צה"ל פתח הבוקר (רביעי) במבצע רחב ומתמשך באזור צפון השומרון - מבצע משך שקיבל את השם "חמש אבנים" - שיתמקד בעיקרו ב"מחומש הכפרים" שכולל בין השאר את טמון, טובאס ופארעה. כוחות מחטיבות שומרון, אפרים והקומנדו הטילו סגר על הכפרים והחלו לבצע סריקות על פי מודיעין לאיתור אמל"ח וציוד צבאי נוסף, כשבמקביל, בליווי השב"כ, הכוחות עוצרים, מעכבים ומתחקרים מבוקשים.
ההיסטוריה הקצרה מלמדת כי היציאה למבצע בצפון השומרון, שנשמרה מתחת לרדאר, טומנת בחובה גם תרגילים טקטיים שהכינו הכוחות למחבלים הנמלטים, ולכן בצה"ל שומרים כעת על עמימות סביב המבצע. המבצע מתרחש בנקודת זמן משמעותית ביהודה ושומרון, ברקע האישור במועצת הביטחון של האו"ם לתוכנית האמריקנית לרצועת עזה - שכוללת גם "נתיב למדינה פלסטינית" - וקשה לדעת עד מתי הוא יימשך. רק הזמן ימדוד את הישגיו.
תיעוד מפעילות הכוחות במבצע "חמש אבנים"
(צילום: דובר צה"ל)
אתמול הכריזו בצה"ל כי אין יותר ביהודה ושומרון מחבלים נמלטים שביצעו פיגועים, וזאת אחרי סיכול שני המחבלים האחרונים שהיו ברשימה. לדברי גורמים ביטחוניים, "המציאות ביהודה ושומרון השתנתה. אם מביטים בפרספקטיבה על השנים 2023-2021 לעומת 2024 ו-2025, מבינים שחל שינוי משמעותי שהוא חלק מהשינוי שנוצר בכל המזרח התיכון. העובדה שהיום לוחמים יוצאים לריצה בלב מחנה הפליטים ג'נין אומרת הכול".
בשנים שקדמו למלחמת חרבות ברזל, נמנע פיקוד המרכז מפעילות אגרסיבית מידי ביהודה ושומרון בשל החשש שהדבר יוביל לאיחוד הזירות שמאיימות על ישראל, ובראשן ברצועת עזה. משמע, החשש שחיסול בג'נין יוביל לירי רקטי לעבר יישובי הנגב או המרכז, או כניסה לפעילות ארוכה בלב אחד הכפרים עלולה להוביל לייצור פיגועים גם מצפון, או אפילו מול ערביי ישראל, כמו שהתרחש במהלך מבצע "שומר החומות" ב-2021. בצה"ל הורתעו.
השיא של המגמה הזו היה בעליית תשתית הטרור "גוב האריות" שפעלה בשכם ויצרה את מודל "הכתיבה", שאחר כך הועתק למקומות אחרים - ולמעשה עדיין מנסים להעתיקו. הדבר הוביל לרצף פיגועים קשים בשלב יותר מאוחר, ובהמשך למבצע "בית וגן" בצפון השומרון בקיץ 2023. המבצע הזה הוגדר בידי פיקוד המרכז כמשמעותי ביותר, אך בפועל, כאשר מביטים על המבצע כיום, רואים כי מדובר בפעולה מוגבלת ביותר.
היום, כך מסבירים גורמי ביטחון, יש הקרנה משמעותית של הרתעה כלפי התושבים הפלסטינים ביהודה ושומרון. "מאז המלחמה הם מבינים כי ישראל וצה"ל שינו את פניהם ואת התפיסה למול האיומים", אמרו. "אם בעבר היה מודיעין לסכל אדם והיינו חושבים פעמיים-שלוש מה זה יעשה בזירות אחרונות, כמה דרגים בכירים יצטרכו לאשר את הפעולה ובעיקר כמה סד"כ היא צריכה, אז היום הכול שונה, חלק, קל ומהיר יותר".
לדבריהם, מרחב הפעולה ביהודה ושומרון הלך וגדל, והפעילות דורשת פחות כוח אדם ופחות אישורים. גורם בפיקוד המרכז מדגיש כי כיום, "לוחמים יכולים להגיע לכל סנטימטר ביהודה ושומרון. זה לא קרה בעבר, למעשה זה לא קרה מאז 67'".
מדוע הרחוב לא מתקומם?
ההתנהגות של הציבור הפלסטיני ביהודה ושומרון תמוהה ועומדת בניגוד לתפיסה של כמה גורמי ביטחון שסברו כי היעדר הכנסת פועלים, העלאת האגרסיביות, כניסת כוחות מסיבית וחיסול מחבלים רבים יוציא את ההמון הפלסטיני לרחובות ויתחיל התנעה של אינתיפאדה נוספת. אך כל זה לא קרה, ראשית כי על אף האמירות כלפי חוץ, הקבינט לא החליט להקריס את הרשות הפלסטינית. ההיפך הוא הנכון: על פי התפיסה של ממשלת ישראל, המטרה היא לשמר את הרש"פ - כחלק משימור היציבות הביטחונית.
מערכת היחסים עם מנגנוני הביטחון הפלסטיניים היא מורכבת, ורק לפני כמה ימים נחשפה חוליית מחבלים שקשורה לרשות. ואולם, בימים האחרונים מערכת היחסים עם המנגנונים תורמת ליציבות הביטחונית. הציבור הפלסטיני אינו אחיד בדעותיו ותפיסותיו, ומה שעלול להוציא את הפלסטינים בג'נין להתקוממות הוא לא בהכרח מה שיוציא את הפלסטינים בחברון.
