עד לפני כמה שנים בלבד הכחישו ראשי משרד החינוך את דבר קיומו של מחסור חמור במורים בתוך המערכת, מחסור עליו התרענו במשך שני העשורים האחרונים ב-ynet וב"ידיעות אחרונות". בכירים במהלך קדנציות שונות אמרו אז כי הטענות בדבר מחסור פיזי במורים ומחסור במורים איכותיים הוא עניין נקודתי בלבד; אלא שכעת כבר לא ניתן להכחיש כי מדובר במשבר עמוק ברמה הלאומית, ומלבד זאת גם שהמערכת מתקשה להתמודד עם כך שבחמש השנים האחרונות פרשו ממנה כ-14,000 מורים בהליך של פרישה מוקדמת, כל אחד מסיבותיו הוא.
המשבר הזה נחשף במלוא העוצמה באמצעות נתונים של משרד החינוך עצמו שהגיעו לידינו. מנתונים אלו עולה כי 14,283 מורים ללא תעודת הוראה או תואר אקדמי מלמדים בבתי הספר בישראל בתקן של "מוחרגים", זאת על רקע המחסור הפיזי והאיכותי במורים. מתוך אלו - 8,328 מורים הם בעלי תואר אקדמי ללא הסמכה להוראה ו-5,955 הם בעלי הסמכה להוראה ללא תואר אקדמי. המצב החריף תוך כדי שנת הלימודים הנוכחית, שכן בתחילתה היו במערכת החינוך"רק" 12,134 מורים ללא תעודת הוראה או תואר אקדמי - מהם 925 בחינוך המיוחד, 2,508 בחטיבות הביניים,7,637 ביסודי ו-1,064 בגני הילדים.
העלייה היא עקבית, ומדאיגה: בשנת 2024, לשם השוואה, היו 9,203 מורים כאלה, ובשנת 2023 רק 6,829 - כמחצית מהמצב היום. נתונים אלה אינם כוללים מורים "מוחרגים", שמנהלי בתי הספר התיכונים מגייסים בעצמם כדי לאייש את הכיתות - ומספרם עמד על 11,846 בשנת הלימודים הקודמת.
בנוסף, נתוני משרד החינוך מעלים כי 10,349 סטודנטים להוראה המצויים בתהליכי למידה מלמדים בבתי הספר כדי לתת מענה נוסף למחסור. 214 מורים מחנכים השנה שתיים או שלוש כיתות.
משבר המחסור במורים אינו ייחודי למערכת החינוך הישראלית. הדו"ח האחרון של ארגון אונסקו מצביע על מחסור במורים כבעיה עולמית ומציין שבעולם חסרים 44 מיליון מורים. כך למשל, בגרמניה נובע המחסור מהזדקנות המורים ופערים בין האזורים השונים בתוך המדינה. בפולין, לעומת זאת, חסרים מורים בשל תנאי העסקה ירודים ושכר נמוך. על פי הדוח, ביפן ישנו מחסור בכוח הוראה בשל עומס עבודה קיצוני של 11 שעות ביום. בישראל הציב שר החינוך יואב קיש את ההתמודדות עם המחסור כיעד עבודה ראשון לשנת הלימודים הנוכחית.
רוב המחסור - בתל אביב ובמרכז
מנתוני משרד החינוך עולה, כי בתחילת חופשת הקיץ האחרונה היו חסרים 5,000 עובדי הוראה, ולאחר שנערכו מבצעי גיוס צומצם המחסור הפיזי וכעת חסרים 498 מורים - מתוכם 222 במקצועות הליבה. רוב המורים חסרים במחוזות תל אביב והמרכז ובעיקר הדבר נוגע להוראת האנגלית והמקצועות המדעיים.
