במאמר פרשנות שהתפרסם באוגוסט 2022 תחת הכותרת "נגד שלטון שושלתי", התייחס העיתון הרפורמיסטי האיראני "הם-מיהן" לדיווחים בנוגע לאפשרות למינוי בנו של חמינאי, מוג'תבא, כיורשו. במאמר נכתב כי עיון בהצהרותיו של מנהיג איראן לאורך השנים מעיד על התנגדותו העקרונית והנמשכת לאפשרות של העברת שלטון בירושה.
המאמר כלל ריכוז הצהרותיו של חמינאי, שבהן השמיע התנגדות נחרצת לאפשרות זו והתייחס לביטול השלטון המלוכני כאחד מהישגיה הבולטים של המהפכה האסלאמית. גם איש הדת רשיד דאודי הביע התנגדות חריפה להעברת השלטון לבנו של חמינאי בטענה כי העברת השלטון בירושה מנוגדת לחלוטין לעקרונות היסוד של הרפובליקה האסלאמית ולתפיסת "שלטון חכם ההלכה". בתגובה לביקורת זו כינה אחד מדרשני תפילות יום השישי במסגדים את מוג'תבא "קוץ בעיניהם של אויבי האסלאם והמערב" וטען, כי אם תחליט "מועצת המומחים" למנותו כמנהיג, לא יהיה בכך ביטוי למשטר שושלתי, משום שגם לאחר מותו של האימאם השיעי הראשון, עלי, מונה בנו, חסן, כשליט אחריו.
מינויו של מוג'תבא כיורש עשוי אומנם לעורר מחלוקת גם כיום, אך בשלב זה של המלחמה הוא נועד בראש וראשונה להעביר מסר של המשכיות, יציבות והתרסה. יתרונו הבולט הוא ניסיונו הניהולי המשמעותי – אף כי מאחורי הקלעים. על פי מקורות באופוזיציה האיראנית, מעורבותו הפוליטית של מוג'תבא החלה במערכת הבחירות לנשיאות בשנת 2005, כאשר היה פעיל במטה הבחירות של המועמד השמרני, מוחמד באקר קאליבאף. זמן קצר לפני הבחירות הוא שינה את דעתו והעביר את תמיכתו למחמוד אחמדינז'אד ואף שכנע את אביו לתמוך במועמדותו, לאחר שהגיע למסקנה שקאליבאף נוקט גישה מתונה מדי ביחס למערב ואינו מתכוון להיאבק ברפורמיסטים.
הבן השני
בנו השני של חמינאי נודע במהלך השנים כמי שנהנה מהשפעה רבה בניהול ענייני המדינה, מעורב בנושאים רגישים, משתתף בהתייעצויות בלתי רשמיות בלשכה ואף שולט, כנראה, בגישה לאביו. מעורבות זו עשויה לסייע לו להיכנס בקלות רבה יותר לנעליו של האב. הוא יוכל לנצל בקלות יחסית את השפעתו בלשכת המנהיג המסועפת ובנציגי המנהיג הפרוסים בכל רחבי איראן כדי לממש את סמכותו. כמו כן, פיתח מוג'תבא בן ה-56 השפעה וקשרים טובים עם הצמרת הביטחונית-מודיעינית, ובמיוחד עם משמרות המהפכה, אף כי הוא עצמו נעדר ניסיון צבאי משמעותי, למעט שירותו הצבאי הקצר בדיוויזיה 27 של משמרות המהפכה במהלך מלחמת איראן-עיראק.
מוג'תבא נודע כבעל ידע נרחב הן בסוגיות צבאיות-ביטחוניות והן בסוגיות כלכליות, ובעבר אף נטען כי ניהל רשת של הלבנת כספים שנועדה לממן את פעילות משמרות המהפכה. במקביל, התפרסמו בשנים האחרונות דיווחים על מאמצים לקדמו גם בהיררכיה הדתית השיעית, אף כי הוא נעדר לגיטימציה דתית רחבה
בנובמבר 2014 הזהיר אתר חדשות הרפורמיסטי מפני ניסיונות ארגון המודיעין של משמרות המהפכה בשיתוף מוג'תבא לפגוע בממשלתו של הנשיא לשעבר, חסן רוחאני, באמצעות מערכה תודעתית ופסיכולוגית שנועדה להכפיש את הממשלה, ולגייס מגזרים שונים באוכלוסייה ובמערכת הפוליטית נגד הנשיא וממשלתו. מינויו כיורש, שהסתייע ככל הנראה בתפקיד שמילאו משמרות המהפכה בקידומו לתפקיד, מספק עדות נוספת להתגברות מעורבותם הפוליטית ולהפיכתם לגורם כוח מרכזי במערכת הפוליטית האיראנית. יש להניח כי הארגון יחתור להמשיך במגמה זו תחת המנהיג החדש לא רק כדי לשמר את יציבות המשטר אלא גם כדי להבטיח את האינטרסים הארגוניים והכלכליים שלו.
