מתקפת הפתע של חמאס ב-7 באוקטובר והטבח הרצחני שביצעו מחבליו הותירו את צה"ל ואת כוחות הביטחון המומים. הדיווחים על מעשי הזוועות וכיבושי היישובים והבסיסים טלטלו את המדינה, ומעל כל אלה ריחף גל החטיפות חסר התקדים לרצועת עזה. במהרה, ותחת מעטה של אבל, הלם וחוסר ודאות - הוקמה מפקדת השבויים והנעדרים - תחת פיקודו של אלוף במיל' ניצן אלון. השבוע הושב החלל החטוף האחרון, רס"ר רן גואילי ז"ל - כך שהמפקדה תשנה את אופי פעילותה, ותהיה ערוכה למעשה לפעול בחירום בלבד.
5 צפייה בגלריה
255 החטופים החיים והחללים שנחטפו לרצועת עזה - והוחזרו
(צילום: דוברות מטה משפחות החטופים)
שגב כלפון בדרך לבית חולים ישראלי - אחרי 738 ימים בשבי
(צילום: דובר צה"ל)
המפקדה הוקמה בהובלת מערך המבצעים המיוחדים באגף המודיעין, ואוישה בבעלי תפקידים סדירים שהוסטו מתפקידיהם במערך, לצד משרתי מילואים ויועצים, ובשילוב כוח אדם מיחידות צה"ל, מערכי אמ"ן וגופי מערכת הביטחון. הייעוד לאורך כל שלבי המלחמה היה לשמש כמפקדה משימתית שמתמקדת בהגנה על החטופים, בירור גורלם והשבתם.
מפרוץ המלחמה שירתו במפקדה כ-2,100 משרתים, מתוכם כ-1,300 מילואימניקים, כ-800 ממערך המבצעים המיוחדים וכ-50 משרתים נוספים מיחידות שונות. חלק ניכר מחטיבת המחקר ויחידה 8200 - כ-60% מסך המילואימניקים - הרכיבו את המפקדה.
תמונת המצב הראשונית בבוקר הטבח העריכה כ-3,100 נעדרים וחטופים, בין היתר נוכח היקף נרחב של מנותקי קשר. בהמשך החלו להתברר האירועים, ובצה"ל הוגדר כי מדובר בכ-255 חטופים ברצועת עזה, מתוכם הארבעה שהוחזקו בשבי עוד טרם פרוץ המלחמה - סגן הדר גולדין ז"ל, סמ"ר אורון שאול ז"ל, אברה מנגיסטו והישאם א-סייד.
במסגרת פעילות המפקדה הוחזרו 168 חטופים חיים ו-87 חטופים חללים בזמן המלחמה, ובמסגרת מבצעים מיוחדים חולצו 59 חטופים - 8 מהם בחיים ו-51 מהם חללים. המפקדה עשתה שימוש הן במודיעין מוקדם שהיה קיים טרם המלחמה והן במודיעין שהופק במהלכה לצורך איתור החטופים וקידום מאמצי חילוצם ושחרורם.
לכל משפחת חטוף הוצמד קצין שו"ן (שבויים ונעדרים) ייעודי, שקיים איתה קשר רציף לאורך המלחמה, עדכן במידע מודיעיני וניסה לייצר ודאות בנוגע למצב יקיריהם שבשבי. כלל המידע שניתן היה להעבירו - בכפוף לביטחון מקורות, ביטחון השו"ן וצנעת הפרט) - הועבר למשפחות כדי לאפשר הבנה מיטבית של תמונת המצב. "מההתחלה ליווינו את המשפחות כדי לתווך את המידע המודיעיני. זה אירוע חשוב ומורכב, ולכן השקענו בזה", אמר על כך גורם ביטחוני.
