ההודעה שהובילה לבהלה: מייל שהועבר מאגף הביטחון במשרד המשפטים תחת הכותרת "היערכות לתרחיש עלטה" הופץ בתפוצה רחבה, והביא לבהלה רבה. לעובדים הובהר בהמשך כי מדובר בחידוד הנחיות קיימות ולא בהיערכות מיוחדת.
אבל במקביל, היום (שלישי) קיימה דיון הוועדה למיגון ומוכנות מערכת הבריאות בישראל - ועדת משנה של ועדת הבריאות בכנסת - וגם כותרתו הייתה "היערכות מערכת הבריאות לתרחיש עלטה". פרוטוקול הישיבה היה חסוי, ובין היתר נכחו בה נציגי המשרדים השונים, פיקוד העורף, קופות החולים, מד"א וחברת החשמל.
2 צפייה בגלריה
מסמך שהוציא משרד המשפטים: הערכות לתרחיש עלטה במקרה פריצה של מלחמה כוללת בצפון
מסמך שהוציא משרד המשפטים: הערכות לתרחיש עלטה במקרה פריצה של מלחמה כוללת בצפון
המייל שנשלח מאגף הביטחון במשרד המשפטים
בהודעה שהובילה לבהלה נכתב כי אנשי משרד המשפטים ומתקניו עלולים להימצא תחת איום בעת פריצתה של מלחמה כוללת בצפון. כחלק מה"שיבושים" עלולות להיפגע תשתיות החשמל שיובילו לעלטה.
"כדאי להתכונן לכמה ימי עלטה במדינה בלי חשמל לקראת אפשרות של מלחמה בצפון", נכתב באותה הודעה, שלגביה נאמר כאמור כי מדובר בחידוד הנחיות ואין צורך בהיערכות מיוחדת. "רשות החירום הלאומית הנחתה את משרדי הממשלה להיערך לאפשרות של פגיעות קשות בתשתיות ועלטה ארצית – כשלפחות 60% מהאוכלוסייה תנותק מחשמל לפרק זמן של 24 עד 48 שעות, ובחלק מהאזורים זה גם עלול להימשך 72 שעות".
באותה הודעה נכתב: "זכרו כי אם אין חשמל - אין תאורה, אין חימום, אין הסקה, לא יהיו מים חמים. ברחוב ייתכן כי לא תהיה תאורת רחוב, וכך גם בחדר מדרגות. תשלום ומשיכת מזומנים לא יתאפשרו בכל מקום, ייתכנו שיבושים קשים בתחבורה ציבורית וכבישים יהיו עמוסים, מכולות ומרכולים לא יהיו מלאים, מוסדות חינוך יהיו סגורים ויהיו שיבושים ברשת האינטרנט".
בהודעה שגרמה לבהלה נכתב גם כי מומלץ להכין מראש תאורת חירום ופנסים למספר ימים; ערכת עזרה ראשונה; מלאי חירום של מזון יבש; מלאי חירום של מים; לרכוש גזייה או אפילו מנגל לצליית ירקות; להצטייד בטרנזיסטור; לרכוש מלאי סוללות; מטענים סולאריים; לרשום על גבי נייר רשימת טלפונים וכתובות חירום; לתדלק רכבים מראש; ולהצטייד בתרופות, בביגוד חם ובשמיכות נוספות, וכן מוצרי היגיינה וטואלטיקה.

הערב קיים שר הביטחון יואב גלנט הערכת מצב מיוחדת לנושא העורף במטרופולין חיפה. בדיון, שהתקיים בעיריית קריית אתא, נידונו תרחישי הייחוס הצבאיים וההיערכות להתמודדות העורף בחירום. בסיום הדיון אמר גלנט: "אנחנו צריכים לקחת בחשבון אפשרות של הסלמה רחבה - זה דבר שיכול לקרות".
"האפשרות להסדר מדיני הולכת וממצה את עצמה", אמר גלנט. "יגיע השלב שהסבלנות שלנו והיכולת שלנו לשאת בעניין הזה תפקע, וכתוצאה מזה אנחנו עלולים להגיע לפעולה כוחנית שבקצה שלה ההשלכה שלה יכולה להגיע גם למחוז חיפה, וצריך לקחת את זה בחשבון".