ביטוי נוסף למשבר ניתן לראות בנתוני דו"ח שפרסם באחרונה משרד האוצר המצביע על עלייה משמעותית בשימוש בממלאי מקום בשיעורים. הסכום ששולם עבור שעות מילוי מקום עלה מ-240 מיליון שקלים בשנת 2019 ל-540 מיליון שקלים בשנת 2024. כמות שעות מילוי המקום זינקה מ-2.7 מיליון שעות בכלל המערכת ל-5 מיליון שעות.
תוך שש שנים העלות של המורים המחליפים גדלה בכ-65 אחוזים וסך השעות גדל בכ-29 אחוזים. כך למשל, בשנת 2019 סך שעות מילוי מקום היו שקולות לכ-5,200 משרות הוראה מלאות ובשנת 2024 המספר עלה לכ-8,200 משרות הוראה מלאות.
מנהלי בתי הספר טוענים שהיקפי המחסור הפיזי והאיכותי במורים, גבוהים הרבה יותר מאלו הרשמיים ובפועל בשטח הם קולטים כל מי שרק מוכן ללמד. לדברי אותם המנהלים: "בשל המשבר מאלתרים המנהלים פתרונות - כולל שחרור מוקדם של תלמידים, ביטול שיעורים, סגירת מגמות וגיוס ממלאי מקום".
"המחסור הקיצוני בעובדי הוראה מקשה על התפקוד התקין של בית הספר", אמר מנהל בית ספר במרכז הארץ, לדבריו: "יש לי כיתה בלי מחנכת ועוד רגע יהיו עוד שתי כיתות בלי מחנכות שיוצאות לחופשת לידה ולא מצאתי מורים מחליפים. מחסור של מחנכת משפיע על עוד שש כיתות שבהן היא משמשת כמורה למקצוע מסוים. זו פגיעה קשה מאוד והמשבר רק מחריף משנה לשנה".
המנהל סיפר כי בעבר היה מקבל חמישים עד מאה קורות חיים של מורים המבקשים ללמד וכעת הוא הסתפק רק בפנייה אחת. "בלית ברירה מכניסים מחנך אחד על שתי כיתות", אמרה מנהלת אחרת והוסיפה: "התלמידים אינם מקבלים מענה והמורים קורסים. משבצים כל מי שמוכן גם ללא תעודת הוראה והכשרה כדי שיחזיקו את התלמידים שלא יסתובבו. אנחנו נאלצים לבקש ומקבלים אישורים להעסקת מורים ללא הכשרה, אבל ברור שזה לא פתרון".
מנהלים אף ספרו כי הם נאלצים להיכנס לכיתות וללמד בעצמם. כמו כן, יש מזכירות שמעבירות שיעורים בבתי הספר. במקביל נוצר מצב בו כיתות שלמות לא למדו אנגלית או מקצועות ליבה אחרים במשך מחצית משנת הלימודים.
"משבר שנבנה לאורך שנים"
"אני שומעת מהשטח זעקה ברורה - הבעיה איננה רק שאין מורים במובן המספרי - אלא איכותי", סיפרה איריס דדון, יו"ר התאגדות המנהלים ונציגת תא המנהלים העל יסודיים בארגון המורים. לדבריה: "הפער הזה מעמיד את מנהלי בתי הספר מדי יום בפני דילמה בלתי אפשרית: להשאיר כיתה ללא מורה, או להתפשר על איכות ההוראה. כשאנו נאלצים לגייס כוח אדם שאינו מתאים, המחיר הוא כבד. אני ועמיתיי המנהלים משקיעים זמן ניהולי אדיר בתיקון 'האדוות' שהמורים הללו מייצרים – בחינוך, ברמת הלימוד ובאקלים הכיתתי".
דדון מספרת כי המורים הטובים והמסורים קורסים תחת עומס של 130% משרה כדי לחפות על החסר והמערכת נשחקת: "המצב הזה אינו חולף, הוא רק מחמיר. ללא החזרת היוקרה והתגמול הראוי למקצוע, עמוד השדרה של החברה הישראלית ימשיך להישחק".
מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דויד, ציינה כי אחת הסיבות להחרפת המצב הוא כישלון הרפורמה בחינוך המיוחד – הרפורמה נועדה לשלב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים במסגרות חינוך רגילות, אך לדברי בן דויד בפועל המהלך הגדיל את המורכבות בתוך הכיתות.
"לאורך שנים אנחנו מתריעים על המחסור בעובדי ההוראה. לא רצו להקשיב לנו, ועדיין לא רוצים להקשיב", אמרה בן דויד. לדבריה, "המחסור לא נולד ביום אחד. זהו משבר מתמשך שנבנה לאורך שנים, כתוצאה משחיקה, עומסי עבודה כבדים, כיתות עמוסות, תנאים עבודה לא מותאמים ושכר שאינו משקף את גודל האחריות המוטלת עליהם".
בהתייחס לפתרונות אפשריים אמרה בן דויד: "על המדינה לשדרג משמעותית את השכר, לשפר את תנאי העבודה, ולהחזיר לעובדי ההוראה את המעמד, הסמכות והגיבוי מול ההורים וגם מול המערכת. זה בדיוק המאבק שאני מובילה בכל הכוח לקראת הסכם השכר הבא, כי בלי שינוי אמיתי לא נצליח להביא עובדי הוראה חדשים למערכת ולא נצליח לשמור על מי שנמצא בה".
אביגיל סאמין, מנהלת מקיף אריאל ויו"ר משותפת בארגון מנהיגים, ארגון מקצועי המייצג את מנהלי בתי הספר, סבורה כי הפתרון עשוי להגיע מבתי הספר עצמם וממנהיגים בשטח. לדבריה, על משרד החינוך לאפשר למורים המעוניינים בכך לעבוד גם מעבר למקסימום הקבוע בחוק שעות עבודה ומנוחה, לצמצם את תקופה הצינון הנדרשת ממורים היוצאים לפנסיה ובמקביל לאפשר העסקה של אקדמאיים ללא תעודת הוראה.
"שינוי בניהול כוח ההוראה"
ממשרד החינוך נמסר: "מחסור במורים הוא תופעה מבנית רב-שנתית, שהתפתחה לאורך עשרות שנים, בין השאר על רקע גידול דמוגרפי, שחיקה מקצועית ותחרות גוברת מצד שוק העבודה. ההתמודדות עם האתגר אינה מסתכמת בשיבוץ משרות, אלא מחייבת ניהול מדויק של איכות ההון האנושי ויכולת תכנון רב-שנתית. מתוך הבנה זו מוביל שר החינוך יואב קיש שינוי שיטתי באופן ניהול כוח ההוראה, הכולל מעבר לניהול מבוסס נתונים, הפעלת מודל חיזוי לאומי למחסור במורים, ומדיניות מובחנת בין מענים מידיים לפתיחת שנת לימודים לבין בניית תשתית מקצועית ארוכת טווח.
"משרד החינוך נקט צעדים קונקרטיים לחיזוק ההון האנושי בהוראה, ובהם בחינה ועדכון של מסלולי ההכשרה בשיתוף המועצה להשכלה גבוהה, הרחבת מסלולי הסבה ייעודיים לאקדמאים ולמומחים מהתעשייה ומהמערכת הביטחונית, הפעלת מודלים ייעודיים של קליטה והעסקה במקצועות נדרשים, וחיזוק מערכי החונכות והליווי למורים חדשים במסגרת אגף מעמד ושלומות עובדי ההוראה. צעדים אלו נועדו לחזק את מעמד המורה, לשפר את ההתמדה במערכת, ולהבטיח שכיתות הלימוד מאוישות באנשי הוראה איכותיים ומוכשרים, באופן שמחבר בין מדיניות ההון האנושי לבין שיפור איכות ההוראה והישגי התלמידים".