המספרים משתנים
"בבוקר 7/10 הייתי פנוי והוקפצתי למשימת השו"ן, ומאז אני במשימה ברצף, כאשר אני מפקד על היחידה באמ"ן מאז יוני 24' תחת ניצן אלון", סיפר הגורם הביטחוני. "המפקדה הוקמה בגלל שלא היה אף גוף שהיה ערוך לאתגר בסדר גודל כזה. זה לא היה בתרחישי הייחוס. זו מפקדה מאוד ייחודית ממספר היבטים, בין השאר משום שהיא מורכבת מהמון יחידות של אמ"ן, שב"כ, מוסד, וחיל אוויר, כולם תחת מטריה אחת. הבנו שהמשימה הזו מחייבת שיתופי פעולה ברמה גבוהה ביותר גם עם המשטרה וגופי ביטחון אחרים".
לדברי הגורם הביטחוני, "כשקמה המפקדה המשימה הראשונה הייתה להבין עם מה אנחנו מתמודדים, מי נחטף ומי לא. בשבוע הראשון דווח על 3,100 נעדרים, ירדנו תוך שבועיים לכ-300, ורק בדצמבר 2024 הבנו מה עלה בגורלם של כולם - ושנחטפו באותו יום 251 אזרחים, חיילים וזרים. היו כאלה שהוגדרו כחטופים למרות שלא היינו בטוחים שהם היו כאלה, זו הייתה החלטה מנהלתית בחלקה. המחקר הביא אותנו למסקנה שהם לא נחטפו מעולם. עשינו הפרדה בין חיים לחללים, כי זה הצריך הכוונה מבצעית שונה. יחד עם המשימה הזו הוקם במקביל המחקר למיקומי החטופים בתוך רצועת עזה".
הגורם הוסיף כי בכל הנוגע לחטופים החיים, נעשה מאמץ לגבש תמונת מצב בנוגע למיקומם ולשאלה בידי מי הם מוחזקים, תוך צמצום הסיכוי לפגוע בהם, בשיתוף פעולה עם הכוחות מפיקוד דרום. "לצערנו כמובן לא עמדנו במשימה, והיו מקרים שנפגעו חטופים", אמר הגורם. "כל מקרה כזה נחקר לעומק, והלקחים הוטמעו בתוך עבודת המפקדה והעבודה המשותפת. התחקור כלל גם הצגת התחקיר לכל המשפחות שנפגעו. הסברנו את השגיאות ולקחנו אחריות. מראות עיניי הייתה הפנמה טובה של הלקחים. לצערי, בגלל שהאתגר הוא מאוד מורכב, היו סוגים שונים של טעויות - ולכן נפגעו חטופים".
תיעוד דרמטי מחילוץ 4 החטופים ב"מבצע ארנון", יוני 2024
(צילום: דוברות מג"ב )
"איתור חטופים חיים זו משימה מאוד דינמית, בגלל שהם הועברו ממקום למקום ובעצם תמונת המצב כל הזמן מתעדכנת", המשיך. "אין בשום מקום יכולת להגיד 'מצאנו אותם, הם במקום מסוים'. המשימה הייתה 'לאחוז' אותם מודיעינית כל העת, וזה הצריך את שיתוף הפעולה עם שב"כ ושילוב של כלל המודיעין - סיגינט ויומינט (מודיעין אותות ומודיעין אנושי - אב"ק) - וגם תחקורים של חטופים ששבו ותחקורים של מחבלים שנעצרו", הוסיף הגורם.
"היו המון דילמות, למשל האם אתה מסכל אויב ומסיר איום או נמנע מכך כדי להרוויח צוהר מודיעיני עבור החטופים. זו סוגיה שנוהלה מול פיקוד דרום ואמ"ן. אני לא מכיר עוד מלחמה שנאלצו להתמודד עם אתגר כזה – מצד אחד להכריע אויב תוך כדי שיש מאות אזרחים בתוך שטח הלחימה שיש לשמור עליהם".
