תינוק בן שישה ימים חולץ הבוקר (שני) מהבניין המקביל לזה שספג פגיעה ישירה בתל אביב. חברות של אימו הביאו אותו לצוותי מד"א לבדיקה ראשונית, שם ד"ר גל רוזן, הפרמדיק שהגיע לזירה, וידא שמצבו טוב. בהמשך, האם, שילדה לפני פחות משבוע, הגיעה למקום ושיתפה את ynet בבהלה שחשה, כשהיא עדיין סובלת מכאבים מהניתוח שעברה. היא סיפרה שהתעכבה כדי להביא תרופות.
תינוק בן 6 ימים מחולץ בת״א
(צילום: גל גנות)
בהמשך, שיתף ד״ר גל רוזן בשיחה עם ynet: "זו סיטואציה חריגה לחלוטין. לראות תינוק בן מספר ימים שמביאים אליך, מבלי לדעת איפה ההורים שלו - זה חריג מאוד. לא ידעתי באותו הרגע שהאמא בסדר, היא הגיעה רק כשעה אחרי שהתינוק הגיע אלינו. כלפי חוץ רציתי להשרות ביטחון לכולם, אבל מה שהרגשתי בפנים קשור בחוויות שלי בתור מטפל - גבר שמחזיק תינוק שמסתכל עליו מתוך ערימת שמיכות".
לד״ר רוזן יש ותק של 17 שנים במד״א, 12 שנים כפרמדיק ולאחרונה הוא השלים תואר ברפואה. "עברתי הרבה, ראיתי הרבה, ועדיין כשפתחתי את השמיכה – החסרתי פעימה. קיוויתי שאראה תינוק ורוד, לא כחול או אפור. הזזתי את השמיכה וראיתי שהוא בסדר. בדקתי את הצבע שלו, את הנשימה שלו, שיש לו דופק, שהוא לא שאף עשן (מה שיכול להוביל לנזק בהמשך, ג"ג). בגיל הזה הוא לא יכול היה להראות לי שהוא במצוקה".
הוא הוסיף: "רציתי לדעת שאני מוסר את התינוק הלאה בידיעה שהוא בסדר, ושהמצב שלו לא ידרדר. באותו רגע ממש עצרתי הכול וביקשתי לראות אותו פעם נוספת - יצור קטן, חמוד וחסר אונים. רק אחרי שהייתי בטוח מסרתי אותו". האם של התינוק, שלא דוברת עברית, הגיעה כאמור מאוחר יותר לנקודה, ונעזרה בתמיכת החברות שליוו אותה.
ד״ר רוזן, שרוצה בעתיד להיות רופא ילדים, סיפר כי הוא "מרגיש מאוד בנוח עם טיפול בילדים", והוסיף: "התינוק נפל לידיים הנכונות. הרגשתי אחריות גדולה למצבו״. עם עלות הבוקר, לפני משמרת הערב הבאה, שיתף ד״ר רוזן כי ערך עם עצמו הפקת לקחים, שתסייע לו להתכונן טוב יותר להמשך.
״פתאום עלה לי הרגע שהביאו לי את התינוק, זה היה הרגע היחיד שחוויתי איזו חרדה קלה. עוברי אורח ואנשים שהם לא מעולמות מהטיפול לא יבינו - כי כולם היו בסטרס - אבל אנחנו כמטפלים עם הרבה ניסיון, בדרך כלל לא חווים חרדה״, סיפר.
עוד שיתף שבתור בן למשפחה שכולה, שאיבד את אימו בפיגוע ב-5 בדצמבר 2005, הוא לא מצליח לעמוד בהבטחתו למשפחתו שלא יסכן את חייו. ״אתמול בדרך למקרה, תפסה אותנו אזעקה נוספת - ופתאום היו לי דפיקות לב ונשימות. אבל בשנייה שנחתנו בזירה יצאתי מזה וידעתי מה אני עושה״.
