80% מבוגרי מערכת החינוך בגילאי 18 עד 30 סבורים כי ההיסטוריה של התרבות והמורשת של יהדות צפון אפריקה כמעט אינה נלמד, או לא נלמדה כלל. כך עולה מסקר חדש שממצאיו הוגשו היום (ה') לשרה לשוויון חברתי מירב כהן. 75% מהנשאלים אמרו שהם לא זוכרים אף תוכנית או שיעור בבית הספר שחיזקו תפיסה חיובית של יהודים ממוצא מזרחי.
הסקר נערך על ידי מכון רפי סמית בקרב מדגם ארצי מייצג של 500 ישראלים. בעוד ש-74% מכלל הנשאלים השיבו כי ההיסטוריה, המורשת והתרבות של יהדות אירופה נלמדת במערכת החינוך במידה רבה או במידה רבה למדי, רק 14% יכלו לומר זאת על תרבות היהודים ממוצא מזרחי.
כשנשאלו אם לדעתם מערכת החינוך צריכה ללמד את ההיסטוריה והמסורת של יהודים ממדינות ערב וצפון אפריקה במידה רבה יותר ממה שמלמדים כיום, 57% מהנשאלים ענו בחיוב. 55% אמרו שיש להקדיש יותר שעות להוראת מקצועות אלו בתוכניות הלימודים בבתי הספר.
דוגמה לידע הדל על אודות ההיסטוריה של יהודי מדינות ערב וצפון אפריקה ניתן לראות בכך שרק 7% מהנשאלים הכירו את הפרהוד, פרעות שנערכו נגד יהודי עיראק ב-1941 ובהן נרצחו מאות יהודים. זאת בזמן ש-58% מהנשאלים הכירו את ליל הבדולח.
יום זיכרון שכמעט איש לא מכיר
כשנשאלו מה על מנהיגי מדינות ערב לעשות כדי לפצות את המשפחות היהודיות שנאלצו לעזוב את המדינות שבהן התגוררו בעבר, או את צאצאיהן, 59% השיבו שעליהם לספק פיצוי כספי מלא על אובדן רכושם ו/או נכסיהם במדינות המוצא, בעוד שרק 11% אמרו שעליהם לוותר על דרישת הפיצויים בתמורה לוויתור על כל דרישות הפליטים הפלסטינים.
74% מהנשאלים היו בעד הקמת מוזיאון במימון ממשלתי המוקדש להיסטוריה, למורשת ולתרבות של יהודי מדינות ערב וצפון אפריקה.
מאז 2014 תאריך ה-30 בנובמבר נקבע ליום הזיכרון לפליטים היהודים ממדינות ערב ומאיראן, על פי חוק שעבר בכנסת, אך רק 11% מהנשאלים שמעו על כך.
את הסקר יזם איש העסקים והפילנתרופ העיראקי-בריטי דוד דנגור. באמצעות הקרן המשפחתית, קרן אקסילארך, וזרוע החינוך שלהDangoor Education, הוא תומך ביוזמות חינוכיות רבות בישראל ובבריטניה, כולל בתחום המורשת, התרבות והחינוך הספרדי-מזרחי. דנגור מכהן כסגן נשיא הארגון העולמי של יהדות עירק (WOJI) בעשר השנים האחרונות.
דוד דנגורצילום: Dangoor Education"תוצאות הסקר מאכזבות ומעודדות כאחד", אמר דנגור. "הן מאכזבות מפני שכל כך מעט נעשה כדי לחנך על אודות ההיסטוריה, התרבות והמורשת של יהודי מדינות ערב, איראן וצפון אפריקה בבתי הספר בישראל, אך הן מעודדות מפני שאנשים רבים מרקעים שונים מבקשים לשנות זאת. אני מקווה שהתוצאות הללו ישמשו קריאת השכמה לממשלת ישראל ולעוסקים בחינוך, לכך שקיימת התעלמות רבה מההיסטוריה והמורשת של מרבית היהודים בישראל".
השרה לשוויון חברתי מירב כהן אמרה: "לצערי הרב במדינה שבה מעל ל-50% מתושביה הם יוצאי מדינות ערב ואיראן או צאצאים לעולים, לא הונחלה ההיסטוריה והמורשת של הקהילות היהודיות המקומיות. מונחים ואישים כמו פרהוד, 'מרבד הקסמים' ורבי שלום שבזי אינם מוכרים לבוגרי מערכת החינוך הישראלית. באמצעות מחקר, תיעוד והנצחה נמשיך לשנות את המגמה ולדאוג לכך שההיסטוריה של בני ובנות עדות המזרח לא תישכח ותונצח בעוז ובגאון".
יו"ר התאגדות מנהלי בתי הספר העל-יסודיים מנשה לוי התייחס גם הוא לממצאי הסקר ואמר: "נולדתי בישראל. אמי ואבי, כנערה ונער, עלו מעיראק ב-1951. כבוגר מערכת החינוך הישראלית, מורה להיסטוריה, מחנך, מנהל בית ספר ויו"ר התאגדות המנהלים העל-יסודית, אני מזדהה עם ממצאי הסקר. אכן, במערכת החינוך, בכל תחומי הלמידה כמו היסטוריה, ספרות ועוד, קיימת התעלמות רבה מההיסטוריה והמורשת של מרבית היהודים בישראל".