לדברי הגורם, "נעשה מחקר בנוגע לחטופים החללים. ראשית, להבין שהם אכן מתים ברמה שמייצרת ודאות למשפחות. שנית, מחקר שיכווין פעילות מבצעית שתאפשר את השבתם. ניהול הסיכונים פה יותר פשוט ולכן גם היו לא מעט מבצעים שבהם החזרנו חללים. המחקר הזה מאוד מאתגר בגלל הכאוס שהיה ב-7 באוקטובר. במקרים רבים חמאס לא ידע היכן הגופה נמצאת, ובחלק מהמקרים ידענו יותר מהם היכן נמצא אותו חלל חטוף".
הגורם התייחס למבצע "לב אמיץ" להשבת רן גואילי ז"ל: "פעלנו בדחיפות להביא לפתרון, והמחקר נעשה באינטנסיביות רבה מאוד כדי להגיע לממצאים. במבצע 'לב אמיץ' פעלו בצורה מיוחדת. למעשה המשכנו מאז הסכם השבת החטופים האחרון בחקירת מיקום החללים. המקרה של רני היה סבוך במיוחד כי חמאס לא ידעו לתאר איפה הוא נמצא בשום שלב, וגם לא הג'יהאד האיסלאמי. החזקנו בכמה תרחישים אפשריים לגבי מיקומו, והבנו בשלב מאוד מוקדם שיש מצב שהוא נקבר עם עוד אלמונים, וידענו להצביע על אותו בית קברות. יותר מכך, ידענו להצביע מה האזורים בתוך בית הקברות שיש לפתוח כדי לזהות אותו. גם המחקר הזה בוצע יחד עם שב"כ".
תיעוד ממבצע "לב אמיץ" להשבתו של רן גואילי ז"ל
(צילום: דובר צה"ל)
5 צפייה בגלריה
הלוויית החטוף החלל האחרון רן גואילי ז"ל, אתמול
(צילום: CHAIM GOLDBERG/Pool via REUTERS)
"לשמחתי, הצלחנו לאתר אותו במיקום המוערך ולהביאו לקבורה בישראל. לא הערכתי שנגיע למצב הזה. כמובן שכל הצלחה חיזקה את התחושה שלנו שאנחנו בכיוון וגם הצד השני היה בשליטה על מיקומי החללים, והם ידעו להחזיר. בדיעבד ידענו שהכיוון של בית הקברות הוא נכון, אבל בזמן אמת לא ידענו את זה כי היו עוד כיווני חקירה. ההצבעה על בית הקברות הייתה קיימת כבר שבועות אבל התחזקה מאוד בימים האחרונים, וכשניתן האישור המדיני - יצאנו לפעולה".
המבצעים שלא פורסמו - והחשיפה לתכנים הקשים
"העומס הרגשי הנפשי במפקדה הוא אינטנסיבי, ואנחנו מדברים על מאות משרתים ומשרתות, יותר ממחציתם אנשי מילואים שחיים את החטופים יום ולילה. זה איתך בכל רגע נתון. זו מציאות של לחימה וכוחות שפועלים, וחשיפה למראות קשים, מקרים שבהם טעינו ונפגעו חטופים, מבצעים ותחושת דחיפות. האחריות כרגע היא גם לדאוג לאותם משרתי המפקדה לקבל את הסיוע הראוי לכל מי שיצטרך.
"כל ניהול המפקדה הזו היא שותפויות עם הלוחמים הגיבורים, עם פיקוד הדרום, עם כל גופי המודיעין בקהילה. המוסד היה שותף בכיר מאוד במשא ומתן וגם באופן מבצעי. המפקדה הפרידה כאמור בין חיים לחללים, והייתה חלוקה גאוגרפית של החטופים. בתוך זה הייתה חלוקה ל'פרשיות' – ואם יש חטוף שמוחזק יחד אז צוות אחד, ואם יש חטוף בודד אז צוות לבד עובד איתו", הוסיף.
