החיפושים אחר מלי וליאל יהלומי עוררו לא מעט שמועות, שנעו מחטיפה ומעורבות איראנית - ועד למעילה שאף הביאה לצלילה במניית בנק ירושלים. אלא שלאחר איתורן של השתיים באוטובוס בבואנוס איירס, הן אמנם תושאלו אך שוחררו משום שלא עלה חשד לפלילים. מכאן עולה השאלה - מה עכשיו? האם למשטרה יש סמכות לפעול נגד אדם שהחליט להיעלם, מה קורה כשמדובר בעזיבה על רקע כספי - והיכן עובר הגבול בין זכותו של אזרח "להישכח", לבין המצב שבו מערכת שלמה מוקפצת למבצע לאיתורו על סמך מצג שווא - ynet מסביר
מהו הנוהל?
המשטרה אחראית לחקירת מקרי היעדרות של אזרחים בכל שטח מדינת ישראל, ומרגע שהתקבל דיווח על נעדר, החוקרים יגדירו את מידת הסיכון שבה הוא מצוי ובהתאם יבצעו פעולות. בפקודת המשטרה נעדר בסיכון הוגדר כ"קטין עד גיל 12, קשיש בן יותר מ-70, חולה ומוגבל הזקוק לאשפוז או לטיפול תרופתי (שבלעדיו חייו בסכנה), אדם הלוקה בנפשו ומאושפז בבית חולים פסיכיאטרי, אם מדובר באיש כוחות הביטחון - או כל אדם אחר שקיימת סכנה לחייו. כאשר מדובר באדם בוגר, תיפתח חקירה אם המשפחה מדווחת על כך".
מאחורי איתורן של ליאל ומלי יהלומי בארגנטינה עמדה שרשרת של שיתוף פעולה בין משטרת ישראל, האינטרפול והמשטרה המקומית. המידע שנאסף בחקירה בישראל והצביע על כך שהשתיים נמצאות בארגנטינה הועבר באמצעות ערוצי הקשר הבינלאומיים לאינטרפול בבואנוס איירס. משם הועבר המידע לגורמי האכיפה המקומיים, שפעלו בשטח עד לאיתור השתיים.
שאלות במסגרת "תשאול מרצון". מלי וליאל יהלומי
בכל מדינה קיימת לשכה מקומית של אינטרפול, שמחברת בין המשטרה המקומית לבין רשויות אכיפה במדינות אחרות. בארגנטינה פועלת הלשכה במסגרת המשטרה הפדרלית המקומית, ולכן הסמכויות בשטח הן של הרשויות הארגנטינאיות ובהתאם לחוק המקומי. לאחר שליאל ומלי אותרו, שוחחו עמן נציג אינטרפול המקומי ונציג משטרת ישראל. אלא שלנציג הישראלי אין בארגנטינה את אותן סמכויות שיש לשוטר בישראל. הוא אינו יכול, מכוח תפקידו במשטרת ישראל, לעכב או לעצור אדם בשטח ארגנטינה וגם אינו יכול לכפות עליו להיחקר. פעולות כאלה, אם יש להן הצדקה חוקית, נמצאות בידי הרשויות המקומיות.
במקרה של ליאל ומלי הן לא היו חשודות בעבירה ולא היה נגדן צו מעצר בינלאומי שמאפשר להגביל את חירותן, נציג משטרת ישראל יכול היה לשוחח איתן, לשאול שאלות במסגרת ״תשאול מרצון״ ולנסות להבין מה התרחש מאז נעלמו, אך לא לכפות עליהן למסור תשובות. השיחה אפשרה למשטרה לקבל תשובות לשאלות שעלו במהלך החיפושים, לוודא שהשתיים אינן נמצאות בסכנה ולהעביר את המידע בחזרה לצוות החקירה בישראל.
מה קורה כשעולה חשד לעבירה פלילית?
אם מתבסס חשד, על היחידה החוקרת לפתוח תיק חקירה פלילי שיעבור ללהב 433. יש לציין כי משטרת אוסטריה שללה כמעט מההתחלה אינדיקציה פלילית כלשהי, ובדיקה ראשונית של משטרת ישראל העלתה כי השתיים עזבו מרצון את הדירה שבה שהו בווינה ושללו את החשש שהן נחטפו. כמו כן, לפי פקודת המשטרה כאשר מדובר באזרח ישראלי שנעדר בחו"ל - על היחידה החוקרת לוודא שבוצעו כל הפעולות לפני פנייה לאינטרפול.
ואם מדובר בהיעלמות שנובעת מרצון להימלט מחובות?
אדם שנסע לחו"ל בניסיון להימלט מנושים לא בהכרח ייעצר, שכן חובות למשל לבדם אינם מהווים עילה למעצר וישנן פעולות רבות לבצע לפני כן. אם קיימים למשל תיקי הוצאה לפועל, הנושים יכולים לנקוט בהליכי גבייה או לבקש צווים מתאימים, כמו למשל צו עיכוב יציאה מהארץ. בפורטל הממשלה צוין כי ניתן להגיש בקשה כזו אם מדובר בחובות של יותר מ-50 אלף שקל. כאן חשוב להבהיר כי צו עיכוב יציאה מישראל משמעותו, כלשונו, מניעת יציאה מישראל. הוא אינו מהווה צו מעצר בינלאומי ולא מעניק סמכות למשטרה בחו"ל לעצור ישראליות רק בגלל חובות שיש להן בישראל.
אותרו הנעדרות מלי וליאל יהלומי
(צילום: דוברות המשטרה)
מתי התמונה כן משתנה?
כאשר עולה חשד לפלילים כמו למשל מרמה, גניבה, זיוף, הונאת נושים ועבירות פליליות נוספות. אבל, יש לציין, כי חשד לבדו לא מעניק סמכות אוטומטית למשטרת ישראל לעצור אדם במדינה זרה, שכן האחריות הטריטוריאלית של הארגון מגודרת לשטח המדינה. חוק עזרה משפטית בין מדינות קובע כי המשטרה יכולה לבקש עזרה ממדינה אחרת בביצוע פעולות במסגרת חקירה פלילית, כמו למשל בגביית עדויות, חיפוש ופעולות חקירה נוספות - אך לא מדובר במעצר, הסגרה - ולא כל שכן במתן סמכות לנציג משטרה ישראלי לבצע פעולות כאלה, כמו למשל לעכב או לעצור אדם בשטח מדינה זרה.
ומה עכשיו?
מבחינת "תיק ההיעדרות", אפשר להגיד שהמשימה הסתיימה. למשטרה אין סמכות לעצור את מלי וליאל רק משום שנעלמו. יתרה מכך, משום שמדובר בנשים בגירות הן יכולות לסרב לכך שהמשטרה תמסור למשפחה מידע על מקום הימצאן. המשטרה לא יכולה לכפות על השתיים לחזור לארץ ואפילו לא ליצור קשר עם משפחתן, אם הן בחרו בכך. החוק מורה אחרת כשמדובר בנעדרים שיש חשש לשלומם.
