למרות התנגדות חריפה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שסבורה שיש אי חוקיות במהלך המתגבש, הממשלה עומדת לקבל החלטה שמשמעותה בפועל התנתקות מחוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה. מדובר בהצעת החלטה שתובא לשולחן הממשלה, ותקבע כי זו תוכל להעביר הצעות החלטה וחוקים גם בלי לקבל אישור של הייעוץ המשפטי לממשלה - כמקובל מאז קום המדינה.
לעיון בחוות הדעת של היועמ"שית - לחצו כאן
3 צפייה בגלריה
גלי בהרב-מיארה
גלי בהרב-מיארה
"ההצעה אינה חוקית". בהרב-מיארה
(צילום: עמית שאבי)
במקביל להנחת ההצעה החדשה, בוועדת החוקה של הכנסת מקודמת הצעת החוק של ח"כ שמחה רוטמן לפיצול מוסד היועץ המשפטי לממשלה. בהצעה זו נכתב שחוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה לא יהיו מחייבות כפי שהדבר נהוג כיום, אלא בבחינת "ייעוץ" בלבד.
משפטנים טוענים שהצעת ההחלטה הנוכחית, שאותה מוביל שר המשפטים יריב לוין ושתובא בהמשך לשולחן הממשלה, צפויה להתבטל בבג"ץ, כיוון שהיא מנוגדת לפסיקות קודמות שקובעות כי הממשלה חייבת לקבל את חוות הדעת של הייעוץ המשפטי כדי לעמוד בדרישות החוק.
"הממשלה מבטלת את המגבלות שמחייבות אותה כך שתוכל לקבל החלטות בניגוד לחוק ולדין, כולל הקצאת תקציבים מפלה ושימוש לרעה בכוחה בתקופת בחירות", נמסר מטעם הייעוץ המשפטי לממשלה. "ההצעה אינה חוקית".
3 צפייה בגלריה
ועדת החוקה, חוק ומשפט - הכנה לקריאה שנייה ושלישית של ביטול עילת הסבירות
ועדת החוקה, חוק ומשפט - הכנה לקריאה שנייה ושלישית של ביטול עילת הסבירות
גיל לימון, המשנה ליועמ"שית. "משמעות ההצעה - הקצנת התופעה של שיבוש תהליכי העבודה התקינים"
(צילום: עמית שאבי)
בחוות הדעת בנושא ההצעה החדשה שפרסם גיל לימון, המשנה ליועמ"שית, נכתב כי "להחלטות הממשלה, המתקבלות מידי ישיבת ממשלה, השפעה עצומה על הציבור, בעניינים המרכזיים ביותר הנוגעים לחייו של כל אזרח במדינה: ביטחון, בריאות, רווחה, חלוקת תקציבים ועוד. מזה תקופה ארוכה אנו עדים לתופעה של שיבוש כבד בדרכי עבודת הממשלה ופרימת תהליכי העבודה התקינים, לרבות העלאת הצעות החלטה לא בשלות, לעיתים תוך כדי ישיבת הממשלה גם בלא דחיפות, קידום הצעות ללא תשתית עובדתית ומשפטית והתעלמות מוחלטת מעמדות גורמי מקצוע וחוות דעת הייעוץ המשפטי לממשלה, בניגוד לדין".
"המשמעות של ההצעה היא הקצנת התופעה של שיבוש תהליכי העבודה התקינים בממשלה ומיסודה. כלומר, פגיעה קשה בציבור ופתיחת פתח רחב מאוד לפעולה בלתי חוקית של הממשלה, לניצול לרעה של כוחה השלטוני של הממשלה ולשימוש שלא כדין בתקציבי הממשלה", הוסיף לימון. "הפסול המובהק בהצעה נכון בכל עת ובפרט שינוי הכללים באופן מיידי, שלוש שנים לאחר הקמת הממשלה, בהתקרב תקופת בחירות, המחייבת הקפדה רבה יותר מפני שימוש בכלים לשם הסרת ערובות למניעת ניצול לרעה של הכוח השלטוני הרב של הממשלה, לשם השגת מטרות שאינן נגזרות מן האינטרס הציבורי הכללי. ועל הייעוץ המשפטי לממשלה מוטלת החובה לוודא שאכן כך".
3 צפייה בגלריה
נתניהו, לוין וסער בפתיחת מושב הכנסת
נתניהו, לוין וסער בפתיחת מושב הכנסת
נתניהו ולוין. "לא ניתן להתעלם מהעיתוי שבו מקודמת ההצעה"
(צילום: אלכס קולומויסקי)
לימון הוסיף: "ההחלטה גורסת שינוי יסודי בעבודת הממשלה, באופן שמסדיר את האפשרות של הממשלה לפעול בלא ייעוץ משפטי, הן בהתייחס לאישור החלטות ממשלה והן בהתייחס לקידום הליכי חקיקה ראשית וחקיקת משנה ממשלתית. התיקונים האמורים צפויים להוביל, כל אחד כשלעצמו ובוודאי בהצטברותם יחד, לפגיעה בתקינות, ביעילות ובמקצועיות של עבודת הממשלה, ולפתוח פתח לאימוץ החלטות ממשלה שאינן חוקיות".
לדברי לימון ,ההצעה מתיימרת להציג עצמה ככזו שתחומה לשינוי היבטים של תקנון עבודת הממשלה, אך למעשה השלכתה רחבה בהרבה והיא משקפת ומובילה להתנערות של הממשלה מחובתה לפעול על פי חוק ודין. מדובר בשינוי יסודי בדמות הסרת ערובות שנועדו להבטיח את תקינות פעולת השירות הציבורי ושלטון החוק. "ההצעה מבקשת, למעשה, להפוך רכיבים מסוימים בעבודת הייעוץ המשפטי לממשלה לאופציונאליים, ולכאלה שניתן לפעול בלעדיהם או שמעמדם הינו של המלצה בלבד", כתב לימון.
"לא ניתן להתעלם מהעיתוי שבו מקודמת ההצעה לתיקון תקנון עבודת הממשלה. אין מדובר במהלך שהבשיל מתוך עבודת מטה מקצועית שנפרשה לאורך זמן, אלא בקידום מואץ של שינוי תקנוני רחב, שלוש שנים לאחר הקמת הממשלה, שתכליתו המעשית היא הפחתת בלמים ואיזונים בהליכי קבלת החלטות בממשלה. העובדה שהשינוי מקודם מספר חודשים קודם לתקופת הבחירות מחייבת הקפדה רבה יותר מפני שימוש בכלים מנהליים ותקנוניים לשם הסרת ערובות למניעת ניצול לרעה של הכוח השלטוני הרב של הממשלה, לשם השגת מטרות שאינן נגזרות מן האינטרס הציבורי הכללי".