לדבריו, 38 חטופים נהרגו בשבי בנסיבות שונות מ-8 באוקטובר והלאה, חלק נהרגו ב-7 באוקטובר. לאורך המלחמה לא חדלנו לעבוד על מבצעים בשום שלב. זה הלך ונעשה יותר מורכב עם הזמן, והיו מבצעים שלא פורסמו או שנעצרו ברגע האחרון, או מבצעים שיצאו לפועל ולא השיגו את מטרתם כי החטוף לא היה במקום. החטופים השבים לא תוחקרו אלא תושאלו, וגם פה בנינו צוות ייעודי של מילואימניקים שזו הייתה משימתם הבלעדית.
תיעוד של ששת החטופים שנרצחו ברפיח מדליקים נר חנוכה
(צילום: סעיף 27א לפי חוק זכויות יוצרים)
הגורם התייחס להריגתם בשוגג של אלון שמריז, יותם חיים וסאמר טלאלקה ז"ל בדצמבר 2023, שנהרגו מאש צה"ל אחרי שהצליחו להימלט משוביהם, וכן לרצח ששת החטופים במנהרה ברפיח באוגוסט 2024 - עדן ירושלמי, אורי דנינו, אלכס לובנוב, כרמל גת, אלמוג סרוסי והרש גולדברג-פולין. "אלה אירועים קשים מאוד עם תוצאה קשה וכואבת. נעשתה למידה. האירועים תוחקרו לעומק והתחקירים הוצגו למשפחות".
לדבריו, "באירוע הראשון למדנו הרבה על האופן שבו צריך לתדרך את הכוחות הלוחמים ולהבין את האפשרות הזו של חטופים בתנועה שמצליחים להימלט. המקרה המטלטל ברפיח, שאחריו לא נהרגו חטופים בשבי, קשור מאוד לאופן שבו אנחנו פועלים בסביבה של חטופים וביכולת שלנו להבין איך יעבוד החוטף בקצה - ואיך לתמרן כשאנחנו לא יודעים את המיקומים המדויקים. ב'מרכבות גדעון' לאחר מכן הלקחים יושמו באופן מובהק".
מה הלאה?
המפקדה שומרת כעת על כוננות בעת פתיחת מתכונת חירום, ועוברת להיות התארגנות ייעודית תחת מערך המבצעים המיוחדים לטובת השלמת המשימה ביתר הזירות. המפקדה שמה כעת דגש על מענה בתחום בריאות הנפש למשרתיה, שנחשפו לתכנים ומראות קשים.
המפקדה עוסקת גם בהפקת לקחים רבים מהמבצעים והפעילויות שבוצעו לאורך המלחמה, וביחידה נעשים תחקירים בהיבטי מבצעים, תיאומים וממשקים מול גורמים שאינם צה"ליים ואופן הוצאת המבצעים לפועל. המפקדה נמצאת בתהליכי בניין כוח ותיאום כוח אדם אל מול המשימות השוטפות, לאחר שלאורך השנתיים האחרונות פעלה כאמור בהתבססות גדולה על כוחות מילואים.
ממטה משפחות החטופים נמסר אחרי ההודעה על סגירת המפקדה: "אנו מודים למפקדת השו״ן על תרומתה המשמעותית ועל הנחישות הבלתי מתפשרת להשיג כל קמצוץ מידע אודות החטופים ולהוביל את המאמצים והמבצעים להשבתם.
"כמו יתר הגופים וארגוני הבטחון ואחריותם ל-7/10, גם נושא הטיפול החטופים מתחילתו ועד השבת החטוף האחרון יצטרך להיחקר ולהיבדק על ידי גוף בלתי תלוי, ובכלל זה גם הפער שבין המספר הרשמי של מפקדת השו״ן לפיו רק 38 נרצחו בשבי כאשר בפועל 46 חטופים וחטופות נחטפו ב-7/10 ונהרגו במהלך החטיפה או בשבי. משפחות החטופים וכלל עם ישראל מודים ומוקירים את כוחות הביטחון ואת כל עם ישראל על נחישותם ותרומתם להשבת כל אחינו ואחיותינו הביתה, מי לשיקום ומי לקבורה".
