אזרבייג'ן היא רפובליקה סובייטית לשעבר שרוב אוכלוסייתה מוסלמית שיעית אבל הצביון בה חילוני, וחוקתה מפרידה בין דת למדינה, ומבטיחה את חופש הדת. אחרי עשרות שנים שבהן הייתה חלק מברית המועצות, מאז יצאה לעצמאות היא מיצבה עצמה כאחת המדינות החילוניות ביותר בעולם המוסלמי. בחודש שעבר הציגה הממשלה תקנות חדשות האוסרות על תלמידים להגיע לבית הספר כשהם לבושים בבגדים החורגים מהתלבושת האחידה הרשמית או כאלה שאינם מתיישבים עם האופי החילוני של החינוך הממלכתי.
בתקנות שהציגה הממשלה האזרית לא צוין החיג'אב במפורש, אך לאחר הצגתן הופיעו דיווחים שלפיהם תלמידות ומורות העוטות כיסוי ראש איסלאמי לא קיבלו אישור להיכנס לבתי הספר. בעקבות זאת פרצו בימים האחרונים מחאות מסוימות, ואתמול מסר משרד הפנים האזרי כי 37 בני אדם נעצרו בגין הפרת הסדר הציבורי בעת שהביעו התנגדות לאכיפת התקנות.
המשרד ציין כי בבאקו התעמתו אנשים עם צוותי בתי ספר סביב דרישות התלבושת החדשות, גרמו נזק לרכוש במוסדות חינוך וניסו לשבש את הלימודים. בסרטונים שהופצו ברשתות החברתיות האזריות נראו תלמידים מחבקים את מורותיהם ובוכים אחרי שנודע להם כי נאסר עליהן להיכנס לבית הספר בשל כיסוי הראש שלהן, ותלמידות שהכניסה שלהן או של אחרות למוסדות לימודים נמנעה תועדו בוכות או מניפות שלטי מחאה. לפחות בשני בתי ספר החרימו תלמידים את הלימודים במחאה על ההגבלות.
אתמול, בצל המחאות על איסור החיג'אב, דיווחו גולשים באזרבייג'ן כי נתקלו בקשיים בגישה לרשתות חברתיות. משתמשי אינסטגרם וטיקטוק, שסרטונים מההפגנות למען עטיית החיג'אב הופצו בהן, התלוננו בפרט כי סרטונים אינם נטענים עוד וכי פיד החדשות אינו מתעדכן. חלקם דיווחו כי הצליחו לגשת מחדש לשירותים רק באמצעות שימוש ב-VPN.
סערת החיג'אב הובילה גם לעימות בין אזרבייג'ן לבין בעלת בריתה המסורתית טורקיה. מפלגת השלטון האזרית "אזרבייג'ן החדשה" (YAP) מתחה היום ביקורת על יועץ לנשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן ועל מחוקקים ממפלגת הצדק והפיתוח (AKP) שלו, על שהתבטאו נגד התקנות החדשות באזרבייג'ן. היועץ, אוקטאי סארל, כתב אתמול ברשת X כי מניעת הזכות לחינוך מתלמידות אזריות העוטות כיסוי ראש היא "בלתי מתקבלת על הדעת", והוסיף: "כיסוי ראש אינו מכשול; הוא חובה של אמונה דתית. אנו מצפים מאזרבייג'ן לחזור בה מטעות זו בהקדם האפשרי".
בהודעה מטעמה גינתה מפלגת YAP את דבריו של סארל, הגדירה אותם "פופוליסטיים וחסרי אחריות", וציינה כי הם מסכנים את היחסים בין בעלות הברית הקרובות. היא הוסיפה כי התקנות החדשות מבוססות על שוויון, חילוניות ושלטון החוק. המפלגה ציינה כי גם טורקיה חילונית על פי חוקתה, והזהירה את אנקרה מפני שימוש במדיניות החינוך של אזרבייג'ן למטרות פוליטיות.
היא הדגישה גם כי העיקרון של "אומה אחת, שתי מדינות" – המשמש לתיאור הקשרים ההדוקים בין אזרבייג'ן לטורקיה – אינו מצדיק התערבות בענייניה הפנימיים של המדינה האחרת או כפייה של השקפות פוליטיות ואידאולוגיות. כך או כך, המחלוקת מאיימת להעיב על היחסים בין אזרבייג'ן לטורקיה, וממחישה את האתגרים הניצבים בפני באקו בכל הקשור לאכיפת החילוניות.
בשבוע שעבר התאספו מפגינים מול הקונסוליה של אזרבייג'ן באיסטנבול כדי למחות על ההגבלות. ברשתות החברתיות בטורקיה היו שהשוו בין ההתפתחויות באזרבייג'ן לאלה שנרשמו בטורקיה אחרי ההפיכה בטורקיה ב-1997, אז נאסר על נשים להגיע בכיסוי ראש לאוניברסיטאות ולמקומות עבודה ציבוריים, קצת יותר מחמש שנים לפני שארדואן עלה לשלטון והפך את האיסלאם לנוכח מאוד בחיי היום יום.
אזרבייג'ן, בדומה לאיראן, היא מדינה שרוב אוכלוסייתה שיעית, אך בניגוד למשטר בטהרן היא מקיימת יחסי ידידות חמים עם ישראל, יחסים הנשענים בראש ובראשונה על שיתוף פעולה ביטחוני עמוק, שבמסגרתו ישראל היא ספקית נשק מרכזית של הצבא האזרי. לשתיים גם אינטרסים כלכליים משותפים, ובראשם ייבוא נפט אזרי לישראל. הקשרים בין השתיים ניזונים גם מזיקה תרבותית והיסטורית חיובית, המבוססת על הקהילה היהודית העתיקה באזרבייג'ן ועל המיעוט היחסי של אנטישמיות במדינה.
היחסים ההדוקים בין אזרבייג'ן לישראל גוררים לא פעם ביקורת חריפה על באקו בעולם המוסלמי, בראש ובראשונה מצד השכנה איראן, אך לעתים גם מצד טורקיה. את ההודעה שפרסמה היום מפלגת השלטון האזרית YAP היא ניצלה גם כדי להדוף ביקורת שהשמיעה אנקרה שוב על יחסי אזרבייג'ן עם ישראל, והיא ציינה בה כי היחסים הללו מבוססים על המשפט הבינלאומי ועל אינטרסים הדדיים.