מוג'תבא נודע גם כבעל ידע נרחב הן בסוגיות צבאיות-ביטחוניות והן בסוגיות כלכליות, ובעבר אף נטען כי ניהל רשת של הלבנת כספים שנועדה לממן את פעילות משמרות המהפכה. במקביל, התפרסמו בשנים האחרונות דיווחים על מאמצים לקדמו גם בהיררכיה הדתית השיעית, אף כי הוא נעדר לגיטימציה דתית רחבה. בשנת 2022 פרסם האתר רסא ניוז, המזוהה עם הממסד הדתי השיעי בעיר קום, ידיעה על תחילת רישום תלמידים לסמינר בתיאולוגיה בהדרכתו של מוג'תבא במכללה הדתית בקום. הידיעה עוררה עניין מיוחד בשל כינויו בתואר איתאללה, מה שהעיד על קידומו ממעמד דתי של חוג'ת אל-אסלאם (דרגה נמוכה מזו של איתאללה) למעמד דתי גבוה.
מאחר שהופעותיו הציבוריות היו מעטות ביותר, קשה להעריך את עמדותיו של המנהיג החדש. כמה מתומכיו אף טענו כי בניגוד לתדמיתו המהפכנית, הוא עשוי לקדם שינויים משמעותיים ברפובליקה האסלאמית, בדומה לרפורמות שהנהיג בשנים האחרונות מוחמד בן סלמאן בערב הסעודית. עם זאת, קרבתו לאביו, וקשריו עם הממסד הביטחוני-מודיעיני, המתאפיין לרוב בעמדות ניציות ובלתי מתפשרות הן בסוגיות פנים והן במדיניות חוץ, מעוררים ספק רב בנוגע לנכונותו לסטות מעקרונות היסוד של המדיניות האיראנית שנקבעו במהלך 37 שנות שלטונו של אביו.
יתר על כן, העובדה כי איבד בראשית המתקפה הישראלית-אמריקאית את אביו, אמו, אשתו ובנו, אינה מבשרת טובות בנוגע לנכונותו להפגין עמדות פשרניות ביחס לארצות הברית ולהסכים לוויתורים שאיראן נדרשת לעשות. יתר על כן, הוא עלול לאמץ מדיניות קיצונית אף יותר בהשוואה לאביו כדי לשקם את ההרתעה של איראן, לרבות מאמצים לשקם את יכולות הטילים ואולי אף להשיג נשק גרעיני – בהינתן היכולת לכך בתום המלחמה, וכן להגביר את הדיכוי הפנימי כדי למנוע את חידוש המחאה.
רז צימט מטבע הדברים, כל הצמרת הפוליטית והביטחונית של איראן כבר התייצבה בפומבי מאחורי החלטת "מועצת המומחים" למנות את מוג'תבא כיורש. אין בכך כדי להפתיע לנוכח הרצון הברור מצד ההנהגה האיראנית להפגין לכידות פנימית בשעה קריטית זו. עם זאת, הביקורת שעוררה בעבר אפשרות מינויו כיורש, סימני השאלה סביב יכולתו לספק פתרונות למצוקות ולמשברים שבפניהם ניצבת איראן והיעדרו של אביו מן הזירה עשויים להביא כבר בעתיד הקרוב לשליפת הסכינים בתום המלחמה – בהנחה שמוג'תבא ישרוד אותה בהיותו מטרה ברורה לחיסול – ולמאבקי כוחות פנימיים בין מרכזי הכוח הבולטים בטהראן. מינויו עשוי גם להצית מחדש את המחאה העממית נגד המשטר. תוצאותיהם של מאבקים אלה עשויות להשפיע על דמותה של הרפובליקה האסלאמית בעידן שלאחר חמינאי האב.
ד"ר רז צימט הוא ראש תוכנית איראן והציר השיעי במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)
