מאז השבוע שעבר נשמע המושג "היפוך קנים" יותר ויותר בישראל. זה החל בדיון בפיקוד המרכז שבו התקיל ראש הממשלה בנימין נתניהו את הרמטכ"ל בשאלה מה יקרה במצב כזה - בזמן שאנשי הפיקוד הציגו את תמונת המצב סביב ההתפרעויות של המתנחלים הקיצונים והנזק שנגרם כתוצאה מהם, לצד הצורך בהסטת כוחות. זה נמשך בהתבטאות של נתניהו על כך בריאיון, ומתחבר להתבטאויות עבר שלו, וגם של שרי ממשלתו. בצה"ל מבהירים כי התרחיש הזה מוכר, תורגל - ובפועל, בכלל אין ידיעה שמלמדת על תוכנית כזו.
גלריה
זמיר, כ"ץ ונתניהו בדיון בפיקוד המרכז. ראש הממשלה התקיל בדיון על הפשיעה הלאומנית
(צילום: מעיין טואף/ לע״מ)
"היפוך קנים", כפי שהוא מכונה, הוא מצב שבו נשק של מנגנוני הביטחון הפלסטיניים - שמחזיקים באלפי נשקים באופן חוקי ביהודה ושומרון ובאישור ישראל, יופנה לעבר יישובים ישראליים, או לעבר חיילי צה"ל. נתניהו דיבר השבוע על "היפוך קנים", אבל זו לא הייתה הפעם הראשונה שבה הוא מדבר על זה. בפברואר השנה הוא אמר כי "אנחנו תמיד מדברים על היפוך קנים - מכאן ומשם - משני המקומות (יו"ש - ומתוך ערביי ישראל - א"א). גם בדצמבר 2023 הוא דיבר על זה. בקבינטים של הממשלה הזו הנושא עולה, כולל בישיבה האחרונה - וכך גם בדיון שהתקיים בשבוע שעבר בפיקוד המרכז.
בדיון הוצגו נתונים שלפיהם היקף הטרור הפלסטיני בירידה משמעותית - אבל מנגד יש עלייה בהיקפי הפשיעה הלאומנית. אלוף הפיקוד אבי בלוט אמר כי הפשיעה הלאומנית היא "כמו גפרור שיכול להצית את הכול ברגע", והזהיר: הקשב של צה"ל מוסט באופן מתמיד להתמודדות עם פשיעה לאומנית - במקום לבלום טרור פלסטיני. נתניהו הקשה על הרמטכ"ל ושאל לגבי היפוך הקנים לפתע, אחרי שצמרת הצבא זומנה לדיון על הפשיעה הלאומנית.
זמיר אמנם אמר כי לא התכונן לכך, אך הבהיר לשרים שצה"ל נערך לתרחיש הזה, וכי אוגדת איו"ש תרגלה אפשרות כזו. "אם זה יקרה - אנחנו יודעים לפעול מולו", אמר. מי שעוד מעלה את הנושא היא השרה אורית סטרוק, ממפלגתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' - שדוחף למוטט את הגוף שנקרא הרשות הפלסטינית, גם בשם התרחיש הזה.
רגע לפני הדרמה
בצה"ל לא מוכרת ידיעה מודיעינית שמלמדת כי הרשות הפלסטינית נמצאת רגע לפני מהלך דרמטי של היפוך קנים. למרות זאת, כפי שאמר גם זמיר באותו דיון, בצבא לא לוקחים סיכונים - ונערכים לתרחיש הקיצוני. זמיר גם הודיע לפני כמה ימים, שבגלל החשש מהסלמה ביהודה ושומרון, הוצבה מפקדת אוגדה בכוננות. מדובר היה בהודעה חריגה, שכן אוגדת איו"ש תמיד הייתה בשליטה על רוב השטח - למעט הבקעה.
האגרסיביות של צה"ל ביהודה ושומרון עלתה בתקופה האחרונה. דוגמה לכך היא התקיפה מהאוויר שביצע חיל האוויר רק בסוף השבוע האחרון בג'נין. מדובר בתקיפה שלא הייתה כמוה ביו"ש משך חודשים ארוכים.
תיעוד: התקיפה מהאוויר בג'נין בשבוע שעבר
(צילום: דובר צה״ל)
מבחינת צה"ל, זו אפשרות מוכרת שתורגלה כמה פעמים, בעיקר אחרי 7 באוקטובר. החשש מפלישה ליישובים והתנחלויות באזור התחדד, ובאוגדת איו"ש פעלו לעיבוי מערכים, והרחקת איומי פלישה. בין היתר נכבשו מחנות הפליטים בצפון השומרון, הורחבו גבולות השטח בשולי הצירים והסד"כ גדל.
