זה היה האסון האזרחי הגדול ביותר המדינה. בל"ג בעומר בשנת 2021 נהרגו 45 גברים, נערים וילדים – הצעיר בן 9 והמבוגר בן 65 - במהלך הילולת רבי שמעון בר יוחאי במירון. ההרוגים נמחצו למוות עקב דוחק כבד בקהל החוגגים בהר. בעקבות האסון הכבד הוקמה ועדת חקירה ממלכתית, ששלחה מכתבי אזהרה לבכירים רבים – ביניהם לראש הממשלה בנימין נתניהו, לשר לבטחון פנים דאז אמיר אוחנה, לשר לשירותי דת בזמן האסון יעקב אביטן ולמפכ"ל המשטרה רב-ניצב יעקב שבתאי. מחר (יום ד') צפויה הוועדה לפרסם את הדוח, שיוגש לממשלה.
האסון הכבד אירע למרות שורת האזהרות על המחדלים והתשתיות הלקויות והמיושנות במתחם הקבר – כולל בדוח חמור של מבקר המדינה, שפורסם בדצמבר 2008.
כמה דקות לפני האסון העריכה המשטרה כי כ-100 אלף בני אדם נמצאים בהר מירון. ב-0:30 הודלקה מדורת האדמו"ר מחסידות תולדות אהרון. 15 דקות לאחר מכן החלו רבים לצאת מהרחבה דרך המעבר הצר הפונה מזרחה, דרומית למבנה קבר הרשב"י. חלקו הראשון של המעבר היה משטח עשוי מתכת. חלק מהניצולים סיפרו כי המשטח היה חלקלק בשל רטיבות.
בהמשך הפך אותו שביל ממשטח מתכת למדרגות אבן. זה המקום שבו החלו האנשים שהגיעו מלמעלה ליפול אל החלק התחתון של המדרגות, בעוד אלה שמאחוריהם נפלו עליהם. כמה דקות לאחר מכן הופסקה המוזיקה בהר, וכוחות ההצלה קראו לאנשים שהיו במעבר לעלות למעלה. כמה דקות לאחר מכן קראו במירון: "כוחות הצלה, הביאו ציוד כבד, תפתחו מעבר בכל האורך לכוחות הביטחון, להביא ציוד החייאה, דפיברלטורים. מי שנמצא ליד כוחות הצלה, נאז לעזור להם לעבור".
מותם של 38 מההרוגים נקבע בשטח, אז מתברר כי גופה נוספת נשלחה למכון לרפואה משפטית באבו כביר. בהמשך אותו לילה נורא הודיע בית החולים זיו בצפת על מותם של שישה בני אדם נוספים – ובכך עלה מניין המתים ל-45, אחד יותר ממספר הנספים באסון השריפה בכרמל ב-2010.
ביום ראשון שלאחר האסון במירון הדגלים הורדו לחצי התורן במסגרת יום האבל הלאומי. במערכת החינוך הלימודים נפתחו בשיח עם התלמידים על האסון הכבד. בחלק מבתי הספר הודלקו נרות נשמה ונערכו טקסים.
ביוני 2021, בישיבתה הראשונה של ממשלת בנט-לפיד, הוקמה ועדת חקירה ממלכתית לבחינת האסון. נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, מרים נאור, מונתה לעמוד בראש הוועדה. חמישה חודשים לאחר מכן הגישה הוועדה את דוח הביניים. הוועדה המליצה בין היתר להגביל את מספר המשתתפים בהילולה, לקיים הדלקה מרכזית אחת בטקס קצר, במקום כ-20 כפי שהיה נהוג עד האסון, וגם למנות שר אחראי לאירוע באופן מיידי.
