מבקר המדינה פרסם היום (שלישי) את דוח הביקורת על מימון מפלגות על החשבונות השוטפים של הסיעות לשנת 2024, וממנו עלו שורת ליקויים חמורים – בהם גירעונות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים לסיעות מכהנות וחובות עתק של מפלגות שכבר לא קיימות. "הדבר אינו עולה בקנה אחד עם חובת הנאמנות והאחריות הציבורית שלהן", הדגיש המבקר מתניהו אנגלמן. "אני קורא לכנסת לתת את הדעת על הנושא כדי להבטיח את החזרת החובות לאוצר המדינה ולמנוע הישנות של מקרים כאלה בעתיד".
בפרק שעוסק בנושא הגירעונות צוין שמדובר ב"מגמה מדאיגה בקרב רוב הסיעות בכנסת". על פי הדוח, 10 סיעות מכהנות צברו במערכות בחירות קודמות גירעון בסכום כולל של כ-81.2 מיליון שקל, מה שהוביל אותן להשתמש באופן שוטף בכספי המימון הממלכתי שנועדו לפעילות שוטפת כדי לכסות זאת.
המבקר מתניהו אנגלמן על דוח מימון מפלגות
(צילום: דוברות מבקר המדינה)
המבקר התריע שהדבר פוגע במטרת המימון השוטף – שמירה על הקשר הרעיוני, הציבורי והפוליטי עם הבוחרים במהלך הקדנציה. "על כלל הסיעות להשתמש באופן זהיר ומושכל בכספי המימון הממלכתי הניתנים להן מכספי הציבור", הבהיר.
הדוח מצביע גם על "תמונת מצב חמורה של כספי ציבור שלא הושבו לקופת המדינה", מצד תשע מפלגות שחדלו מלהתקיים. שבע מהן לא השיבו חובות בגין הלוואות ועודפי מקדמות – בסך כ-43.8 מיליון שקל על הפירוט הבא: מרצ 15.8 מיליון שקל; צל"ש (ציונות ליברלית ושוויון) 15.1 מיליון שקל; עצמאות ארבעה מיליון שקל; הבית היהודי 3.2 מיליון שקל; התנועה הירוקה 3.2 מיליון שקל; דרך ארץ 2.7 מיליון שקל; ובל"ד 338 אלף שקל.
שתי מפלגות נוספות לא השיבו יתרות כספים בסך כ-3.7 מיליון שקל: תל"ם 2.3 מיליון שקל; וכולנו 1.4 מיליון שקלים. המבקר ציין כי הן סיימו את כהונתן בשנת 2021 כשיש בידן עודפי כספים – אך טרם השיבו אותם לאוצר המדינה כנדרש.
הליכוד: חשש מהטיה בבחירת מועמדים
הביקורת חשפה שני ליקויים חמורים בהתנהלות סיעת הליכוד, שנקנסה ב-150 אלף שקל. הראשון נוגע להיעדר בקרה על הכנסות מדמי חבר והתפקדות. "הסיעה כשלה באימות זהות המתפקדים ומקור התשלום שלהם", נכתב בדוח.
בביקורת עלה כי ב-41% מכרטיסי האשראי (16,346 כרטיסים) וב-46% מההעברות הבנקאיות – בוצע תשלום עבור יותר ממתפקד אחד. "חמור מכך, באלפי מקרים שולמו דמי חבר באמצעות אותו אמצעי תשלום עבור מתפקדים בעלי שמות משפחה שונים שלכאורה אין ביניהם שום קשר", נכתב. "התנהלות זו מעלה חשש ממשי לביצוע עבירות פליליות של תשלום דמי חבר בידי אחר ופוגעת קשות באמון הציבור ובהליך הבחירות הדמוקרטי... הכללת מתפקדים אלו בספר הבוחרים עלולה ליצור הטיה בבחירת המועמדים לכנסת".
המבקר הזכיר כי כבר בדוח קודם העיר לליכוד ש"על הסיעה לנקוט אמצעי בקרה לבחינת תקינות הליך ההתפקדות, לזיהוי המתפקדים ולאימות אמצעי התשלום שלהם. גם בביקורת לתקופה השוטפת הנוכחית הועלה כי הסיעה לא קיימה בקרה הולמת על תהליך ההתפקדות, וכי היא לא נקטה אמצעים אקטיביים לאימות זהותו של כל אחד מהמתפקדים ושל אמצעי התשלום שלו כמתחייב".
על פי אנגלמן, "לנוכח הממשק הישיר שבין רשימת המתפקדים ששולם בגינם דמי חבר, לבין ספר הבוחרים של מפלגה אשר מקיימת בחירות מקדימות, וכדי לשמור על אמון הציבור בהליך הדמוקרטי ובחוסנן של המפלגות בישראל - ונוכח התוצאות הפליליות של תשלום דמי חבר עבור אחר - קיימת חשיבות לאימות זהותו של כל אחד מהמתפקדים ושל אמצעי התשלום ששימשו לרכישת זכות הצבעה בבחירות המקדימות כאמור".
