המשטרית לבין היקפי ההתעניינות בזנות ברשת - ככל שהחוק נאכף פחות, נרשמה מגמת עלייה בהיקפי החיפוש אחר מונחים הקשורים בזנות. ח"כ רוטמן הטיל ספק במידת המהימנות של הנתון הזה: "אני לא מזלזל בבדיקה ב'גוגל טרנדס', אבל החוק לא השיג את המטרות. מטרות החוק הן להביא לצמצום (בצריכת זנות, ש"ק), ביקשנו מחקר - וזה לא קרה. התוצאה היא אי-צמצום, שלא לדבר על זה שחלק מהנתונים מראים עלייה".
מוריה רודל סילפן, מנכ"לית המטה למאבק בזנות, אמרה לאחר הדיון: "צריכת זנות חייבת להפוך לעבירה פלילית קבועה בחוק. 53 ח"כים כבר הצביעו בעד. המהפכה כבר התחילה, אסור לנו ללכת לאחור ולעצור שנים של שיקום נשים בזנות ומיגור הזנות. לשבת מול כל כך הרבה גורמים שמסכימים כי יש לחוקק חוק קבע ולהציג נתון מסולף כדי להצדיק עמדת מיעוט היא בלתי מתקבלת על הדעת".