השופטת נאור כתבה בסיכום ההמלצות: "לנגד עינינו עמדה המסורת ארוכת השנים סביב הילולת ל"ג בעומר וחשיבותה עבור העולים למירון. עם זאת, עמד לנגד עינינו גם המחיר הכבד מנשוא שגבה האסון שהתרחש, וההכרח בשינוי שיבטיח שלומם של העולים למירון. מהתמונה שנפרשה בפני הוועדה בחודשים האחרונים עולה כי זוהי ככל הנראה 'שעת רצון' לשינוי ואנו מקווים שהממשלה תזכה לשיתוף פעולה מלא ביישום ההמלצות לאלתר".
השופטת נאור נפטרה בינואר 2022, ובמקומה מונתה השופטת דבורה ברלינר לעמוד בראש הוועדה.
בשלב הראשון של הוועדה העידו 144 עדים. כולל ראש הממשלה בעת האסון והיום, בנימין נתניהו. נאספו החומרים של הוועדה, נגבו עדויות מעשרים וחמישה עדים נוספים. כמו כן אספה הוועדה חומרי חקירה רבים ממקורות שונים ואלה נבחנו ונותחו. בנוסף, קיימה הוועדה מספר סיורים באתר קבר הרשב"י במירון.
נתניהו העיד בפני הוועדה ביולי 2022. הוא נשאל "האם בתור מי שעמד בראש המערכת במדינה כ-12 שנים, אתה מרגיש שיש לך אחריות ציבורית לאסון הזה?" נתניהו לקח אחריות רק על נושא ההקפדה על הנחיות הקורונה: "אני לא יכול לקחת אחריות על מה שאני לא יודע. אני לוקח אחריות על הנושא האפידמיולוגי שעמד בפניי, ובזה טיפלתי".
5 צפייה בגלריה
רה"מ לקח אחריות רק על נושא ההקפדה על הנחיות הקורונה. נתניהו והמפכ"ל בזירת האסון
(צילום: גיל נחושתן)
ראש הממשלה הוסיף כי "הכשל העיקרי היה שההחלטות שהתקבלו לא בוצעו בפועל. לא בדקתי בעיון כל דבר, אני לא יורד לרזולוציות כאלה. אני מרגיש צער ויגון, ומצר על כך שלא היה מנגנון מקדים כדי לטפל באי-ביצוע של ההחלטות שקיבלנו". נתניהו חזר ושב על הטענה כי התרעות רבות על ליקויי בטיחות במירון, כמו נושאים רבים אחרים, כלל לא הגיעו לפתחו.
חודש לאחר מכן שלחה הוועדה הודעות אזהרה ל-18 בעלי תפקידים שונים, ביניהם - כאמור - לנתניהו, אוחנה, רב-ניצב שבתאי, אביטן, מפקד המחוז הצפוני במשטרה לשעבר שמעון לביא, ושורת בכירים נוספים, בהם מפקדים במשטרה ואנשי דת.
האזהרות נשלחו לגורמים שעלולים להיפגע מן החקירה או מתוצאותיה. לאחר מכן המוזהרים שרצו קיבלו הזדמנות להופיע שוב בוועדה. נתניהו ויתר על זכותו להעיד בשנית. על נתניהו כתבו חברי הוועדה: "מי שכיהן כראש הממשלה במשך יותר מ-12 שנה, ידע - או שהיה עליו לדעת - כי אתר קבר הרשב"י במירון מטופל במשך שנים בצורה לקויה, שעלולה ליצור סיכון למשתתפים הרבים בהילולה המתקיימת מדי שנה בל"ג בעומר".
עוד כתבו חברי הוועדה כי "נתניהו לא פעל כמצופה מראש ממשלה לתיקון מצב דברים זה, על אף שהנושא עמד במוקד דוחות חמורים של מבקר המדינה, שהנושא מערב מספר משרדי ממשלה ושהוא הובא לשולחן הממשלה בכמה הזדמנויות בשנים שונות. נתניהו לא דאג למעקב יעיל אחר טיפול הממשלה בעניין, גם לאחר שבמסגרת דיון בהחלטת ממשלה בשנת 2016 הובהר שהחלטות ממשלה קודמות בנושא לא יושמו".
