3 צפייה בגלריה
אבו ואחיד אלהוזייל ובנו הבכור ואחיד אל הוזייל
אבו ואחיד אלהוזייל ובנו הבכור ואחיד אל הוזייל
"אמר שאין דבר כזה שנאה, רק אי הבנה". אבו ואחיד אלהוזייל ובנו הבכור
(באדיבות המשפחה)
הלך לעולמו אחד הסמלים של שילוב הבדואים בחברה הישראלית: אבו ואחיד אלהוזייל מת השבוע בגיל 73 ממחלה. אלהוזייל היה אב ל-17 ילדים. הבכור שבהם, בן 51, היה מג"ד בגדס"ר הבדואי. כל ששת בניו שירתו בצבא.
אבו ואחיד אלהוזייל עודד את הצעירים להתגייס לצבא, ועודד את השילוב של הבדואים בחברה. הוא היה מנהל האגודה למען החייל של החברה הבדואית בדרום, עודד גם שירות לאומי והאמין בשותפות הגורל בין היהודים לבדואים בנגב.
3 צפייה בגלריה
סוכת האבלים על מותו של אבו ואחיד אלהוזייל ברהט
סוכת האבלים על מותו של אבו ואחיד אלהוזייל ברהט
"מאמינים בעשייה שלו". סוכת האבלים ברהט
(באדיבות המשפחה)
"אלה ימים קשים אבל אנחנו חזקים", אמר בנו הבכור ואחיד, סגן-אלוף (במיל'). הבן קיבל את צל"ש הרמטכ"ל לאחר שמנע פיגוע תופת בכרם שלום ב-2008, בתקרית שבה נפצע בעצמו יחד עם חייליו. "הוא דגל בשיתוף פעולה. הוא תמיד אמר לי המדינה זו האמא שלנו. ביום שנולדת אתה יונק ממנה חלב, אתה גדל על החלב של המדינה, שנותנת לך הכול".
ראשי רשויות מהנגב ומהצפון, דרוזים, בדואים ויהודים, הגיעו לנחם את המשפחה ברהט, בנוסף לנציגי צבא, משטרה ושב"כ. "אנחנו נמשיך את המורשת שלו", אמר ואחיד, "אנחנו מאמינים בעשייה שלו. זו הדרך היחידה לייצר עתיד משותף. צריך להאמין בערכים שלך, בעשייה, לדעת לעשות טוב לחברה ולהיות חלק ממנה".
הבן הוסיף כי "בתקופה האחרונה הוא היה מוטרד מהאלימות בחברה הערבית. האלימות והפשיעה גורמות גם לפילוג בחברה עצמה. לא היה מישהו שיעסוק באלימות שפושה בחברה. לדעתו הריסות הבתים, החינוך והיעדר השירות הצבאי והאזרחי היו הגורמים העיקריים לאלימות".
3 צפייה בגלריה
אבו ואחיד אלהוזייל וטל רוסו
אבו ואחיד אלהוזייל וטל רוסו
"הבין שהבדואים חייבים להשתלב בחברה הישראלית". אבו ואחיד אלהוזייל וטל רוסו
(באדיבות המשפחה)
טל רוסו, אלוף פיקוד דרום לשעבר, אמר כי "מדובר באחד האנשים המשמעותיים ביותר בכל הנוגע לחיבור בין הבדואים למדינת ישראל. המשפחה שלו חדרה לי ללב. אבי המשפחה ז"ל הוא פשוט השראה. הוא האמין בשילוב בין יהודים לערבים, היה אישיות מחברת, מחבקת, מי שראה במדינת ישראל כאורים ותומים. גם כשהיה במיעוט בתוך החברה הבדואית הוא לא התבייש להרים דגל ישראל בבית שלו, למרות שהדבר גרם לו לחיכוכים. מבלי למצמץ הוא המשיך בדרכו. תרומתו בכל הנוגע לגיוס צעירים לצה"ל היא גדולה. הוא הבין שהבדואים חייבים להשתלב בחברה הישראלית וראה בגיוס כלי חשוב להשגת המטרה".
השייח חאמד אלהוזייל אמר כי "הוא היה בן אדם מדהים. קשה למצוא כמותו בימים אלה. הוא כל כך אהב את המדינה ואהב את צה"ל. הפשיעה בנגב הייתה דבר שחורה לו, בניגוד למנהיגים שלנו. לא נשאר כבוד ולא הערכה. הצעירים קלקלו את המסורת. אני יכול רק לקוות שילדיו יהיו כמותו בדיוק. כל מי שאמר לו שיש פילוג וגזענות הוא דחה את הדברים, ואמר שסכסוכים קיימים בכל מקום אבל פותרים אותם במילה טובה. הוא טען שאין דבר כזה שנאה, אלא רק אי הבנה".
‏מקהילת בוגרי גדוד הסיור המדברי נמסר: "אבל כבד פוקד את בוגרי ובוגרות הגדוד עם מותו של אבו ואחיד אלהוזייל. איש יקר ואהוב, שעשה רק טוב למען המדינה ולמען הצעירים בעדה הבדואית. כל מי שהיה בגדס״ר בשלושים השנים האחרונות הכיר והעריך אותו. איש יקר, שגידל לתפארת את חברינו האהובים מהגדוד: וחיד, פריד, עאדל, בשארה, עמאד, נימר, מחמד וסלימאן".