"זהו סבב השיחות החמישי, ואני חייב לומר - אנחנו נמצאים בתאונת רכבת". כך תיאר הבוקר (שלישי) נציג ישראל לשיחות והשגריר בארה"ב יחיאל לייטר את המשא ומתן שהתחדש היום בוושינגטון בין ירושלים לביירות - מול נציגי לבנון. מדובר בעצם בביקורת ישראלית על ארה"ב בעניין מנגנון מניעת החיכוך בלבנון, שירושלים אינה צד לו. לטענת ישראל המנגנון עלול לפגוע בתהליך השלום בין המדינות, וגם בלבנון הביעו זעם בנושא.
"לפני ארבעה סבבים עלינו כולנו על אותה רכבת. ישבנו באותו קרון ונסענו לאותו יעד, כשארה"ב משמשת כקטר המוביל", הסביר בדיון. "הרכבת הייתה בדרכה לכיוון ברור מאוד, שלום מלא בין המדינות: איראן החוצה, והשפעתה הזדונית מחוץ ללבנון; פירוק חיזבאללה; שלום וביטחון ללבנון ולישראל".
לדבריו, "היום, הרכבת הזו בסכנת ירידה מהפסים. אני מקווה שנוכל להחזיר אותה למסלול. הנחת היסוד הייתה שאיראן בחוץ, ושהדיון המרכזי עוסק בלבנון ובחיזבאללה - ולא בשאלה עד כמה איראן יכולה לרסן את חיזבאללה. זה אינו תפקידה של איראן. תפקידה הוא לצאת מלבנון. תפקידה של ממשלת לבנון הוא לממש את ריבונותה. ריבונות פירושה שאיראן לא תהיה עוד מעורבת בפעילות או בהשפעה זדונית בלבנון. אנחנו זקוקים לבהירות".
בהמשך עסק לייטר גם במו"מ בין ארה"ב לאיראן. "ישראל מקווה מאוד שמזכר ההבנות (MOU) יצליח", שיתף. "כולנו תומכים בחזונו של הנשיא טראמפ להבטיח שלאיראן לא יהיו עוד יכולות גרעיניות, טילים בליסטיים, או היכולת להזרים כספים לשלוחיה כדי לאיים על שכנותיה ולבסס הגמוניה אזורית. אך אני חושש שהמושג 'מניעת חיכוך' (Deconfliction) אינו במקומו. ישראל אינה מצויה בעימות עם לבנון. לכן מניעת חיכוך אינה הסוגיה. כל שנדרש הוא תיאום עם לבנון. הסוגיה היחידה היא חיזבאללה. יש להביס את חיזבאללה ולהסירו מהמשוואה. במקום זאת, קיימת סכנה שחיזבאללה קיבל זריקת עידוד. אין ספק שהוא חש מחוזק ונועז יותר".
"בפגישתנו האחרונה פרסמנו הצהרה משותפת בשם ארה"ב, לבנון וישראל", הזכיר לייטר. "ההצהרה אישרה מספר עקרונות יסוד: שעתיד היחסים בין ישראל ללבנון ייקבע בידי שתי הממשלות הריבוניות; שהתערבות חיצונית תידחה; שחיזבאללה יפורק ולא יורשה להתבסס מחדש; ושיש לגנות את התנהלותה הזדונית של איראן באזור".
"ולכן", ציין, "אני מבקש לשאול: האם פירוק חיזבאללה עדיין מהווה את הבסיס לדיונים הללו? מבחינתנו הוא חייב להישאר כזה. ניהלנו את ארבעת הסבבים הקודמים מתוך הנחה זו. האם היא עדיין תקפה? הסכמנו להפסקת אש שהותנתה בכך שחיזבאללה ייסוג צפונה. האם ההסכם הזה עדיין מחייב? איננו יכולים להרשות לעצמנו התחייבויות שמתפוגגות. וחשוב להבהיר: ישראל תפעל נגד איומים מיידיים ומתפתחים על אזרחיה וחייליה. איראן צפויה ליהנות מזרימת כספים במסגרת מזכר ההבנות. כיצד נוודא שכספים אלה לא ימצאו את דרכם לחיזבאללה? אם איננו יכולים להבטיח זאת, אזי כל המילים שעליהן נסכים כאן לא ישנו דבר, משום שחיזבאללה פשוט ישקם את עצמו מחדש".
חמינאי. "מקווים שנחזיר את הרכבת למסלולה"
(צילום: Office of the Iranian Supreme Leader/WANA)
לסיכום אמר לייטר: "לפני ארבעה סבבים עלינו כולנו על אותה רכבת. אני מקווה שהיום נצליח להחזיר אותה למסלול ולהגיע למתווה של שלום מלא עם שכנינו בצפון".
בינתיים, שר החוץ גדעון סער התראיין בכנס JNS בירושלים. בדבריו, התייחס סער למצב בלבנון. "הבעיה הייתה ונותרה חיזבאללה - עבור לבנון ועבור ישראל", הסביר. "חיזבאללה הוא המכשול מספר אחד לעצמאותה ולעתידה הריבוני של לבנון וגם לביטחונה של ישראל. לכן זהו אתגר משותף. אנו שומעים הצהרות בקהילה הבינלאומית שלפיהן ישראל מפרה את הריבונות של לבנון. זו אינה האמת. חיזבאללה מפר את ריבונותה של לבנון, איראן מפרה את ריבונותה של לבנון".
קטאר תתווך?
ברקע ההסכם בין ארה"ב לאיראן מתפרסמים בימים האחרונים בכלי תקשורת ערביים דיווחים על כך שקטאר, אחת המתווכות במגעים, צפויה להיות מעורבות גם במו"מ עתידי בין ישראל ללבנון. מדובר במסלול נפרד מהמו"מ הישיר המתקיים בין ישראל ולבנון בתיווך ארה"ב, שהסבב החמישי שלו התחדש היום בוושינגטון.
בעיתון "אל-אחבאר" הלבנוני, המזוהה עם חיזבאללה, פורסם הבוקר שבמסגרת השיחות בשווייץ אושרה יוזמה שהציעה קטאר ולפיה "דוחא תתווך במו"מ עקיף בין ישראל לחיזבאללה, בלי להזניח את הצד הלבנוני הרשמי, במטרה להשיג הפסקת אש יציבה וארוכת טווח".
דיווח אחר שעסק בנושא הציג את הדברים מעט אחרת. על פי ערוץ "אל-ג'דיד" הלבנוני, קטאר תיקח על עצמה את תפקיד התיווך בין ישראל למדינת לבנון – בתיאום עם ארה"ב - במסגרת המנגנון שהוצע במו"מ בשווייץ, ו"תפעל להפחתת המתיחות". נמסר כי קטאר תהיה מתואמת עם סעודיה והמיקוד יהיה בביסוס הפסקת אש. מנגנון הנסיגה, נטען, יידון בוושינגטון.
בתוך כך, ב"אל-ג'דיד" נטען כי המו"מ בין ישראל ללבנון מתמקד גם בהחלפת שרידיו של הנווט רון ארד באסירים לבנונים שמוחזקים בישראל. בישראל טענו כי הדיווח אינו מוכר והכחישו את הטענות, שנשמעו בפעם הראשונה בהקשר של המו"מ מול לבנון ואמינותן אינה ברורה.