על אוחנה, שמכהן כיום כיו"ר הכנסת, נכתב כי הוא לא פעל כמצופה מהשר לביטחון הפנים כשגיבש את דעתו באשר לקיום ההילולה ללא הגבלת קהל, ונתן לכך ביטוי פומבי, מבלי שהדבר נבחן בעבודת מטה מסודרת בנוגע למכלול המשמעויות – לרבות בחינת חלופות שונות באשר לאופן קיום ההילולה. "בהמשך, כשהיה בפניו מידע בנוגע לסכנות הצפויות, ובפרט לסכנות הנובעות מהצפיפות הצפויה במקום, הוא לא כפעל כמצופה מתפקידו ביחס למידע זה. אוחנה לא נתן משקל ראוי לחומרת הסכנות, לא שאל מספיק שאלות ולא ביקש לבחון מחדש את ההחלטה שלא להגביל את הקהל. משנותרה על כנה החלטה זו, לא ביקש מהמשטרה לבחון ולהציג לו דרכי פעולה אחרות להפחתת הסכנות".
5 צפייה בגלריה
מבין הגורמים הבכירים שלקחו אחריות אחרי האסון ואף התפטר מתפקידו. ניצב (בדימוס) שמעון לביא
(צילום: אלכס קולמויסקי )
בליכוד הגיבו על מכתבי האזהרה, וטענו כי העיתוי הוא פוליטי. "שליחת מכתבי האזהרה בזמן בחירות - עיתוי פוליטי. אנו משתתפים בכאבן הגדול של המשפחות. מאז הקמת המדינה אף ועדת חקירה ממלכתית לא שלחה מכתבי אזהרה למועמדים בבחירות בתקופת בחירות. מצער שוועדת החקירה שהוקמה ביוזמת ממשלת בנט-לפיד בחרה לעשות כן", נמסר אז מהמפלגה.
הוועדה לא חסכה בביקורת גם על המפכ"ל שבתאי. באשר לשבתאי נכתב כי "אישר את תוכנית המבצע שגובשה במחוז צפון של המשטרה, וזאת על אף שידע שמתחם ההר, והמתחמים המשמשים בו להדלקות, אינם יכולים להכיל בבטחה את כמות המבקרים הצפויה במקום במהלך ההילולה, ותוך התעלמות מהסכנות הנלוות לכך".
לפי הוועדה, "על שבתאי לדעת כי המענים שניתנו בשנים הקודמות לסכנות לא היו מספקים". הוועדה ציינה כי לא נשקלה אפשרות להגביל את הקהל באתר משיקולי בטיחות, ואף כשעלתה אפשרות להגביל את הקהל בשל מגפת הקורונה - שבתאי דחה אותה נחרצות, וטען שהגבלת כמות המבקרים מסוכנת יותר. "עמדה זו נקבעה מבלי שנעשתה עבודת מטה מסודרת לבססה, ומבלי שנבחנו חלופות ודרכים פרטניות ליצירת הגבלה של כמות המשתתפים באירוע", צוין.
על ניצב שמעון לביא, שהיה היחיד מבין הגורמים הבכירים שלקח אחריות אחרי האסון ואף התפטר מתפקידו ביולי 2022, נכתב כי היה "מפקד המבצע והאחראי על היערכות המשטרה להילולה". לפי הוועדה, הוא "אישר את תוכנית המבצע שגובשה במחוז צפון שעליו פיקד, על אף שידע שמתחם ההר, והמתחמים המשמשים בו להדלקות, אינם יכולים להכיל בבטחה את כמות המבקרים הצפויה במקום במהלך ההילולה, ותוך התעלמות מהסכנות הנלוות לכך".
לביא, אגב, ציין במכתב התפטרותו כי "מעולם לא הסתתרתי מאחורי איש, גם לא מאחורי השותפים לאחריות" - תוך רמיזה לניסיונות המפכ"ל להטיל עליו את האחריות כולה.