ככלל, בצה"ל מדברים על שני ציבורים העיקריים האלו: המבוגרים שחוו את שנות האינתיפאדה ואת מבצע "חומת מגן" בתחילת שנות ה-2000, והצעירים שחוו את 7 באוקטובר ואת התגובה הישראלית לטבח. שניהם, כך מסבירים גורמי ביטחון, ראו איך צה"ל משנה את פניו. שניהם מבינים כל אחד בדרכו את "מחיר ההפסד" - כלומר מה עלול להינזק כתוצאה מהתקוממות טרור במקום מושבת.
סיבה נוספת למציאות הביטחונית הנוכחית היא עקביות ושליטה במסרים. פיקוד המרכז שמר על עקביות מסוימת מול הטרור, וצה"ל משקיע לא מעט בסיכול "טרור רך", כלומר מעצר של מסיתים ראשיים ברשת, וגם של כאלו שנתפסים עם ציוד הסתה. "העובדה שרואים אדם מסתובב עם דגל חמאס בהלווית מחבל ו-12 שעות אחר כך נעצר - זה מעביר מסר ברור", מסבירים אותם גורמים ביטחוניים.
אחת הרעות החולות שאיתם התמודד הפיקוד היה הלוויות החמושים שהיו מייצרות סרטוני תעמולה ברשתות, מה שהיה גורם לפגיעה בתחושת הביטחון של תושבי ישראל, חלקם מתגוררים ממש בסמוך למקומות בהם התקיימו אותן לוויות. כמו כן, נרשמה הסתה קשה ברשת בקרב הפלסטינים. אך נראה כי בחודשים האחרונים גם התופעה הזו קטנה משמעותית, ו"אם בעבר בכל מבצע ספרו כמה מחבלים נהרגו ולפי זה נמדדה הצלחה, היום אתה מבין שחיסול המחבלים מייצר אפקטים אחרים ואין למדוד את הדברים רק לפי כמות המחבלים ההרוגים", כך לפי גורם ביטחוני.
פורעים יהודים תוקפים פלסטינים ביו"ש, היום
המציאות הכלכלית הקשה שבה מצויה הרשות היא סיבה נוספת לכך שהציבור הפלסטיני לא מתקומם, אך למעשה הציבור הפלסטיני עבר תקופות כלכליות קשות יותר, למשל במהלך מגפת הקורונה.
התקווה הפלסטינית - והחשש
בפיקוד המרכז חוששים מחזרה לתפיסות שהיו מקובלות לפני המלחמה. עם שוך הקרבות, מסבירים הגורמים הביטחוניים, יש נטייה לחזור לדברים שבעבר חשבו שעובדים. "אנחנו נאבקים כדי שזה לא יקרה לצה"ל וכדי שלא נופתע שוב", מבהירים הגורמים.
במערכת הביטחון מבינים שישנם אירועים שעלולים להדליק את הגזרה, על אף השינויים הדרמטיים שהיא עוברת. זה יכול להיות הקמה מחדש של תשתיות טרור על ידי המחבלים ששוחררו בעסקה האחרונה, פיגוע חמור שיגרור אחריו רצף פיגועים, אירוע מדיני חיצוני עם החלטות דרמטיות, אירוע פשיעה לאומנית מצד מתפרעים יהודים או אפילו אירוע פנים-פלסטיני.
בימים אלו, כך מסבירים בצה"ל, "נכנסנו לתקופה שהמושג ציפייה ואולי אפילו תקווה חזר לרחוב הפלסטיני" - על רקע תוכנית 20 הנקודות של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לעזה - שכוללת מהלכים רחבים יותר במזרח התיכון - ו"נתיב למדינה פלסטינית". מנגד, תושבי יהודה ושומרון חוששים מכך, ורואים כיצד טראמפ מקדם את תוכניתו, תוך שהוא נפגש עם מנהיגים ערבים רבים.
התקווה בקרב הפלסטינים להתקדמות במישור המדיני, ויותר מכך - השברון ממצב שבו התקווה הזו לא תצא לפועל - עלולים לקומם את הרחוב הפלסטיני. גורמי ביטחון מחדדים כי על פיקוד המרכז לחזק את אדני הביטחון שנבנו בשנתיים האחרונות, מבלי להתייחס לרעשי רקע, ולפעול בדיוק הפוך ממה שפעלו לפני המלחמה. אחרת, לדבריהם, "ניפול שוב".
גם חיל האוויר בפנים
מצה"ל, שב"כ והמשטרה נמסר כי כי המבצע, בפיקוד אוגדת יהודה ושומרון, החל במהלך הלילה, ומשתתפים בו כאמור כוחות מחטיבת הקומנדו, חטיבת שומרון וחטיבת מנשה, לצד שב"כ ומג״ב ."המבצע החל בעקבות זיהוי מודיעיני מקדים של ניסיונות התבססות גורמי טרור והקמת תשתיות במרחב", נמסר.
"עם תחילת המבצע וטרם כניסת הכוחות לפעילות במרחב, חיל האוויר תקף לבידוד המרחב וכיתורו", הוסיפו בצה"ל. "לאחר התקיפות כוחות הביטחון החלו לפעול ולסרוק עשרות מבנים ולחקור חשודים. באחת הסריקות אותר חמ״ל מצלמות והוחרמו כספי טרור. צה"ל ושב"כ ימשיכו לפעול באופן יזום במטרה למנוע התבססות טרור במרחב ולסכל כל איום על אזרחי מדינת ישראל".