לדבריו, "לא ניתן לצאת ידי חובה בהסתמכות פסיבית על הצהרת המתפקד, אלא על הסיעות מוטלת החובה לקיים מערך בקרה הולם, מקיף ואפקטיבי על תהליך ההתפקדות וגביית דמי החבר ולהפעילו בזמן אמת ובאמצעות כלים אקטיביים לאימות זהותו של כל מתפקד ושל אמצעי התשלום המשמש אותו. לפיכך חלה על הסיעות החובה לבדוק ולאמת כבר במועד הרישום את פרטיו של כל מתפקד אשר משולמים בגינו דמי חבר".
ליקוי חמור נוסף בסיעת הליכוד נגע להעסקת עובדים ומתן הטבות. התגלה ניהול לקוי של משאבי אנוש, הכולל מתן תוספות שער והעלאות שכר לעובדים ותיקים, וכן העמדת רכבים צמודים לפעילי מינהלה, שחלקם כלל אינם רשומים כעובדי הסיעה. כלל ההטבות הללו ניתנו על סמך החלטות שהתקבלו בעל פה – ללא כל תיעוד בכתב – וללא מנגנון סדור המבוסס על קריטריונים ברורים.
העבודה: "עקיפת הוראות החוק"
המבקר מצא כי סיעת העבודה פעלה בניגוד לחוק כאשר קיבלה הלוואה אסורה בסך 1.6 מיליון שקל באמצעות תאגיד מפלגתי הנמצא בשליטתה. "פעולה זו מהווה עקיפה של הוראות החוק שנועדו להגביל את מקורות המימון של הסיעות ולהפחית את תלותן במערכת הבנקאית ובגופים מסחריים", הובהר בדוח, וצוין כי הסיעה נקנסה ב-75 אלף שקל.
ההלוואה נלקחה על ידי חברת בית ארלוזרוב בע"מ, ומתוך הסכום הועברו בספטמבר 2024 כהכנסה לסיעה 750 אלף שקל. בנוסף, הסיעה חתמה על ערבות לכל ההלוואה. היא הסבירה כי החברה שקיבלה את ההלוואה מתאגיד אחר העבירה קרוב למחצית מהכספים לסיעה - שהייתה שרויה במצוקה תזרימית בשל עיכוב בקבלת כספי המימון הממלכתי בגין הבחירות לרשויות המקומיות, דבר המהווה לשיטתה פרקטיקה מותרת אשר לא נאסרה במפורש בחוק.
אבל בדוח המבקר צוין כי ממכלול הנסיבות עולה כי אין מדובר בהעברת כספי החברה לסיעה במהלך עסקים רגיל, אלא, וכעולה מהחלטת דירקטוריון החברה, בלקיחת הלוואה לצורך העברתה לסיעה. זאת ועוד, בהתאם לדוח הכספי של החברה, הלכה למעשה הסיעה השיבה ב-2025 800 אלף שקל לחברה המלווה וכנגד סך זה הונפק לסיעה שטר הון מאת החברה. "על כן מדובר בהפרה של הוראות החוק בנושא", הבהיר המבקר.
מימון תביעות בעוצמה יהודית וישראל ביתנו
בביקורת עלה כי עוצמה יהודית וישראל ביתנו עשו שימוש בכספי מימון ממלכתי של המפלגות כדי לממן הליכי תביעות לשון הרע אישיות של יושבי ראש המפלגות. אנגלמן קבע כי הפעם ההוצאה תוכר כ"הוצאות תעמולה והסברה" בשל הסברי הסיעות באשר לזיהוי ולחיבור ההדוק שבין שם היו"ר למפלגה. עם זאת, הוא קבע כי על הסיעות לגבש לאלתר נוהל סדור וכתוב שיסדיר כל מימון עתידי של הוצאות משפטיות מכספי הציבור.
"מטעמי זהירות יובהר כי גם בהנחה שיש נוהל כאמור, ואף שהתקבלה החלטה פרטנית מכוחו, הביקורת תבחן בעתיד אם הוצאת משפטית תואמת את תנאי ההגדרה של 'הוצאות' שבסעיף 1 לחוק, ואם היא עומדת בעקרונות החוק ובחובת השמירה על כספי הציבור בנסיבות אותו מקרה", הדגיש אנגלמן. "זאת, בדומה לבחינת כל הוצאה והוצאה שמוציאה סיעה במהלך התנהלותה השוטפת או במהלך תקופת בחירות".
