למי ששכח, זה המקום להזכיר, יאיר לפיד הוא ראש האופוזיציה, אני יודע שזה מפתיע אתכם ואולי נשמע לא אמין, אבל יש בישראל אופוזיציה.
בראשה עומד לפיד עם מפלגה ענקית של 24 ח״כים, נכון, רובכם לא יודעים את שמות כל חבריה, או אפילו את שמות חצי מחבריה, או אפילו, אפילו את שמותיהם של רק חמישה מתוכם, מצד שני, סביר להניח שגם לפיד לא.
במידה שיאיר גולן יחדל מרפלקס פליטת השטויות שמרחיקות מצביעים, ויאמץ לעצמו הבנה פוליטית, הוא יגלה שלידו, כמאמר המשוררת, י.פוליאקוב, יש פרה שמנה, של מנדטים כמובן
לפיד התנהל בקדנציה האחרונה כדנידין של הפוליטיקה הישראלית, רואה ואינו נראה. במחאה הגדולה ביותר שקמה במדינה, לפיד שיחק תפקיד שולי וזוטר ונתן לרדמן, לשקמה ולשאר ראשי המחאה לקבוע את סדר היום, את סדר הנואמים ואת עוצמת המחאות. במלחמה לפיד נתן לגנץ ואיזנקוט להיכנס לבדם לקבינט המצומצם, בזמן שיש לו אפס השפעה על מה שמחליטים בתוך החדר, ואפס השפעה על מה שמצביעים בתוך הכנסת.
ועכשיו, פסע מתחילתה של מערכת הבחירות, לפיד נשאר כמעט מיותם ממנדטים.
בנט חטף לו את ראשות המחנה, ליברמן גנב לו את משבצת האנטי חרדי הליברלי, איזנקוט תפס לו את משבצת המרכז הממלכתי ויאיר גולן עלול לבלוע אותו לגמרי.
תחת חסדי יריביו
לפיד נתון כעת לחסדי יריביו הפוליטיים, איזנקוט יוכל להציל אותו, אבל לפני שיזרוק ללפיד את גלגל ההצלה, הוא עוד ימשיך להגדיל בינהם את הפער ולהגיע לעמדת חבירה כשלפיד על ברכיו, מתחנן לשלושה שריונים בעשירייה הראשונה, ג׳וב למאיר כהן וסידור עבודה לנעם תיבון, שחשב שהוא מגיע לספינה של מנדטים ומתברר לו שזו בקושי רפסודה.
ותסריט החיבור המשפיל לאיזנקוט זה עוד התרחיש האופטימי.
כי במידה שיאיר גולן יחדל מרפלקס פליטת השטויות שמרחיקות מצביעים, ויאמץ לעצמו הבנה פוליטית, הוא יגלה שלידו, כמאמר המשוררת, י.פוליאקוב, יש פרה שמנה, של מנדטים כמובן.
נבו כהןלפיד אמנם השיק ב-2013, את יש עתיד כמפלגת מרכז עם גוון ימני רך, אבל בשלוש השנים האחרונות, המרכז ברח לאיזנקוט, הימין לבנט וליברמן, ומה שנשאר ללפיד זה שמאלנים לייט, לא כל כך רכים, יותר פריכים.
בכמה מהלכים פוליטיים מהירים גולן יכול להקריס את יש עתיד למחוזות סף אחוז החסימה, אמנם בגירוד מלמעלה, אבל כבר בתוך איזור הסכנה, וכשמפלרטטים סביב אחוז החסימה, זה לא מסוכן, זה טרמינלי.
הפוליטיקה הישראלית היא מקום רווי בדרמה, לפעמים היא מחזה טרגי, לפי התנהגות חברי הכנסת היא בוודאי תצוגה קומית, אבל נדמה לי שאף אחד לא דמיין תרחיש אבסורדי שבו בקדנציה אחת עברנו את השבר החברתי הגדול ביותר בתולדות המדינה ואת הטבח הכואב ביותר, מי שיילך הביתה לא יהיה ראש הממשלה, אלא ראש האופוזיציה.
הכותב הוא אסטרטג פוליטי. לשעבר יועץ לשר איתמר בן גביר ולרה"מ לשעבר נפתלי בנט