חברי הוועדה הבהירו אז כי בשליחת מכתבי האזהרה "ביקשנו להביא לידי ביטוי את תפיסתנו, שלפיה בעלי תפקידים ציבוריים בכירים, שלהם מוענקות סמכויות נרחבות ומשמעותיות, נדרשים לשאת באחריות בהתאם. בנוסף, בכל הנוגע לנושאים בתפקידים ציבוריים בכירים, ראינו חשיבות יתרה בהבהרת נורמות ההתנהגות המצופות מהם, כל אחד לפי תפקידו ולפי העניין. זאת, על מנת שנורמות אלה יעמדו לנגד עיניו של כל הנושא בתפקיד ציבורי. לצד זאת, סברנו כי נכון שנעסוק גם בגורמים נוספים, אשר בתפקודם היו, לכאורה, כשלים חמורים ובעלי נגיעה ישירה לאירוע".
בניגוד לנתניהו, שבחר שלא להגיע לעדות שנייה, התייצב המפכ"ל שבתאי במאי 2023 בפני חברי הוועדה שוב. הוא חזר על טענתו כי אינו אחראי לגרימת האסון וטען כי האפשרות של תרחיש אסון שכזה, כתוצאה מדוחק המונים, לא עלה על הפרק באופן כזה שהצדיק את ביטול האירוע.
"החשש שלנו היה מקריסה של הטריבונה או של הגג שקופצים עליו. נושא הצפיפות עלה, אך לא במצב שבו האירוע לא יכול להתקיים", אמר שבתאי בעדותו השנייה. לדבריו, בכל השלבים המקדימים לאירוע או במהלכו עד לעת האסון לא היו פערים בטיחותיים כמו עומסים חריגים בחניונים המובילים להר או במתחם ההילולה עצמה. "אירועים דתיים הם אירועים צפופים מטבעם", ציין והבהיר: "זה לא אומר שאנחנו לא יכולים להתמודד איתם".
המלצות ועדות החקירה שיפורסמו ניתנות בדרך כלל בשתי רמות: אישית ומוסדית. החוק אינו מחייב את הממשלה לקבל את הבירור העובדתי של ועדת החקירה הממלכתית, את מסקנותיה או את המלצותיה, אך באופן די מובהק הממשלות בעבר לא התעלמו מההמלצות.
הדריכות במשטרה
המשטרה בדריכות לקראת פרסום הדוח. "זו תהיה שעת מבחן מאוד גדולה למשטרה", אומר בכיר בארגון. המפכ"ל קובי שבתאי, שהקשב שלו בכלל ההערכות לחודש הרמדאן שמתחיל בשבוע הבא, הופתע לאחר הפרסום לפיו הדוח יוצג מחר לממשלה.
במשטרה עדיין משרתים שני בכירים שהוזהרו בוועדה - המפכ"ל שבתאי וסגן וסגן מפקד מחוז ש״י, תנ"צ מוריס חן שהיה באסון ראש חטיבת האבטחה. אם מסקנות הדוח יפנו אצבע מאשימה לעבר המפכ"ל, עוצמתו במשטרה תיפגע עוד יותר - לאחר שגם כך חלק מסגל הפיקוד הבכיר מתנהל כבר עתה עצמאית מול השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובידיעה שהמפכ"ל יפרוש בעוד ארבעה חודשים. מפקד המחוז הצפוני בעת האסון, ניצב שמעון לביא, פרש מהמשטרה.
המפכ״ל וסביבתו לא יודעים למה לצפות, ואף ששבתאי מנסה לפזר אופטימיות לקראת המסקנות נערכים שם "לכל תרחיש, מהקשה ביותר עד לקל". בסביבת שבתאי לוקחים בחשבון שקצינים שבינתיים פרשו מהמשטרה וייפגעו ממסקנות הדוח יתקפו בערוצי התקשורת את המפכ"ל שעדיין מכהן וינסו לאזן את הפגיעה בהם במסקנות הדוח או רק לשם "נקמה בשבתאי".
