בישראל בכוננות ביטחונית בצל גל הטרור, אם לא יהיה עיכוב נראה ישראלי שני בחלל - ובאוקראינה הלחימה נמשכת: בשבוע הבא צפויה המתיחות הביטחונית לעמוד במוקד תשומת הלב הציבורית, אחרי שגם בסוף השבוע סוכל פיגוע שאליו לפי ההערכות יצאה חולייה של שלושה מחבלים מהג'יהאד האיסלאמי, שחוסלו בקרב יריות עם לוחמי ימ"מ ליד ג'נין, בהיתקלות שבה נפצע קשה גם אחד הלוחמים.
6 צפייה בגלריה
תיעוד מפעילות צה"ל בחטמ"ר מנשה במהלך השבוע
תיעוד מפעילות צה"ל בחטמ"ר מנשה במהלך השבוע
חיילי צה"ל בפעילות ביהודה ושומרון. חשש מעוד פיגועים
(צילום: דובר צה"ל)
ראש המשלה נפתלי בנט שיבח הערב את פועלם של הלוחמים, שעוד שלושה מהם נפצעו קל, והזהיר כי צפויים ניסיונות נוספים: "אנחנו בעיצומו של מאמץ משותף, של כל כוחות הביטחון, לעצור את רצף הפיגועים האחרונים ולהשיב את הביטחון לאזרחי ישראל. במהלך השבת - שב"כ, המשטרה, ימ"מ וצה"ל סיכלו פצצה מתקתקת של פיגוע בדרך, אך אנחנו בהחלט מניחים שיהיו עוד הרבה ניסיונות ואנחנו בשעות אלה פועלים כדי למנוע גם אותם. אנשינו פועלים באומץ רב, סביב השעון, בסביבה עוינת ואלימה, ואני רוצה למסור פה החלמה מהירה לפצועים בפעולה".
במקביל, באוקראינה יספרו שבוע שישי של מלחמה מול רוסיה. בימים האחרונים החלה רוסיה לסגת מאזור קייב, בצל הקשיים הרבים שנתקל באזור הזה צבאה, והערב כבר הודיעו השלטונות בקייב כי הרוסים נסוגו ממנו לחלוטין, תוך שהנשיא וולודימיר זלנסקי מאשים כי הרוסים מותירים מאחוריהם לא רק הרס נרחב, אלא גם מוקשים רבים - שחלקם אף הוטמן לטענתו בגופות. במקביל, באוקראינה נערכים להסלמה של המלחמה בחזית המזרחית, באזור חבל דונבאס שעל חלקים נרחבים ממנו שולטים הבדלנים הפרו-רוסים - ומדגישים שוב שוב כי הרוסים מתגברים שם את כוחותיהם.
6 צפייה בגלריה
הרוג ב אוקראינה ב עיירה בוצ'ה ליד קייב ששוחררה מכיבוש של רוסיה
הרוג ב אוקראינה ב עיירה בוצ'ה ליד קייב ששוחררה מכיבוש של רוסיה
הרס בעיירה בוצ'ה ממערב לקייב, ששוחררה בעקבות נסיגת הרוסים
(צילום: רויטרס)
גם עתידו של המשא ומתן לוט בערפל: למרות הטענות להתקדמות בשיחות על הפסקת אש אחרי המפגש שנערך באיסטנבול, הסכם שכזה לא הושג. בסוף השבוע אף האשימו במוסקבה את אוקראינה במתקפה נגד מתקן נשק בשטחה רוסי, והקרמלין טען שהמתקפה באזור בלגורוד - עליה קייב לא קיבלה אחרית - "לא יוצרת תנאים נוחים להמשך שיחות השלום". השיחות בין הצדדים חודשו בינתיים - אך מתנהלות באמצעות שיחת וידאו. אלו עוד כמה אירועים שצפויים בשבוע הבא:
שבעה חודשים וחצי אחרי שוועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון מירון החלה את עבודתה, יופיע בפניה ביום שלישי העד הבכיר ביותר עד עתה - מפכ"ל המשטרה יעקב שבתאי. מי שעומד בראש הארגון שמנהל בפועל את הילולת ל"ג בעומר הענקית במירון, ושעומד במרכז חקירת המחדלים שגרמו למותם של 45 חוגגים - מבוגרים, נערים וילדים - באסון האזרחי הכבד בתולדות המדינה, ימסור לראשונה באופן רשמי את גרסתו לאירועים שקדמו להילולה.
