באתרים וברשתות החברתיות בעולם הערבי בכלל ובאיראן בפרט הפיצו היום (שלישי) תמונה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, כשמצלמת הטלפון שלו מכוסה במדבקה - ושיבחו את קבוצת ההאקרים האיראנית חנדלה ש"עושה עבודה טובה". בין כל השאלות סביב התמונה, היו שהבהירו כי המהלך נובע מסיבות ביטחוניות, במסגרת מאמצי זהירות, כדי למנוע צילום תמונות לא מורשות או ניצול של המצלמה לריגול ללא ידיעת המשתמש.
כיסוי המצלמה נעשה לאחר שאגף הביטחון במשרד ראש הממשלה החמיר באחרונה את כל נוהלי האבטחה. כל הניידים שנכנסים למשרד ראש הממשלה עוברים טיפול דומה - כשמדובר בין היתר גם על אלו של השרים שמגיעים לישיבות הממשלה והקבינט, ועל אלו של יועצי השרים.
בערוץ האיראני PRESS-TV, המזוהה עם המשטר, ניצלו את פרסום התמונה ואת ההד הציבורי שנוצר ברחוב הערבי, ופרסמו בעברית בעמוד הטלגרם שלהם: "מצלמת הטלפון של נתניהו: מכוסה לחלוטין. ברור שקבוצת ההתנגדות בסייבר 'חנדלה' עושה עבודה טובה". בערוץ אמרו את הדברים על רקע המתיחות מול איראן והפריצות של קבוצת ההאקרים המזוהה עם איראן לטלפונים של בכירים ישראלים.
באתר המצרי אל-יום א-סאבע פורסמה התמונה גם כן, ולצידה נכתב: "תמונה מוזרה – למה נתניהו מכסה את מצלמת הטלפון האישי שלו". גם שם הוזכר כי הפצת התמונה מגיעה "אחרי שטלפונים של גורמים ישראלים נפרצו על ידי איראן בשבועות ובחודשים האחרונים". באתר ארם ניוז האמירתי פורסמה הכותרת: "כיסה את המצלמה מחשש לריגול: נתניהו נכנס לתקופת הפרנויה הדיגיטלית".
הכותב, מוחמד נעים, טען כי מדבקה אדומה על מצלמת הטלפון של נתניהו "חשפה כי הוטלו אמצעי אבטחה על ראש המשטר הישראלי השולט (כך במקור), כדי להגן עליו מפני ריגול ולמנוע דליפת מידע רגיש לגורמים עוינים". עוד נכתב כי הצעד הזה הגיע בעקבות פריצת הטלפונים של דמויות פוליטיות וביטחוניות בישראל, והוזכרה הפריצה לטלפון של ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט.
באתר ראי אל-יום הירדני תהו גם כן "מדוע כיסה נתניהו את מצלמת הטלפון שלו?", וציינו כי התמונה "מעוררת ויכוח נרחב בנוגע לביטחון דיגיטלי וסכנת הריגול". באתר נכתב כי ההערכה היא שמדובר בצעד ביטחוני. גם באתר של סקיי ניוז בערבית פורסמה כתבה על התמונה ובאתר הלבנוני "לבנון 24" נכתב כי כיסוי המצלמה הגביר את הדיון הציבורי "סביב אבטחה דיגיטלית, הסיכונים הכרוכים בדליפות מידע דרך טלפונים חכמים והאיומים על הפרטיות בעידן הדיגיטלי".
בתחילת החודש, נזכיר, טענה קבוצת ההאקרים האיראנית חנדלה כי פרצה לטלפון של איילת שקד. היא פרסמה תמונות שלה מהצבא, עם המשפחה, מאירועים חברתיים ומפגישות עבודה. בשבועות שלפני טענה כי פרצה גם לטלפון הנייד של צחי ברוורמן, ראש הסגל של נתניהו, ולחשבון הטלגרם של ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט.
השימוש במדבקות פיזיות לכיסוי עדשות המצלמה בסמארטפונים הוא "Low-tech" שנועד לנטרל איום "High-tech" משמעותי: השתלטות מרחוק באמצעות תוכנות ריגול (Spyware). בעולם הסייבר המודרני, הימצאותו של מכשיר בכיסו של יעד אסטרטגי הופכת אותו למכשיר ציתות ותיעוד פוטנציאלי; תקיפות מסוג Zero-click מאפשרות להפעיל את המצלמה והמיקרופון ללא כל אינדיקציה ויזואלית למשתמש – ללא נורית חיווי דולקת וללא "תצוגה מקדימה" על המסך.
המדבקה משמשת למעשה כחסם פיזי אחרון (Fail-safe) שמבטיח שגם אם התוקף הצליח לעקוף את כל שכבות ההגנה של מערכת ההפעלה, המידע הוויזואלי שיופק יהיה חושך מוחלט, ובכך היא מונעת איסוף מודיעין חזותי על פגישות רגישות, מסמכים המונחים על השולחן או מיקום גיאוגרפי מדויק.