"לכן, לצד המוכנות הצבאית שאנחנו מקדמים, ולצד התהליך המסודר שאנחנו מנסים להוביל במאמצים המדיניים-דיפלומטיים, אנחנו גם נערכים בתחום האזרחי ופיקוד העורף קיבל הנחיות ברורות", הוסיף שר הביטחון. "דבר אחד אני יכול לומר לכם - אם תופעל אש נגד מדינת ישראל מלבנון, המצב בחיפה יהיה לא טוב, אבל בביירות המצב יהיה הרסני".
2 צפייה בגלריה
*שר הביטחון גלנט בהערכת מצב לנושא העורף במטרופולין חיפה: ״יגיע השלב שהסבלנות שלנו תפקע"
*שר הביטחון גלנט בהערכת מצב לנושא העורף במטרופולין חיפה: ״יגיע השלב שהסבלנות שלנו תפקע"
"הקשיב, רשם את הדברים והיה מאוד ענייני". גלנט בהערכת המצב
(צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
ראשי הרשויות במטרופולין חיפה העלו בפני השר גלנט את הצרכים שלהם בכל הקשור להשלמת פערים, כאשר נושא העלטה האפשרית עלה גם הוא בשיחה. ראש העיר קריית ביאליק, אלי דוקורסקי, אמר כי "אנחנו רואים את האזור שלנו כמאוים יותר מכל הכיוונים. אנחנו מוקפים, למעשה. גם ההערכה היא שזה יהיה אזור שיהיה מטווח יותר. העלינו צרכים, כמו כמות מועטה של גנרטורים בחלק מהרשויות, ומיגון איפה שיש פערים". דוקורסקי שיבח את גלנט, ותיאר כי "הוא הקשיב והיה מאוד ענייני, רשם את הדברים והבטיח לטפל בהם".
דוקורסקי הוסיף כי "עלה הצורך גם ליצור תיאום ציפיות מסוים עם הציבור, שלא מודע בכלל למשמעות. חושבים שזו תהיה מערכה כמו בעזה, אבל הציבור לא מבין שזו אופרה אחרת לגמרי. עלה גם נושא המפעלים הפטרוכימיים באזור". על תחושותיו אחרי הפגישה אמר: "התחושה היא כמו תמיד, שבסוף אנחנו צריכים לסמוך על עצמנו ולנהל את האירוע מול העורף. זו נקודת המוצא שלנו. אנחנו ברשויות די ערוכים ומתכוננים לתת את המענים לציבור, רק ביקשנו השלמת פערים שתאפשר לתת מענה רחב להתמודדויות ולאתגרים שמערכה כזאת צופה".
ראש העיר נשר, רועי לוי, שהשתתף גם הוא בפגישה, אמר כי "אני מרגיש שלא מדברים עם האזרחים דוגרי ולא אומרים להם מהו באמת התרחיש הצפוי במקרה של מלחמה מצפון, ולכן אנשים נכנסו למעין אדישות. מוצרי המזון שהם אגרו בתחילת הלחימה אזלו כי הם השתמשו בהם, והוציאו את הציוד מהמרחבים המוגנים. מדובר בהסברה הלקויה של גורמי פיקוד העורף, של הצבא, שלא אומרים לאזרחים מהו התרחיש".
לוי הוסיף כי "גלנט אמר שהאשראי המדיני הולך ואוזל ואנחנו מתקרבים ללחימה, גם הרמטכ"ל אמר את זה בשבוע שעבר, אבל ביחס הפוך האזרחים חשים שהחיים חזרו למסלולם, פחות או יותר". לוי אמר עוד כי "ראש רשות החירום הלאומית אמר שלא יהיה פינוי של תושבים מהאזור במקרה של לחימה, מה שאומר שאנחנו צריכים להצטייד עוד יותר בקפידה במרחבים המוגנים. אמרתי בישיבה שבמקום לייצר איתנו כיפת ברזל אזרחית שתיתן לצה"ל את האפשרות לנצח במלחמה בצפון, אם תיפתח מלחמה היום, האזרחים לא יהיו מצוידים ויכבידו על המערכת ועל צה"ל. כבר ברור לכולם שבמצב של 4,000 טילים ביום יהיה מאוד קשה להגיע לאזרחים ולסייע להם. אני שוב פעם קורא לכולם, ואמרתי את זה גם מול השר, לצאת במהרה לתושבים ולהסביר להם מה סדר הפעולות שעליהם לעשות היום, כדי לאפשר לצה"ל לנצח".