בדיונים קודמים חשפו כמה מפקודיו של רנ"צ שבתאי, ובהם קצינים בכירים במשטרה, פרטים מטרידים על התנהלותו בתקופת ההכנות לאירוע ומתחו עליו ביקורת בעניין, וכעת הוא יתייצב להגיב לכך בקולו. עדות המפכ"ל אמורה הייתה להישמע לפני כחודשיים ובוטלה בעקבות פטירתה של יו"ר הוועדה מרים נאור. ההערכה היא כי ככל שהזמן יחלוף יזומנו להעיד בפני הוועדה עוד ועד גורמים שלטוניים רמי דרג, ובהם גם פוליטיקאים בכירים שהיו מעורבים בארגון ההילולה במירון.
אם לא יהיה שום עיכוב נוסף, האחרון שבהם היה ממש לא מזמן, ביום חמישי הקרוב ישוגר הישראלי השני לחלל. בשעה 12:05 שעון ארה"ב (19:05 שעון ישראל) תשוגר החללית דרגון 2 ממרכז קנדי שליד קייפ קנארוול, כשבתוכה איתן סטיבה.
אפשר לצקצק ולהגיב על כך שעל משימת החלל הזו שילם סטיבה כסף רב מכיסו (כ-50 מיליון דולר), ועדיין, סטיבה ייצג את ישראל בחלל, ובמשך עשרת ימיו בתחנת החלל הבינלאומית, יחד עם עוד שלושה אסטרונאוטים בטיסה האזרחית הראשונה לתחנת החלל, הוא יבצע לא פחות מ-35 ניסויים שישפיעו על כולנו.
6 צפייה בגלריה
איתן סטיבה בחליפת חלל
איתן סטיבה בחליפת חלל
סטיבה. אפשר לצקצק, אבל בסוף הוא מייצג את ישראל ויערוך ניסויים שישפיעו על כולנו
(צילום: Axiom Space & SpaceX)
סטיבה, האסטרונאוט הישראלי השני, היה פקודו של אילן רמון ז"ל, שהיה האסטרונאוט הישראלי הראשון לפני כעשרים שנה, ולא שב ממשימתו בחלל.
הטיסה לחלל, שנעשית במסגרת משימת רקיע, ביוזמה והובלה של Axiom Spce, מבשרת על מהפכה בטיסות המאוישות לחלל. המשימה, לה שותפות קרן רמון וסוכנות החלל הישראלית, מאפשרת לחוקרים לקדם רעיונות ובחינה בסביבת מחקר ייחודית, והיא תלווה בפעילויות חינוכיות לטובת כלל ילדי ישראל.
בסך הכל, סטיבה רחוק מלטוס לטיול וצפוי לו לו"ז צפוף למדי, כל זאת כדי שיוכל להספיק לערוך את כלל הניסויים שהוטלו עליו. וכן, אפשר להתרגש, ואולי אפילו לדמוע מהתרגשות, על כך שאסטרונאוט כחול לבן נוסף טס לחלל.
פותחים שבוע כותרת ביניים כותרות ראוי לציון

אחד המבצעים הכי נועזים של צה"ל

בלילה שבין 9 ל-10 באפריל 1973 פשטו לוחמי צה"ל על מפקדות של ארגוני המחבלים ואישים מרכזיים בארגונים הללו, באחת הפעולות הנועזות ורבות הדמיון שידע צה"ל מעודו.
ספינות חיל הים הובילו את הלוחמים לאזור נמל ביירות ומשם הם הגיעו אל החוף באמצעות סירות קומנדו. עם הגיעם לחוף עלו הלוחמים, מוסווים בלבוש אזרחי, על מכוניות מקומיות נהוגות בידי אנשי מוסד, שהובילו אותם ליעדים השונים.
6 צפייה בגלריה
(מתוך ארכיון ידיעות אחרונות)
פעולת החיסול הוטלה על לוחמי סיירת מטכ"ל, ארבעה מהם – בהם אהוד ברק ועמירם לוין – הוסוו כנשים. שלושה מראשי אש"ף, בהם סגנו הלא רשמי של יאסר ערפאת, חוסלו באותה פעולה, שכונתה "אביב נעורים".
