גם בתום סבב השיחות החמישי בין איראן לארצות הברית, שנערך בסוף השבוע ברומא, נותרו סימני שאלה באשר ליכולת להגיע להסכם גרעין חדש. שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, עדכן כי הסבב היה מהמקצועיים ביותר מאז תחילת השיחות. הוא ציין כי לצד האמריקני יש הבנה ברורה יותר של עמדות איראן וכי שר החוץ של עומאן, המתווך בין הצדדים, הציג הצעות שמטרתן להתגבר על המכשולים הקיימים. לדבריו, שני הצדדים הסכימו להמשיך בשיחות טכניות שיכולות לסלול את הדרך להתקדמות ולפריצת דרך בסבב הבא.
1 צפייה בגלריה
טראמפ וחמינאי
(צילום: חיל האוויר האמריקני, European Space Agency, AFP PHOTO / HANDOUT / DVIDS / US ARMY / Staff Sergeant Cory D. Payne)
הסבב האחרון נערך בצל מתיחות גוברת וחוסר אמון הדדי. אף שלא הושגה פריצת דרך סביב סלע המחלוקת המרכזי: זכותה של איראן להעשיר אורניום בשטחה, ניכר כי שני הצדדים עדיין מעדיפים פתרון מדיני-דיפלומטי על פני עימות צבאי. איראן מודעת היטב למשמעות קריסת השיחות, במיוחד על רקע הדיווחים כי ישראל נערכת לתקיפה אפשרית של מתקני הגרעין. הנשיא טראמפ אינו מעוניין, אף הוא, בעימות צבאי, שתוצאותיו אינן ידועות מראש. בביקורו האחרון באזור לחצו עליו מדינות המפרץ להגיע להסכם עם איראן כדי למנוע עימות, שעלול לפגוע בכלכלתן וביציבותן. גם המערכה בתימן המחישה את מגבלות האופציה הצבאית, לאחר שוושינגטון נאלצה להגיע להסכם הפסקת אש עם החות'ים. לפיכך, שני הצדדים מעוניינים למצות את השיחות עד תום.
הדרך להסכם עדיין רצופת מוקשים וטרם ברור אם ניתן להגיע לפתרון בסוגיית ההעשרה. בכירי הממשל האמריקני יישרו לאחרונה קו סביב הדרישה לפירוק מוחלט של מתקני ההעשרה, בניגוד לרמיזות קודמות על אפשרות להסדר שיאפשר העשרה מוגבלת
עם זאת, הדרך להסכם עדיין רצופת מוקשים וטרם ברור אם ניתן להגיע לפתרון בסוגיית ההעשרה. בכירי הממשל האמריקני יישרו לאחרונה קו סביב הדרישה לפירוק מוחלט של מתקני ההעשרה, בניגוד לרמיזות קודמות על אפשרות להסדר שיאפשר העשרה מוגבלת. עדיין לא ברור אם מדובר בדרישה סופית מצד וושינגטון או במהלך טקטי להשגת ויתורים איראניים בסוגיות אחרות כמו פיקוח או תוקף ההגבלות על תוכנית הגרעין. לעומתם, הבהירו בכירים איראנים, ובראשם המנהיג חמינאי, כי איראן לא תוותר על זכותה להעשיר אורניום. חמינאי אף כינה את הדרישה האמריקנית "חוצפה" והדגיש כי איראן אינה זקוקה לאישור. הבכירים האיראנים הביעו תסכול מההצהרות האמריקניות הפומביות. שר החוץ האיראני עראקצ'י עצמו הדגיש כי אם יוצגו דרישות שאינן ריאליות, הן לא ימולאו.
לחץ זמן
יתר על כן, המשא ומתן נערך תחת לחץ זמן משמעותי. ב-18 באוקטובר יפקע מנגנון ה"סנאפבק" שמאפשר את החזרת הסנקציות במסגרת החלטת מועצת הביטחון 2231 של האו"ם. הפעלתו, שאינה מותנית בהסכמת רוסיה או סין, מצריכה היערכות של המדינות החתומות על הסכם הגרעין מספר שבועות קודם לכן. הפעלתו עלולה להביא להודעה איראנית על פרישה מהאמנה למניעת תפוצת נשק גרעיני (NPT) ולהסלמה משמעותית. מנגד, אי-הפעלתו תגרע קלף מיקוח משמעותי ממדינות המערב.
בקבועי זמן קצרים אלה, ספק אם יהיה ניתן להשיג הסכם כולל שיטפל בכלל הסוגיות: תוכנית ההעשרה, פיקוח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית על מתקני הגרעין ופרטי הסרת הסנקציות. במצב זה, ובהיעדר הכרזה רשמית על כישלון השיחות – שדומה ששום צד אינו מעוניין בה – יכולות וושינגטון וטהרן להעדיף הסכם ביניים: הפחתת רמת ההעשרה בתמורה להסרה חלקית של סנקציות או הפשרת נכסים איראניים המוקפאים בחו"ל. אך הסכם כזה ישאיר את תשתיות הגרעין על כנן, יחייב כנראה את מדינות אירופה לוותר על הסנאפבק, ויקטין את תחושת הדחיפות להגיע להסכם מקיף – תרחיש בעייתי עבור ישראל שתישאר עם איראן קרובה ליכולת סף גרעינית אך ללא אישור אמריקני לפעולה צבאית. בכל מקרה, גם הסכם ביניים יחייב כנראה פתרון יצירתי שיגשר בין "הקווים האדומים" של ארצות הברית ואיראן בנוגע לסוגיית ההעשרה.
רז צימט בינתיים, באיראן גוברים הקולות המזהירים את ישראל וארצות הברית מפני תקיפה. דובר משמרות המהפכה איים השבוע בתגובה "נחרצת והרסנית" לכל פעולה צבאית. בכירים בטהרן אף רמזו כי איראן עלולה להעביר חלק מנכסיה הגרעיניים למקור נסתר ומאובטח, מהלך שעלול להקשות על נטרול יכולותיה הגרעיניות גם לאחר תקיפה ולהקל עליה במאמציה לשקם את תוכניתה הגרעינית. בכל מקרה, כל עוד נמשך המשא ומתן, ספק אם ישראל תוכל לנצל את חלון ההזדמנויות לתקיפה. הנשיא טראמפ אמר השבוע בשיחתו עם ראש הממשלה נתניהו כי הוא מעוניין בהסכם וכי השיחות "מתקדמות בכיוון הנכון". ספק אם שני המנהיגים רואים עין בעין מהו אותו כיוון נכון.
ד"ר רז צימט הוא ראש תוכנית איראן והציר השיעי במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), אוניברסיטת תל אביב.