בצה"ל מחדדים את ההיערכות גם מול ההתפרעויות של היהודים הקיצונים, ועל רקע מערכת הבחירות והחגים. למרות ההיערכות לתרחישי קיצון, מנסים בצבא לשמר דווקא את הגזרה ברגיעה, ולמנוע יציאה משליטה - שמסכנת גם בהידרדרות אל תרחישי קיצון.
"אי אפשר לשלול"
שרים בקבינט אמרו בשיחה עם ynet כי יש בהחלט חשש שעל רקע 7 באוקטובר - מצב שכזה ייתכן ביהודה ושומרון. לדברי אחד מהם, "זה עולה בעיקר מהשרים. היום אף אחד לא יכול להיות שאנן ולהגיד 'טוב, זה לא יהיה ולא יכול להיות'. אז גם כשהטענות עולות הן לא נהדפות על ידי הצבא. הצבא לא שולל את זה. אחרי 7 באוקטובר הגבירו את האבטחה בכמות החברים בכיתות הכוננות, את איכות החברים בכיתות הכוננות, שדרגו את הגדרות, אמצעי הקשר ואמצעי הביטחון. הגדילו אותם בצורה משמעותית".
בתשובה לשאלה אם הוא ישן בשקט בלילה מול החשש מהיפוך קנים, אמר: "אי אפשר להגיד שאפשר להיות רגועים ב-100 האחוזים. אתה מכיר את יהודה ושומרון. יש יישובים לא גדולים בסמיכות ליישובים מוסלמיים גדולים. אם זה קרה כשהייתה לנו גדר הפרדה, קיר סלארי, מערכת 'רואה יורה' ומכ"מים - ולמרות זאת זה קרה. אי אפשר להגיד שאפשר לשלול אירוע כזה וכל הסכנה שמלווה אותו".
"רוצים לגרור לעימות"
בצד הפלסטיני יש מי שטוענים כי ההתבטאויות בישראל סביב הנשק שבידי הרשות נועדו לייצר עילה לעימות צבאי, להחליש את הרשות ולשרת צרכים פוליטיים פנימיים.
מנגנוני הביטחון הפלסטיניים בג'נין. בצה"ל לא מוכרת ידיעה מודיעינית שמצביעה על תוכנית כזו
(צילום: JAAFAR ASHTIYEH / AFP)
עבדאללה כמיל, מושל מחוז טול כרם ולשעבר בכיר במנגנוני הביטחון, דחה בתוקף את הטענות לפיהן בידי הרשות מצוי נשק התקפי או מוברח: "הנשק שנמצא בידי הרשות הוא נשק משטרתי קל. הכי הרבה שיש אצלנו זה קלצ'ניקוב", הוא אמר ל-ynet. "מדובר בציוד שהועבר במסגרת ההסכמים ובחסות הקהילה הבינלאומית, אך ורק לצורכי שיטור וביטחון פנים". כמיל הוסיף כי הצהרות נתניהו נועדות "לגרור את הפלסטינים לעימות", וטען: "הוא פשוט לא רוצה רשות פלסטינית".
גם גורמים שמשרתים בימים אלה במנגנונים אמרו שמדובר באמצעי לחימה בסיסיים שמשמשים את המשטרה הפלסטינית ותו לא. הם אמרו שהתרחיש לא הוצג בפניהם או נדון בערוצים בין הצדדים, שממשיכים להתנהל. גורמים פלסטיניים אחרים אמרו כי עניין הנשק שבידי המנגנונים הוא למעשה חלק ממערכה רחבה יותר נגד עצם קיומה של הרשות - לצד החנק הכלכלי המופעל עליה. הם טענו כי הפיכת המנגנונים לאיום ביטחוני משרתת את נתניהו והימין לגיוס תמיכה ציבורית.
כמיל אמר כי העלאת סוגיית הנשק היא ניסיון להחליש את מוסדותיה של הרשות ואת מנגנוני הביטחון שלה. הדאגה שמשתקפת מצד הפלסטינים היא שהנושא יהפוך למדיניות מעשית, שתוביל לעימות בשטח. היחלשות כוחות הביטחון הפלסטיניים, לפי גורמים במנגנונים, דווקא עלולה לייצר ואקום ביטחוני, להגדיל את חוסר היציבות ולפגוע באינטרס הישראלי גם כן.