חלק מהכוח הישראלי הגיע למפקדה הראשית של "החזית העממית הדמוקרטית", ששכנה בבניין בן שבע קומות ברחוב מרכזי והומה אדם, והוחזקה על ידי עשרות מחבלים. במקום התפתח קרב קשה ובסופו הועברו עשרות קילוגרמים של חומר נפץ לתוך הבניין. החיילים הישראלים המעטים, שניהלו קרב מול כוחות עדיפים עליהם פי כמה, פוצצו את הבניין וחלק גדול ממנו קרס.
6 צפייה בגלריה
(מתוך ארכיון ידיעות אחרונות)
ערפאת מיהר לאשר כי סגנו אבו יוסוף נהרג בפעולה, ואחד מעוזריו הודה שהכוחות הישראליים פוצצו בתים רבים שבהם שהו מחבלים. בין עשרות המחבלים שנהרגו היו גם כמאל עדואן, שהיה אחראי על פעולות חבלה בישראל ובגדה, וכמאל נאסר, הדובר הרשמי של הפתח.
מאוחר יותר התברר כי אבו יוסוף היה במיטתו כאשר ניתץ חומר הנפץ את דלת ביתו. החוליה שפרצה לתוך הדירה מצאה את חמשת ילדיו של המחבל ערים. בנו הגדול יוסוף, שהיה אז בן 16, התייצב מול האורחים הבלתי קרואים. "היכן אביך", הם שאלו אותו בערבית. הבן נבהל ורץ ואז אביו התעורר. אבו יוסוף ביקש מאשתו שתביא לו את האקדח. רעייתו ניסתה לגונן עליו, וזה עוד הספיק לומר "פחדנים", לפני שנורה למוות.

כמעט יובל להופעה הישראלית הראשונה באירוויזיון

ב-7 באפריל 1973 השתתפה ישראל בפעם הראשונה בתחרות הזמר האירופית – "האירוויזיון". במשך חודשים ארוכים עקבו אהוד מנור ונורית הירש אחר תחרויות זמר באירופה, כדי ללמוד איך לכתוב את השיר המושלם לתחרות.
בערב התחרות עלתה אילנית לבמה בלוקסמבורג וביצעה את השיר "אי שם". היא הגיעה למקום הרביעי והמכובד עם 97 נקודות, כשאת המקום הראשון לקחה המדינה המארחת עם אן מארי דוד.
6 צפייה בגלריה
(מתוך ארכיון ידיעות אחרונות)
"באותו הזמן הייתה אהדה גדולה לישראל", סיפרה בעבר אילנית בריאיון ל-ynet. "בדיעבד, ההשתתפות הראשונה באירוויזיון היא אולי לא סימן ממש היסטורי, כי הניצחונות שלנו בה יותר היסטוריים, אבל מבחינת הסצנה המוזיקלית בישראל זה היה אירוע גדול".
התחרות נערכה קצת יותר משישה חודשים אחרי טבח הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן, והאבטחה בתחרות הייתה בהתאם. "לרגל השתתפותה של הזמרת הישראלית ננקטו אמצעי ביטחון קפדניים בכניסה לאולם", דווח בידיעות אחרונות ביום שלאחר התחרות. "הצלמים נאלצו להפעיל פעמיים את מצלמותיהם כדי להוכיח כי אין הן ממלוכדות. גם העיתונאים שהיו מצוידים במכונות כתיבה נתבקשו לכתוב מספר שורות לדוגמא".
"הקהל לא האמין שהמאבטחים הגיעו לאולם ופתחו להם את התיקים", סיפרה בעבר אילנית. "מהמלון לאולם, מרחק של כמה דקות הליכה, נסעתי עם ואן כשמלפניי מכונית עם שוטרים ולפניהם שוטרים עם אופנוע, וכנ"ל מאחורי, כאילו מדובר בראש ממשלה. השמירה הייתה בלי סוף. מכאן גם השמועה שמתחת לשמלה הרחבה שלבשתי היה אפוד מגן, אבל זה כמובן לא נכון".